זה קרה ביום-טוב הראשון של חג הפסח, שועשעתי כהוגן, אך שכחתי לשתף. אולם, טוב מאוחר מלעולם לא...
כשיצאתי מהתפילה של בוקר החג, בדיוק נכנס לחצר בית-הכנסת קשיש יהודי. ניגש אלי, ושאל היכן ניתן לקנות מצות. עניתי כי לקנות אפשר בחנות הכשרה, אבל חג היום, ולכן החנות תהיה פתוחה רק לאחר החג. הסתכל בי הקשיש במבט מאשים, ואמר - "אבל פסח היום! ומהיכן יהיו לי מצות?!"
מיד נזכרתי בבדיחה של דרויאנוב זכור-לטוב שלא נס לחה, שכן יהודים נשארים יהודים, גם ממרחק של שנים, וזה לשונו:
יהודי "מתוקן" נכנס בשבת אצל מוכר-ספרים לקנות "שיר המעלות" לאשתו היולדת. אמר לו מוכר-הספרים:
שבת היא מלמכור.
כעס "המתוקן":
וכי בשביל שאתם האדוקים זהירים במצוות שבת תהא אשתי חסירה "שיר-המעלות" יום שלם..?
מיכאל אוישי, זפורוז'יה, אוקראינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.