חג הפסח נק' גם "זמן חירותנו". אע"פ אשר [כנ"ל בהתוועדות] עיקר ענין החירות
תלוי בפנימיותהאדם (נשמתו), שהאדם משחרר א"ע מה"שעבוד" לענינים שהם היפך
היהדות, מ"מ צריך ענין החירות להתבטא גם במעמד ומצב הגוף – שאוכל ושותהבליל
הסדר דרך חירות. וזהו רצונו ית', שאע"פ שענין החירות תלוי ומתחיל עם הרגשת
החירות שלהנשמה, אבל מצד כוונתו העליונה "לעשות לו דירה בתחתונים" צ"ל
חירות גם מבלבולים גופניים, חירות גם מצד הגוף. וזהו גם המענה לטוענים מה
כ"כ חשוב שתהי' גאולה כפשוטה, הרי ב"רוחניות" טוב להם – מאפשרים ללמוד תורה
ולקיים מצוות ולחנך את הילדים בדרך התומ"צ?! – כי ה' רוצה שגם הגוףייגאל
מהגלות, וע"ז מתפללים ג"פ ביום. וההכנה לזה היא עי"ז שגם בזמן הגלות עומד
הוא במצב של "חירות" מרצונו למצוא חן בעיני הגויים, ומתנהג עפ"י תורה –
"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה"!
משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.