ב"ה, סיון ה'תשע"ד
ידיד יקר, אח לדעה!
שלום וברכה!
אתכבד לצרף בזה לעיונך ותשומת לבך, העתק 2 מכתבים ששיגרתי לאחרונה.
שני
המכתבים האמורים מבטאים רגשות מנוגדים וקוטביים. הראשון, מבטא עונג וקורת
רוח ת"ל, והנתונים שהביאו לכתיבתו גרמו לי, כפשוטם של דברים, תוספת בריאות
וכוח נפשי ורוחני, וסיפוק רב.
לעומתו
– המכתב השני נכתב מתוך עגמת נפש, צער וכאב לב – כפשוטו. הייתי מעדיף
להימנע מכתיבתו, אלא שתחושת האחריות המוטלת עלי מתוקף גילי, מעמדי,
ושליחותי ב-למעלה מ-60 שנה לאוי"ט שהוטלה עלי באופן ישיר על ידי כ"ק אדמו"ר
זי"ע, תוך דירבון מתמיד והדרכה שוטפת, היא שהניעה אותי להכריח את עצמי
לכתוב אותו ולפרסם את תוכנו.
נקודת
המוצא לשיגור 2 המכתבים היא – היום הגדול והקדוש ג' תמוז, יום ההילולא של
כ"ק אדמו"ר זי"ע, שמסר נפשו הטהורה להבאת המשיח תיכף ומיד.
בעוד
שהגורם למכתב הראשון הוא ענין שמקדם את השגת מטרתו הקדושה של הרבי ומזרז
ומחיש את התגלות המשיח – הרי הגורם למכתב השני הוא ענין המהווה, רחמנא
ליצלן, תקיעת מקלות בגלגלי המרכבה הדוהרת לקראת הגאולה השלמה, אותה מוביל
ומנהיג כ"ק אדמו"ר זי"ע.
תפלתי ותקוותי ששני המכתבים יהוו דחיפה צנועה לקראת השגת היעד המשותף, הראשון – באופן של עשה טוב, והשני – באופן של סור מרע.
ויהי רצון שאכן נזכה תיכף ומיד ובקרוב להתגלות מלכנו נשיאנו כי כלו כל הקצים ובא מועד.
כן מצו"ב העתק מכתב ששיגרתי לחה"כ ליצמן.
בכבוד רב
טוביה בלוי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.