משה ברקוביץ, ניו יורק
בקומה הרביעית של בניין המידות ההדור,
המזדקף בגאווה ב-122 east 58 st., סמוך לסנטרל פארק,
הנחשב לריאה הירוקה של מנהטן, עוצרת אמריקה את המרוץ הנצחי בעקבות הגוון הירוק.
כאן, בלב לבו של גג העולם, במקום החומרני ביותר שניתן להעלות על הדעת, בינות
לגורדי שחקים שמסתירים את קו הרקיע, נטועה ממלכתו הרוחנית של האדמו"ר רבי
יאשיהו יוסף פינטו. כל-כך מנותקת מהסביבה, כל-כך מחוברת לסביבה.
בחמשת הקומות ספוגי ההדר התורני והחיצוני,
מתנהלת מעצמת תורה שמנהלת מערכת יחסים מורכבת עם הסביבה הקרובה - אך מתעקשת להאיר
דווקא מלב-לבה של מנהטן.
שמש ניו יורקית טיפוסית הפציעה מבעד
לאגודות עננים, בשעה שטיפסנו במדרגות בניין הספרייה היהודית של מנהטן לשעבר,
שנרכשה על ידי קהילת 'שובה ישראל' בסכום של שלושים ושלושה מיליון דולרים ועתה
משמשת כמשכנו של האדמו"ר מארץ ישראל שקבע את מושבו במנהטן וממנו יוצא שמו
לרחבי העולם היהודי.
כמאתיים איש ממתינים כעת בסלון ביתו של
האדמו"ר. כל אחד תופס את פינתו. הכל שחים בנפלאותיו של האדמו"ר ואינם
חוסכים במילות ביקורת ומורח רוח לנוכח התנהלות הרשויות בישראל, שבנמהרות אופיינית
למדי החליטו לרדוף את אחת הדמויות הרוחניות היותר נערצות בארץ - ועל הדרך סיבכו
חצי ממשטרת ישראל עד צוואר.
אבל הדיבורים הללו, הנלחשים מפה לאוזן
בסלון רחב הידיים המשמש כחדר המתנה, אינם עוברים את מפתן החדר הפנימי, שבו יושב
עתה האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, כשפניו קורנות, דיבורו נינוח ומשתפך, וכל
מאוויו נתונים לצמד אנשים היושבים מולו ונמלכים עמו בעסקיהם. האדמו"ר מקשיב
להם, מחזיק בידם, מרעיף עליהם מילות חיבה אופייניות מלב אל לב.
הבליל האנושי מעורר תימהון: אנשי עסקים,
רבני קהילות, משולחים, קשיי יום ועמך בית ישראל משלל רקעים, מוצאים, שפות ומבטאים.
הכל מחפשים כאן מזור, נחמה, עצה וברכה. לעיתים נראה הבניין כמי שהועתק הישר
מאשדוד, ופעמים שהוא מתמזג בנוף הגיאוגרפי ודומה לכל בניין משרדים ניו יורקי.
המכנה המשותף לכל המבקרים הוא האדמו"ר היושב בפנים החדר, שפתו עברית בלבד,
אולם כל זה לא עומד בדרכם של דיפלומטים אמריקנים לעמוד עמו בקשר רציף ולעיתוני ניו
יורק להכתירו כאחד האישים המשפיעים במדינה.
להמשך כנסו כאן:
להמשך כנסו כאן:
#מעגלי השפעה
#"כאן לומדים לאהוב את
הקב"ה"
העילה שהביאה אותנו בצהרי יום קייצי שגרתי
אל היכל ישיבת שובה ישראל במנהטן, היא הסערה שפוקדת בחודשים האחרונים את האדמו"ר
ומוסדותיו, בעקבות חקירה מטלטלת שהחליטו הרשויות בישראל לפתוח בתואנה לקשר מסועף
מדי, משפיע מדי, עמוק מדי, עם מסדרונות השלטון והשיטור במדינת ישראל. האדמו"ר
ומוסדותיו הפכו מושא פופולרי לסיקור עיתונאי, ואחת למספר ימים תופסת הקהילה את ראש
מהדורות החדשות בארץ.
הדלת נפתחת כדי חרך צר, ואנו מציצים בעדה.
חסיד באבוב מווינה ניגש אל האדמו"ר בחרדת קודש, נושק לידו ומוזמן אחר כבוד
לשבת לצד האדמו"ר. רק לפני רגע יצא מכאן יהודי קשה יום מישראל, בן לעדות
המזרח, שביקש ברכה לשלום בית. הבא בתור הוא ברוקר מעונב ומחויט. עכשיו תורו של
החסיד שמפתיע את הרב: הוא מוציא מתיקו כתב יד נדיר של רבי חיים ויטאל שרכש תמורת
סכום אגדי. יש לו בקשה אחת, שכתב היד יישאר בידי הרב. המחזה נראה הזוי: היכן
מעניקים כתב יד נדיר כזה חינם אין כסף? אולם באי היכלו של האדמו"ר רבי יאשיהו
כבר התרגלו לראות הכול.
הווינאי יוצא בפנים זורחות, והרבמשה אביטל,
ראש בית המדרש 'שובה ישראל' לקירוב במיאמי, נכנס כעת ומציג שאלות חינוכיות שהגיעו
לשולחנו.אחריו נכנס לכאן מקרה מרגש: הורים לילדה פעוטה מבני ברק, שהגיעו לכאן כדי
לקבל עבור ילדתם טיפולים כימותרפיים במרכז הרפואי 'ממוריאל סלון קטרינג', מהטובים
בעולם לטיפול במחלות ממאירות. ראש המחלקה הכימותרפית, ד"ר מייקל זלפסקי, אף
הוא מחסידיו של האדמו"ר בא להיוועץ בדרכי הטיפול.
איתנוממתין אדוארדו אלשטיין, חסידו הנאמן
של הרב, הבעלים של חברת איי.די.בי. אני שואל את אלשטיין למעשיו כאן,רק משפט אחד
הוא ניאות לומר: "דרך הרבפינטו למדתי לאהוב את הקדוש ברוך הוא". הקשר
בין השניים נושא תוכן רוחני עמוק. כל אימת שאלשטיין יעלה לבית הרב, הם ילמדו יחד
במשך כשעה ומחצה ספרי חסידות ומוסר. רק לאחר מכן ייקח אותו האדמו"ר בידו
ויחצה איתו את החדר לאורכו במשך שעה ארוכה. עסקיו ולבטיו של אלשטייןיישטחו באוזני
הרב, שישיא עצה, יעניק הדרכה ויקנח בברכה.
שעות ארוכות עשינו בטרקלינו של האדמו"ר,
בניסיון לפצח את הדמות הנדירה בעצמתה, מדהימה בכוח משיכתה ומסקרנת באש שהיא מושכת
לאחרונה מיחידות השיטור בישראל שסיבכו את עצמן עד צוואר כאשר החליטו לפתוח תיק נגד
הרב.
הנקודה הפנימית של הממלכה הוא ללא ספק האדמו"ר
הכריזמטי, בוגר ישיבת 'מעלות התורה' הליטאית, חניך השקפת סאטמאר הקנאית ונצר משותף
של שתי שושלות המלוכה של מרוקו היהודית - שושלות הקודש אבוחצירא ופינטו. רבי
יאשיהואמנם חצה זה עתה את גיל הארבעים, אולם העוצמות שאליהן הגיעה הממלכה ומעגלי
ההשפעה שהתעגלו סביבה שווים בערכם למאות שנות פעילות.
לצד היותו בנן של קדושים, דמותו של הרבהולכת
לפניה כתלמיד חכם בעל שיעור קומה. רב, מורה הוראה ומגיד שיעורים הנערץ על יהודים
רבים, ביניהם כאלו שהמפתח היחיד ללבם מופקד בגנזיו. מצידו האחד הוא נין ונכד
למקובל האלוקי רבי יעקב אביחצירא זי"ע ה'אביר יעקב', מהצד השני הריהו נין
ונכד לראש שושלת בית פינטו, הלוא הוא רבי יאשיהו פינטו, בעל ביאור הרי"ףעל 'עין
יעקב', מחותנו של המקובל רבי חיים ויטאל זי"ע.
הרב פינטוהוא דמות מרובת גוונים, אבן שואבת
להמונים - לכל אחד מסיבות אחרות: יש הנמשכים לעצות הזהב הניתנות כאן, יש העורגים
לברכות המוענקות מתוך לב מזוכך ואוהב, יש מי שמבקשים לשאוב מלוא חופניים גשמיות
ויש מי שמבקשים להצליח ברוחנית. הצד השווה שבכולם היא ההימשכות לחום אנושי נדיר,
יכולת ממגנטת לדבר עם המונים - הדרות בכפיפה אחת עם גדלות בתורה.
#הכפשות יומיות
#"לא שומר על זכות השתיקה"
דבר לא הכין את אלפי חסידיו של
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו לסערה התקשורתית שתפקוד את קהילת 'שובה ישראל'.הכל
החל לפני פחות משנתיים. אפרים ברכה, קצין בכיר באגף החקירות של משטרת ישראל,
התלונן בפני הממונים עליו, כי מנהיגם של אלפי אנשי קהילת 'שובה ישראל' ביקש להשפיע
עליו שלא לפתוח בחקירה נגד ראש עמותת חסד חרדית בירושלים, שהאכילה מאות משפחות
דלות אמצעים מדי ערב שבת. לפי תלונת ברכה, האדמו"ר אף העניק לו תמיכה כלכלית
באופן אישי בתמורה לעצירת ההליכים נגד ראש העמותה.
תלונת הקצין עוררה סנסציה של ממש בתקשורת
הישראלית. מדי בוקר, לאורך תקופה ממושכת, הזינה המשטרה את הכותרות הראשיות
בעיתונות המודפסת ואת פתיחת המהדורות בתקשורת האלקטרונית. כלי התקשורתמצאו בכך
הזדמנות נוספת לנגח חצר רבנית, הפעם מהמשפיעות והחזקות בישראל ובניו יורק.
אולם ככל שהתקדמה החקירה, כך גם עלו וצצו
סימני השאלה והתהיות הרבות: לא מעטים ניסו להבין, מה גורם לקצין במשטרת ישראל, שהסתופף
בקהילת 'שובה ישראל' במשך למעלה מעשור, להפוך את עורו ביום לא בהיר אחד ולהגיש
תלונה נגד מי שהחזיק לרבו המובהק, ובמשך שנים לא זז פסיעה מבלי להתייעץ עמו.
החשד הציבורי נגד הקצין היה מגוון: האם
אולץ לעשות את הצעד כמי שכפאו שד, בניסיון 'לכפר' על קשריו הקרובים בחצרהאדמו"ר
ובכך למנוע מבוכה מצמרת המשטרה?אפשרות אחרת גרסה שתנ"צ ברכה נשלחעלידי
הממונים עליו לפגוע במודע בחצר המשפיעה יותר מדי לטעמה של המשטרה ובתמורה לכך זכה
לקידום מיוחד בארגון. והראיה,חודשים ספורים לאחר פרוץ הפרשה קודם ברכה לתפקיד ראש
יאח"ה, הנחשבת ליחידת הדגל של משטרת ישראל.
יחלפו ימים רבים עד אשרהחסידים ירכיבו את הפאזל
וישלימו את תמונת המצב, ולדבריהם החקירה כולה נרקמה על ידי שלושה בכירים במשטרה: הראשון
הוא ראש אגף החקירות, ניצב יואב סגלוביץ', שהתבטא בזעם על השפעתו הגדולה מדי לטעמו
של רב ספרדי צעיר מהדרום, שחלש על חלקים נרחבים במיוחד במסדרונות השלטון בישראל.במפגשים
סגורים במשטרה הטיח סגלוביץ' בזעם: "אם היתה בספר החוקים של מדינת ישראל עבירה
של 'חדירה למסדרונות השלטון', זו העבירה שעליה הייתי מעמיד את הרב פינטולדין".
האדריכל השני, לדברי המקורבים, הוא מנשה
ארביב, לשעבר נספח משטרת ישראל בארה"ב. ארביב התלונן כי האדמו"ר ביקש
ממנו לפעול למענם של אנשי ארגון החסד הירושלמי בתמורה לסיוע כלכלי. גם 'שכרו' של
ארביב לא קופח: לאחר התלונה מונה ארביב לתפקיד ראש יחידת להב 433 הנחשבת לספינת
הדגל של משטרת ישראל. למגינת לבו, הוא לא זכה ליהנות מפירות התהילה זמן רב מדי:
לאחר חודשים ספורים נחשף חלקו בפרשה, הפך לסנסציה תקשורתית ששיקפה את עומק הסיאוב
שפשה בארגון המופקד על אכיפת החוק ואולץ להתפטר בבושת פנים.
הצלע השלישית ברקימת הפרשה על 'שובה ישראל'
לדברי התלמידים, הואאפרים ברכה, שנשלח על ידי סגלוביץ' וארביב לתעד את מעמד מתן
התמיכה מיד רעיית הרב. בעוד סגלוביץ' פרש מהארגון ועתה מנסה להסתגל לחיים האזרחיים
ומחפש לעצמו אפיקים חדשים, ובעוד ארביב נאלץ להילחם על שמו הטוב לאחר שנדחק
מהמשטרה בהליך ממושך ומביך, ברכה הוא היחיד שממשיך, לעת עתה, לכהן במשטרה.
"לאורך כל החקירה", מספר אחד
החסידים בסלון ההמתנה, "עמדת האדמו"ר הייתה ברורה: הוא לא שמר על זכות
השתיקה, אלא הניח את כל האמת על השולחן,וטען כי הוא נהג לסייע לתנ"צ ברכה
במשך שנים לאחר שזה נקלע למצוקה כלכלית, בדיוק כפי שתמך ברבים מבאי ביתו שהיו
זקוקים לסיוע".
נקודת התפנית החלה בחורף האחרון. היועץ
המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט להקפיא את החקירה כולה. וינשטיין הדהים את
המערכת המשפטית כשהודיע על פתיחת כיוון חדש בחקירה, כשהנאשם אינו האדמו"ר,
אלא דווקא אחד האנשים הבכירים ביותר במשטרת ישראל, ראש יחידה 433, מנשה ארביב.
הקהילה המשפטית בישראל נחשפה למצב שבו עד התביעה מספר 1 כנגד האדמו"ר - הופך
לנאשם המרכזי ונאלץ להתפטר מתפקידו.
חסידיו של האדמו"ר מספרים, כי הימים
שקדמו למהלך שעליו הכריז וינשטיין, היו קשים ומסעירים עבור הרב. בתחילה נטה לקחת
על עצמו את האשמה על סיוע לפדיון שבויים. "אם משמים יגזרו עליי לשאת מחיר
אישי בגין מצוות פדיון שבויים, אעשה זאת באהבה", הוא אמר לחסידיו. אך
משהתבררו ממדי העלילה ונחשפה זהותם של אלה שביקשו להשחיר את פני קהילת שובה ישראל,
החליט האדמו"ר להציג את השתלשלות האירועים שקדמה להגשת התלונה.
החסידים מסבירים לנו, כי התיק כולו התבסס
על חצאי אמיתות שסיפק ארביב לעמיתיו במשטרה. ומשכך התברר, הבין האדמו"ר כי זה
הזמן לסגור את מטריית ההגנה המשפטית שנפרסה על ראשו של ארביב. "ארביב היה זה
שהכניס את אפרים ברכה לתמונה, ככל הנראה במטרה להתקדם לתפקיד ראש להב", הם
מסבירים.
#מחיר אישי
#"אמת יש רק אחת. והיא תנצח"
החדר רחב ידיים. מסביב ארונות ספרים וריהוט
בגוון אדום עמוק. במרכז החדר יושב האדמו"ר. עיניו עוטפות אותנו במבט
חודר.חיוך חמים נסוך על פניו. גם אם בימים אלה הוא עומד בלבה של פרשיה משפטית
מסועפת - מאום לא ניכר על פניו. בשעה הקרובה, כאשר ישוחח עימנו על הפרשה שאין כמעט
יום שהתקשורת בישראל אינה עוסקת בהסתעפויותיה, המתבונן מן הצד עשוי לחשוב כי כל
קשר בין האדמו"ר לסערה המדוברת - מקרי לחלוטין.
קולו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו
מתנגן ומתחטא. כל משפט מסתיים במשיכת התו האחרון, כמו צליל של תינוק המתרפק על
אמו. המילים חזקות ואמיצות, חוצבות לבבות ופולחות כליות. קשה להתעלם מהכריזמה
השופעת סביבו. לאחר שהאדמו"ר מתעניין בפרנסתנו, במוצאנו ובמשפחתנו, הוא
ניאות, אולי לראשונה, להתייחס לסערה הפוקדת את קהילתו.
"שוחד", אומר הרב, "היא עבירה
חמורה ביותר, לאו דאורייתא. חז"ל הקדושים הדגישו וגילו לנו, כי הסיבה שהתורה
קראה לכך בשם 'שוחד' הוא מכיוון שמתן השוחד מאחד את דעותיהם של הנותן והמקבל.
ואכן, הרמב"ם פסק להלכה שאפילו מי שיודע שהצדק איתו - אסור לו לתת כספים לבעל
שררה, אפילו במטרה שיעשה דין צדק".
אז מה היה באותו מעמד שאליו מתייחסת התביעה,
אנחנו שואלים.
"באותו ערב ראש השנה חילקנו לצדקה יותר
מחמישה מיליון דולר, עבור עניי ארץ ישראל. ואז הגיעה רעייתו של אותו קצין (אפרים
ברכה, מ.ב.), סיפרה מה שסיפרה, והרבנית נתנה לה בלב שלם ובשמחה מרובה, במטרה לסייע
בעדם לטפל בבן משפחה שהיה שרוי בצרה.
"הדבר נעשה על פי כל כלליההלכה ועל פי
חוקי המדינה, שהרי דינאדמלכותאדינא. דיווחנו על כך לרשויות בארץ ישראל וגם בארצות
הברית, מקום מגורינו. פעלנו כדת וכהלכה, ללא מתום. ואם עדיין יש מי שקורא לסיוע
שניתן במשך שנים ליהודי במצוקה בשם שוחד, הרי בוודאי שמדובר בהשתלשלות שמימית,
שחורגת מגדרי הטבע".
אם יורשה לנו לשאול, מה הסיבה לכך שאותם
קצינים קמים בוקר אחד ומחליטים להעליל עלילות שפלות על הרב? שאלנו.
"אם אותם אנשים עשומה שעשו אין זו יד
המקרה, חס וחלילה. אנו בטוחים שעילת העילות וסיבת הסיבות גלגל לכךששני הקצינים
הללו יפעלו בצורה הנוראה הזו. וכבר אמרו חז"ל שמגלגלין זכות על ידי זכאי
וחובה על ידי חייב".
הדברים נאמרים על ידי האדמו"ר בטון
שליו, מונוטוני, ללא כל סערת רגשות. השליטה העצמית נדירה בעוצמותיה. נראה כאילו
הדברים עוברים לידו, ואינם נוגעים אליו כלל.
"הרי העניין הזה תמוה ביותר",
אומר האדמו"ר. "במשך שנים שמר אפרים על קשר קרוב עם הקהילה והבית. חמש
פעמים ביום היה מצלצל לגבאים ומבקש לסייע. מדובר באדם ששלושים פעמים בשנה היה נוסע
לשדה התעופה באחת בלילה כדי ללוות אותנו לאחר השיעור השבועי, בדרך חזרה לניו יורק.
ואותו אדם קם ביום אחד, שוכח אהבת קדומים ובבת אחתהופך את הקערה על פיה ובוחר
להציג באופן מסולף ולא ישר חלק קטן מתוך מכלול של מאורעות, רק על מנת להשחיר
ולרדוף מקום שכל מטרתו הפצת תורה, זיכוי הרבים ועשיית חסד?!", שואל האדמו"ר
רטורית.
"אנחנו סמוכים ובטוחים כי כל מה שהיה
בעבר עם אותו אדם (אפרים ברכה. מ.ב.) ייחשפו ביום מן הימים. מישהו יתעשת ויאמר את
האמת, כפי שאומר נעים זמירות ישראל בתהילים פרק פ"ה: 'אמת מארץ תצמח וצדק
משמים נשקף'. חז"ל לימדו אותנו שאמת יש רק אחת. וסופה של האמת לזעוק מכל
מקום".
ומה היו מניעיו של הקצין השני, מנשה ארביב?
פניו של האדמו"ר שלוות, מאירות.
דיבורו נינוח: "יש לנו הרבה מה לומר על אותו אדם, אךאין זה הזמן לדבר על כך.
אנו בטוחים, שכשם שהמאורעות הללו באו ברוח סערה גדולה כך ייעלמו כלא היו.אלה
ייסורים מהקב"ה,שעליהם נאמר שהם 'קשים ונאמנים', קשים בצער שהם גורמים, ונאמנים
בכך שהם לא יישארו אף לא רגע אחד מעבר למה שנכתב עליהם שיישארו.
"יש לנו עוד מה לומר בעניין הזה"
לוחש האדמו"ר, "אולם מה שהלב חושק לומר - הזמן עושק לא לומר. כל מי שדעה
בראשו מבין היטב את הדברים".
בכלי התקשורת פורסם שהאדמו"ר מסר מידע
לפרקליטות המדינה בקשר לניצב ארביב ולכן הוא הושעה מתפקידו. האם זה נכון? שאלנו.
הרב מהנהן בראשו. "מתחילת החקירה
עמדנו להגן עליו (על מנשה ארביב,מ.ב.) במסירות נפש. סבלנו ייסורים קשים בגלל
שהתעקשנו להגן עליו בכל התשאולים שעברנו. לצערנו, ההתעקשות שלנו להגן עליו התפרשה
על ידי אנשים מסוימים שלא כהלכה. הוא חשב כנראה, כי הותרה הרצועה להתעולל עלילות
ברשע, כי הרי מצידנואנחנו נמנעים מלדבר סרה עליו, כפי שאנו נמנעים מלדבר סרה על כל
יהודי באשר הוא, ולכן אין לו מה להפסיד.
"כאשר התברר לנו", ממשיך
האדמו"ר בהרצאת הדברים, "כי נעשו מעשים חמורים וקשים במטרה לגרום לחילול
שם שמים מתוך מחשבה כי אנחנו נמשיך להגן עליו ולא לגלות את מה שידוע לנו אודותיו,
הקדמנו לומר את האמת כפי שהיא, שממילא הייתה מתגלית בעתיד, במסגרת התפתחות
המאורעות. עשינו זאת לאחר התייעצות עם גדולי הדור.
מאוחר יותר יאמרו לנו התלמידים שזו הייתה
התייחסות נדירה בישירותה מצד האדמו"ר הנמנע בדרך כלל מלהתייחס בשיחות פומביות
לפרטי הפרשה, אלא מרבה לדבר על הרבדים הרוחניים הגלומים בה ועל הצורך להתחזק
בעקבותיה ולראותה כניסיון משמים.
#ביקורי הקצינים
#"גלגולי נשמות שבאו לבקש תיקון"
מי שלא היה שם, בחדר הקטן במנהטן, לעולם לא
יבין את נס התחיה היהודית של בירת הכלכלה העולמית. מלב לבה של בירת החומרנות חולשת
המעצמה התורנית על מארג של עשרים ושתיים קהילות, המונות כ-20 אלף חברים רשמיים,
ועוד כ-1,500 אברכים הלומדים ב-18 ישיבות, כוללים ובתי מדרש בניו יורק ובאשדוד,
באשקלון ובמנהטן, בלוס אנג'לס ובברזיל.בישראל, ניכרת השפעתו של האדמו"ר בייחוד
בדרום הארץ. ערי הדרום גדושים בתלמידים הנושאים את שמו בהערצה. אלפים מתוכם חייבים
את חזרתם בתשובה לרב.
ההיקפים בלתי נתפסים: מכאן מתנהלת אימפריית
חסד של רשת בתי תמחוי המחלקת רבבות מנות לנזקקים מדי יום וחמשת אלפי חבילות סיוע
למשפחות בארבע יבשות בחגי תשרי ובערב פסח. מכאן יוצא מדי יום מסר יומי של התחזקות
מפרי עטו של הרב, לתיבות הדואר האלקטרוני של קרוב למיליון נמענים.
על כל אלה מנצח האדמו"רשהצליח להפוך
את מנהטן למרכז עולמי להפצת תורה וקירוב רחוקים, אלפי יהודים משחרים לפתחו, גדולי כרישי
הכלכלהממתינים ליד חדרו, וחולקים ארבע אמות משותפות עם אביונים מרי נפש המבקשים
נוחם ותמיכה.
לצד ההתייחסות הפומבית הנדירה, חסרת
התקדים, לפרשת הקצינים - הביקור כאן הוא גם מסע מאלף לעבר הצומת הרוחני שהפכה
למושא סקרנותם של כלי התקשורת הגדולים בעולם, שהאזינו בהשתאות לאילי-הון שהרב פינטו
הוא הראשון שהצליח להבקיע נתיב לליבם ולקרבם לאמונה בבורא עולם, בה בשעה שהוא משמש
משענת איתנה לפשוטי עם מכל החוגים.
אבל הפרשה בישראל, מסרבת לרדת מהשולחן. יותר
משהפרשה הזו מכאיבה לרב, היא מכאיבה לחסידיו, משום שבעטיה הוא החל להפחית את
תכיפות ביקוריו בארץ ולשדר לאלפי חסידיו לארץ באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
אנשים תוהים, כיצד מגיעים קציני משטרה למעונו
של אדמו"ר ורועה רוחני? הלא הקשר הזה, בין עולם הרבנות והרבצת התורה, לעולם
של שוטרים וקצינים, אינו טבעי, ובוודאי שלא מובן מאליו - שאלנו.
"הקב"ה סובב שהם יבואו לכאן",
אומר האדמו"ר רכות, "ונסביר מדוע: את כל המאורעות הללו אנחנו רואים ממבט
של יהודים, שצריכים לעבור ניסיונות בחיים. היום אנחנו מבינים שאותם שני אנשים -
מנשה ואפרים - הם גלגולים שנשלחו מלמעלה על מנת לתקן תיקונים שצריכים לתקן. בספרים
הקדושים מובא, שכל יהודי אמור לעבור בחייו עשרה ניסיונות קיומיים, בדומה לאברהם
אבינו שנתנסה בעשרה ניסיונות.ניסיון קיומי הוא כזה שבמסגרתו האדם מרגיש כאילו היכן
שהוא פונה הדלתות סגורים בפניו.
"כיום אנו מבינים למפרע, שהגעתם של אותם
קצינים לישיבה ולקהילה - מבלי שאף אחד יבקש מהם ומבלי שאף אחד יקרא להם - לא היתה
אלא ניסיון קיומי משמים".
אז בדיעבד האדמו"ר מצטער על כך שקיבל
אותם?
"זה טוב שהם באו ואנו לא מצטערים,
משום שכך רצה הקב"ה".
מה האדמו"ר חש כלפיהם?
"אין לנו שום רע בלב כלפיהם. הם עזרו
לנו לקדש את עצמנו ולהתקרב אל הקב"ה. על הפסוק בפרשת בשלח 'ופרעה
הקריב'אומרים חז"ל: פרעה הקריב את עם ישראל לאביהם שבשמים. אנחנו יכולים לומר
בפה מלא, כי שני האנשים האלו קירבו אותנו לאבינו שבשמים. בסך הכל אנו מצווים לזכור
שהם סייעו לנו להתקרב עוד יותר אל הבורא יתברך".
האדמו"ר מוחל להם?
"מחלנו להם מהרגע הראשון".
האדמו"ר שוקע בהרהוריוואחר מוסיף
בשטף: "מסופר על אברהם הגֵר שהיה בזמן הגמרא, שכאשר מסרו אותו למלכות והוציאו
אותו להריגה, היה שמח וצוחק. שאלו אותו: הרי בעוד כמה דקות מוציאים אותך להורג. אז
ממה אתה שמח כלכך? אמר להם אברהם הגר: כשהייתי ילד קטן הייתי משחק בחול, ובאו
נערים ושברו וקלקלו כל מה ששיחקתי. בליבי אמרתי, שכאשר אהיה גדול אנקום בהם על
ששברו את מגדל החול שבניתי. עברו ימים ושנים, ושוב פגשתי בהם. נזכרתי במעשה שהיה
בילדותי. נזכרתי איך באותם ימים המשחק בחול היה כל כך יקר וחשוב לי וצחקתי בליבי.
האם קיימתי את הבטחתי לנקום בהם?בוודאי שלא.
"יבואו ימים", עובר האדמו"ר
חזרה לפרשה המיטלטלת, "וזה יקרה לא בעוד הרבה זמן, שכאשר ניזכר בפרשה הזו
נתפלאעל עצמנואיך התפעלנו והתרגשנו מכל הרשעים, השמועות, והדברים הבטלים וחסרי
היסודששמענו. אני בטוח שאותם אנשים חייהם אינם חיים".
יש להם דרך חזרה? יש אפשרות שאנשים כאלה
ישובו בתשובה?
"בוודאי. כל יהודי יכול לחזור בתשובה.
ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא".
#פרשה ולקחה
#"למדנו כי שווא תשועת אדם"
בחודשים האחרונים נוסע האדמו"ר ממדינה
למדינה לחיזוק צאן מרעיתו. בחודש החולף לבדו קיים ביקורי בזק בקרב חסידיו
בלוס-אנג'לס ובמיאמי, בבואנוס איירס ובפלמה דה מיורקהשבספרד. בכל מקום ימסור שיעור
בפני היכל גדוש מפה לפה, יקבל קהל לעצה ולברכה וימשיך ליעד הבא.
מה טיבה של קהילת שובה ישראל? ישיבה,
קהילה, תנועה? מה הדבק בין כלל האנשים הנמנים על המקום הזה?
"שובה ישראל הוא בית היוצר לאהבת השם,
לאהבת ישראל ולאהבת תורה", עונה האדמו"ר ועיניו בורקות. "יש כאן
להבת אש גדולה, שיש בה מרפא לנפש, תקווה אמונה ודבקות בה'.זה מקום לכל יהודי שרוצה
להתקרב ולמצוא מזור לנפשו בין יהודי קרוב ובין יהודי רחוק, שהרי כבר הבטיחו לנו
חז"ל ש'לא יידח ממנו נידח'. בשובה ישראל מקבלים כל יהודי, ללא תנאי".
"לפני עשרים ואחת שנים הקמנו את
מוסדות שובה ישראל במטרה אחת: להגיע לידי דבקות הלב בבורא העולם. התכלית של
המוסדות היא שיהודים שקשורים אלינו יגיעו לידי קרבת אלוקים".
מחד, האדמו"ר הוא ממשיכה של שושלת
רבנים וקדושים מיהדות מרוקו. מאידך, האדמו"ר הוא בוגר של ישיבות הממוקמות
בכותל המזרח של עולם הישיבה הליטאי, ומצד שלישי, אנו נתקלים כאן במוטיבים מדרך
הבעל שם טוב ותלמידיו. האם מדובר בקהילה חסידית, ספרדית, או ליטאית?
"שובה ישראל היא
אסיפה של הרבה דרכים טובות בעבודת השם, שמוזגו לכדי דרך אחת", מסביר האדמו"ר.
"יש בה מעבודת השם של אבותינו הקדושים במרוקו, הצדיקים לבית פינטוואבוחצירא,
הרבה מהדרך של כ"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמרוהרבה מעולם הישיבות שבהן למדנו
בצעירותנו. מהשילוב של כל אלה יחד הוקמה הקהילה, שעליה נמנים יותר מאלף אברכיםכ"י,
בן פורת יוסף.
"אתם יכולים לראות כאן, בבית המדרש
שבמנהטן, עשרות אברכים ובחורי ישיבה שסיימו ש"ס, סיימו שולחן ערוך, והם
יושבים ומתקדשים בתורה וביראת שמים
גילו צעיר. זקנו שחור. עם זאת, הניסיונות
שבהן התנסה והייסורים שאותם ספג באהבה מסמרי שער. בשנים האחרונות הוא נכנס ויוצא מטיפולים
סבוכים במרכזים רפואיים, כשבכל פעם הוא רואה את חייו עומדים מנגד. "אין כמעט
חלק בגופו שלא היו בו מיחושים, חלקם מסוכנים, אולם מכל טיפול כזה יוצא הרבכשהוא
חסון ונחוש יותר מאשר לפני כן", שחים החסידים בהשתאות גלויה. "בזכות
אבותיו ובזכות צדקותו של ענף עץ אבותיו - אנו זוכים להמשיך ולהתבשם מאורו הגדול
ומתורתו הבהירה", הם אומרים, מנסים להבין איזה עניין יש למאן דהוא להציק
לממלכה התורנית המפוארת הזו.
בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי חקירות
שהרשויות במדינת ישראל מנהלות נגד רבנים ומוסדות תורה. מה פשר התופעה הזו?
"בעבר", מתנסח האדמו"ר בבהירות,"תלו
רבים ביהדות החרדית בארץ את יהבם על הנציגות בכנסת. זו נשלחה על מנת שתעמוד בפרץ
ותהדוף כל ניסיון לרדוף את עולם התורה ולשלול את זכות קיומו. אולם בשנים האחרונות
אנו עדים להתגשמותם של דברי ירמיהו הנביא בפרק י"ז: 'ארור הגבר אשר יבטח באדם
ושם בשר זרועו'. מסתבר ששווא תשועת אדם, וכי אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו
שבשמים.
"למגינת ליבנו, הרדיפה נגד לומדי תורה
בארץ ישראל אינה פוסחת על אף תחום: היא מתנהלת בכנסת ובמשטרה, בבתי המשפט
ובתקשורת, ובעצם בכל מקום שניתן לרדוף ולהשחיר את פניהם של עמלי תורה.אנו רואים
בחוש את התמעטות כוחה של הנציגות החרדית בכנסת ואולי יש בכך איתות משמים, שעלינו
לחזק את האמונה והביטחון, ולא לסמוך על כוחות אנושיים.
המצב זועק לשמים. ישיבות מתפרקות, עולם
החסד מתפורר. אנחנו יודעים לצערנו, שאין כיום ישיבה או קהילה שאין נגדה חקירה -
בגלוי או בסתר. זה לא תמים ולא מקרי שיש חקירות נגד כל כך הרבה מוסדות ומנהיגים
רוחניים. בסוף זה יגיע לכל קהילה בְתורה.
"בשנים האחרונות נפתחו עשרות חקירות
נגד גדולי תורה, אבות בתי דין, ראשי ישיבות ומזכי הרבים. השבוע מתנהל משפט קשה
ואכזרי נגד אחד ממרביצי התורה הגדולים ביותר בירושלים, שהפרקליטות מאיימת להכניסו
לכלא. הרי לא היה כדבר הזה מעולם. אנחנו, איננו זקוקים לעזרה. ברוך ה' עומדים לימיננו
האבות הקדושים וזכויות התורה והחסד במוסדותינו. אולם מה יהיה על אבות בתי דין,
ענקים בתורה ובהלכה, הנאלצים להתמודד עם האשמות חדשות לבקרים?.
"לצערנו, אנו נמצאים בגלות בתוך גלות:
גם אנשים מתוכנו מוצאים תירוץ והסבר להצדיק את רדיפת הרשויות נגד רב פלוני וראש
ישיבה אלמוני. וכי אלו אינם מבינים שאין כל חדש תחת השמש? הרי גם לפני מאה ומאתיים
שנה, ברוסיה ובמרוקו, בפולין ובספרד, נטפלו השלטונות והשליטים לגדולי הדורות
באמתלאות שונות. פעם האשימו אותם בשיתוף פעולה עם שלטונות זרים, פעם בהחזקת כסף זר
ופעם בפעילות של פדיון שבויים.
"למקטרגים שבאים להחליש את עולם התורה
יש את התירוצים שלהם. אולם אנחנו איננו מתפעלים מאיש. אין לנו בעולמנו אלא הרבצת
תורה ועשיית חסד, וה' יעשה הטוב בעיניו", מסכם האדמו"ר.
#ימין מקרבת
#"חסידי הקהילה צועקים בכל לב"
האדמו"ר מישיר אלינו מבט. עיניו
חודרות. הדפיקות התכופות על הדלת כמו מבהירות לנו כי השיחה עומדת להסתיים. אבל לאדמו"ר
יש מסר נוסף להעבירבאמצעותנו.
הרבה אנשים שואלים אותנו", אומר הרב, "מה
פשר הרוח והסערה שמתרגשות על הקהילה הקדושה בשנים האחרונות. יש לנו תשובה אחת על
כך: דוד המלך אומר בתהילים: 'מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו'. תמיד ניקרה בנו
השאלה: וכי רדיפת אבשלום היא סיבה למזמור? והלא דוד המלך היה צריך לומר קינה, ולא
מזמור! אלא חשבנו לפרש, שיש כאן יסוד גדול: בעת שבאה לאדם צרה רגילה, בדרך הטבע -
הוא צריך להצטער עליה, כי זה רגיל בדרכי הטבע שישנן צרות והתמודדויות. אולם בעת
שמתרגשת על האדם צרה שהיא לא רגילה ולא מצויה ולא מתקבלת על הדעת - כמו דוד המלך
שבנו היקר והאהוב רדף אותו - זה דבר שחורג מגדרי הטבע. וכמו שהצרה היא מעל לדרכי
הטבע - כך הישועה תהיה מעל לטבע. זו תהיה ישועה שמימית.
"בחמש השנים האחרונות", אומר
האדמו"ר,"חווינו רצף של אירועים, בארצות הברית ובארץ ישראל, שלא יכולנו
להעלות על הדעת שיתרחשו. אלה דברים שאין להם אחיזה בטבע. לכן אנו סמוכים ובטוחים
שגם הישועה תהיה שמימית נסית ועל טבעית".
אנו נוכחים לראות שכבוד האדמו"ר נמנע
מהרגע הראשון מלהשיב להכפשות. מדוע לא ראה האדמו"ר לנכון להגיב?
"אין דבר קשה יותר מלשון הרע",
מגיב הרב. "כתוב בספרים הקדושים, שמי שמדבר לשון הרע על חברו שערי שמים
סגורים בפני תפילותיו. בטוחים אנו שרוב עם ישראל יודע את האמת ומבין את הסיפור
האמיתי לאשורו. אנו בטוחים שדנים אותנו לטובה ולברכה. כל מי שדן אותנו לטובה ומלמד
עלינו זכות משמים ידונו אותו לטובה ולברכה וילמדו עליו זכות. זהו ניסיון לא רק לנו.זהו
ניסיון עבורהכלל שלא יקבלו לשון הרע וידונו איש את רעהו לטובה ולברכה".
לאור הלקחים שהופקו מהפרשה, האם קהילת שובה
ישראל תמשיך להיות פתוחה לכולם?
"שובה ישראל היא קהילה קדושה וחזקה",
נענה האדמו"ר, "המושתתת על יסודות של דבקות בקב"ה, אמונה וביטחון.אנחנו
רואים את הקהילה כחלק בלתי נפרד בהוויה היהודית, עד ביאת משיח צדקנו. אנחנו נמשיך
בדרכם של אבותינו הקדושים, רועי האמונה למשפחות אבוחצירא ופינטו, שקירבו כל יהודי בדרכו
של הבעל שם טוב,באופן של ימין מקרבת, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".
בעבר ראינו במקרים של חקירות נגד רבנים,
שתלמידים וחסידים יצאו והרעישו את הארץ. מדוע האדמו"ר לא אפשר לחסידים לצאת
בפומבי ולהרעיש את הארץ?
"ישנן כמה דרכים להרעיש את הארץ,אפשר
לצעוק בפה ואפשר לצעוק בלב. התלמידים, המקורבים וכל מי שיש לו זיקה לקהילה,צועקים
בצעקת הלב. אנו רואים בחוש ששערי שמים פתוחים. אם יש תורה היום באשדוד ובאשקלון,
במיאמי ובמנהטן, זהו בזכותם של האברכים המסולאים מפז של הישיבה הקדושה שלנו,
שמרעישים עולמות, הוגים בתורה ומזכים את הרבים מבלי להתפעל מאיש ומבלי להישבר
ממשברים וגלים העומדים בדרכם. אנו בטוחים שכהרף עין נראה ישועות גדולות והכל יתהפך
לטובה ולברכה".
רבי יאשיהו יוסף פינטו מתנהל למעלה מהזמןומעל
למרחבים מדודים של מקום. למחרת המפגש שלנו בניו יורק, הוא יעלה על מטוס, ינחת
במרוקו וידרים לכפר אסווירה, שם טמון סבו הקדוש, הצדיק רבי חיים פינטו זי"ע,
מראשי שושלת פינטו שהתקדשה על ידי דורות של יהודים.
מעל הקבר,השוכן לחוף הים, יתבודד האדמו"ר
משך שעה ארוכה. פרקי התהילים יימהלו באדוות הגלים. מעיינות לבו נשפכים אל ספר
התהילים. כאן, בחלק הצפון אפריקני של האוקיינוס האטלנטי, הרחק מהציוויליזציה, הרחק
מעיניה הבוחנות של התקשורת, במרחק בטוח מהמולת העולם, נושא האדמו"ר תפילה זכה
מלב טהור. בדרך כלל נלווים שועי ארץ למסעות הללו. הפעם, אולי בגלל הנסיבות, הורשה
קומץ קטן של תלמידים קרובים להתלוות.
לאחר התפילה יבקש האדמו"ר מקומץ
המלוויםלצאת את היכל הציון, יתייחד עם זקנו הקדוש ויתחנן שהגזירות המרחפות מעליו
ומעל מוסדותיו יתבטלו במהרה. כעבור דקות אחדות ייצא, ופניו יאירו כצאת השמש
בגבורתה: "פעלנו את כל מה שצריך", יבשר למלוויו בנימה של אושר זך, יסתום
ולא יפרש.
תמונה זו היא תמונת יחצנות, ייתכן שהתפילין נשמטו ממקומם הראוי במהלך התפילה.
השבמחקבפעם הבאה אנא שימו תמונה עם תפילין במקומם ע"פ ההלכה.