הבורר המושחת של המחבלים

מאת בן תורה

המכתב של גדולי ישראל מרן הגראי"ל שטיינמן ומרן הגר"ח קנייבסקי נגד צימבליסט מושתת מכמה וכמה טעמים:

א. פסה״ד של צימבליסט הסתיים לפני 14 שנה ואין בסמכות שום בי״ד וק״ו זבל״א לחזור בו מפסה״ד ומשנה מפורשת היא מה עושים כאשר הבי״ד טעה בדבר משנה או בשיקול הדעת וק״ו כאשר הוא סתם רוצה לשנות את פסה״ד.

ב. הרב צימבליסט הפקיד בשעתו מכתב בידי הגראי״ל בו הוא מתחייב כי ברגע שמרן יורה לו לפרוש הוא יפרוש מיד.

ג. כל פסה״ד של צימבליסט מושתת על כך שפוניבז׳ זה מקום ציבורי וחלים עליו דיני חזקת שררה ומשכך הרב מרקוביץ שהיה עוזרו של הגר״א כהנמן ז״ל לא ניתן יותר לפטרו מתפקיד העוזר לצמיתות וברגע שאינו יכול להמשיך לשמש כעוזר לבנו הרב אליעזר, חייבים לפצותו בסמכויות משלו - חידוש תקדימי בפני עצמו. ואם כך הם פני הדברים הרי שלגדו״י ופרנסי הציבור המילה האחרונה בעינייני ציבור ושררה וגדו״י אמרו עתה את דברם באופן הכי נחרץ שיש. כמ״כ, פרנסי הציבור יכולים אף לפסול למשל את הרב מרקוביץ מטעמי טובת הציבור ונזקים חינוכיים שהאיש ממיט לדעתם על הישיבה זה שנים ארוכות.

אגב, כאשר רא"נ גרבוז ור"י רוזן היו בביתו של הגראי"ל שטיינמן קודם שמונו לשלוחים להעביר את המכתב התקיף לבורר צימבליסט, הגראי"ל טען לפניהם טעם רביעי ומקורי לחתימתו על המכתב ואף ביקשם לנמק זאת בע"פ לצימבליסט בפגישתם עמו והוא שהרב כהנמן טוען "נסתתמו טענותי" אחרי הדם הרע שזרם בינו לבין הרב צימבליסט זה שנים רבות, ולא גרע הוא מ"הנסתתמו טענותי" שטען בזמנו הרב מרקוביץ כלפי הגר"נ קרליץ.

כזכור, לפי שהבוררות הגיעה לפתחו של הרב צימבליסט, חתמו הרבנים כהנמן ומרקוביץ בוררות לפי ביה"ד של הגר"נ קרליץ אלא שבשלב מסויים של הבוררות, אחרי שדנו לפניו 3 דיונים נפרדים, טען הרב מרקוביץ "נסתתמו טענותיי" מאחר והגר"נ קרליץ בשבתו כבי"ד המרכזי של העיר הוציא שנים קודם לכן מכתבים הקוראים לרב מרקוביץ לחדול ממעשי הטרור שהפעיל בזמנו נגד הגרב"ד פוברסקי ולאחמ"כ נגד הרב כהנמן.

הגר"נ קרליץ קיבל בזמנו את הטענה של הרב מרקוביץ והתפטר מיוזמתו מהבוררות. כמו"כ הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן שיבחו בזמנו את המעשה הראוי של הגר"נ קרליץ.

לטענת הגראי"ל, טענתו העכשיוית של הרב כהנמן ל"נסתתמו טענותיי" לדון אצל הרב צימבליסט, היא לא פחות ואולי אף יותר בעלת משקל מטענתו של הרב מרקוביץ כלפי הגר"נ קרליץ.

כידוע, הרב כהנמן טען כלפי הרב צימבליסט כי הוא נפגש באופן אישי וחשאי ושלא במסגרת הדיונים עם ר"מים מישיבת פוניבז' כמו הרב מרקוביץ והרב אשר דוייטש ועוד, דבר שהביא כידוע לסכסוך אישי עמוק בין השניים והתדיינות ארוכה בפני ביהמ"ש בערכאותיו השונים.

בעוד מרן הגר"נ קרליץ מתנהג באצילות ובאבירות ומתפטר מהבוררות, למרות שפעל נגד הטרור של מרקוביץ רק ע"פ דין בי"ד קבוע שבעיר, צימבליסט הבריון לא רק שמסרב להתפטר בנסיבות גרועות פי מיליון - מספר פגישות חשאיות עם ר' אשר דוייטש תוך כדי הדיונים - שאינם בגדר סמכותו כבי"ד, אלא אף הולך לשנות את פסה"ד למרות שכבר ניתן פס"ד חלוט לפני 14 שנה, ולמרות שהתחייב למרן הגראי"ל שלא לשבת ולדון ללא אישורו.

לפי האובססיה החולנית שלו להמשיך ולדון את הצדדדים נגד ההלכה ונגד צו כל גדולי ישראל, נראה שמדובר באיש קטן ושלילי ביותר...

כזכור, הרב מרקוביץ הגיש כתב תביעה לפני כמה שבועות המבקשת לשנות את פסה"ד הקודם מן הקצה אל הקצה בשתי נקודות מרכזיות. א. להעביר לשליטתו את כל נכסי הישיבה. 2. למנות אותו כראש ישיבה יחיד ולפטר את האחרים. כמ"כ בדיון שהתקיים ביום ראשון שעבר דנו בתביעותיו אלו.

תשובות ההגנה של הרב כהנמן (המורכבות בכתב ובע"פ) בתמצות נמרץ:

א. חוסר סמכות של הרב צימבליסט לדון בתביעות אלו מן הטעמים דלקמן:

1. פסה"ד כבר ניתן לפני 14 שנה, ואין בסמכות איש לשנותו הן ע"פ ההלכה והן ע"פ החוק.
2. הרב צימבליסט הפקיד התחייבות בידי הבורר החדש הגראי"ל לפיה לא יישב לדון לא הסכמתו ואישורו.
3. לאור פסה"ד של הרב צימבלסט, חלה על ישיבת פוניבז' דין של מקום ציבורי לכל ענייני שררה ומשכך לגדולי ופרנסי הציבור הם המילה האחרונה לקבוע מהי טובות הציבור.

ב. הרב מרקוביץ הפר ראשון את פסה"ד כאשר לא סגר את העמותה "מסורת התורה" ואין עליו אלא להלין על עצמו.

ג. הטענה לפיה הרב כהנמן גם הפר את פסה"ד דינה להידחות, שכן לפי פסה"ד הגרי"ג אידלשטיין והגרב"ד פוברסקי הם ראשי הישיבה הממלאים את מקומם של הגרא"מ שך והגר"ד פוברסקי ואילו הרב מרקוביץ הוא ראש ישיבה השווה להם רק לענייני כבוד בלבד. ומשכך: כאשר ראשי הישיבה המרכזיים - אשר מעולם לא חתמו על שטר הבוררות - מורים להרב כהנמן כי מטעמים חינוכיים וערכיים אין הם מסוגלים לעבוד בשיתוף פעולה יחד עם הרב מרקוביץ, והרב מרקוביץ חולק על כך, ברור אפוא כי על נשיא הישיבה לציית להחלטתם החינוכית של הגריג והגרב"ד ולא לציית להרב מרקוביץ.

ד. דה פקטו, באופן החלוקה המעשי, למרות שהוא לא בוצע כלשון החלוקה של פסה"ד, הרב מרקוביץ קיבל לידיו יותר מהחלוקה של פסה"ד לאין ערוך. כי בעוד לפי החלוקה של פסה"ד, להרב כהנמן סמכות מלאה על הגשמיות ואילו על הרוחניות - קבלת ר"מים ותלמידים חדשים, יתחלקו ביניהם באופן של שנה לזה ושנה לזה. הרי שבחלוקה המבוצעת בפועל, לאור עובדות שהצליח לקבוע הרב מרקוביץ בכח הזרוע, הרב מרקוביץ מקבל לבדו רמ"ים, תלמידים, שנה אחרי שנה מבלי שאיש מתערב לו, כאשר בנייני הישיבה מחולקים פחות או יותר בשווה בין שניהם, הרב מרקוביץ מקבל באופן עצמאי תקציב מהמדינה, תקציב מהורי התלמידים ותרומות שהוא אוסף לעצמו בשימוש עם השם פוניבז'. זאת ועוד, עד לפני תקופה לא ארוכה, הרב כהנמן אף מימן לו את האוכל ושאר הוצאות שהיו לו. כך, שאף אם בהוראת ראשי הישיבה הגרי"ג והגרב"ד לא ניתן לעבוד בשיתוף פעולה עם הרב מרקוביץ כלשון פסה"ד, מטעמים חינוכים ערכיים, והרב כהנמן מחוייב כנשיא הישיבה לציית להוראותיהם החינוכיות, הרי שבפועל הרב מרקוביץ לקח לידו הרבה מעבר ממה שקיבל בספה"ד

.