בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו
לפניך". "אויבך" קאי על היצה"ר. והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנההמציאות
דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד"ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא. ולאח"ז
באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב. ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז
קאי מ"ש "ובכתה את אבי'.. ירח ימים" כו' – בכי' של שמחהמצד היציאה מן השבי
וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של רבי עקיבא כו']. וע"י עבודה
זו ברוחניות פועלים הענין ד"בשבעה דרכים ינוסו מפניך" כפשוטו! ועד כמ"ש
בפסוקים שלאח"ז: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"
– שמתהפכים לטוב. וזה קשור לענין שהזמ"ג: ישנם כאלו שטוענים שכעת כשיש
"שלום" ניתן כבר לישון בשקט וכו' – הנה בימים האחרונים נוסף עוד יותר
בהתגרותן של המלכיות אלו באלו, ולכן צריכים היהודים ללכתבתוקף של ה' –
"וראו כל עמים הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – ועי"ז "ויראו ממך" (ללא צורך
להשתמש בנשק שבידם בפועל)!
משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.