בכפר נידח בהולנד גר טבח. יהודי יחידי היה באותו כפר. שלשים שנה חלפו מאז רצחו הלנאצים ימ"ש את כל בני משפחתו ואת כל היהודים תושבי הכפר. בנס נותר הוא לפליטה.שלשים שנה לבד בין גויים. עבד כטבח במסעדה שבכפר. הקפיד לשמור מצוות מסוימות שידע אודותן מהוריו. שמר שבת, הניח תפילין יום יום, הקפיד על כשרות האכילה והשתיה, אולם דבר אחד העיב על אשרו. בודד היה. אשה לא יכול היה לקחת כי לא רצה להתחתן עם לא יהודיה. לאכול בביתם של שכניו גם לא יכול וכך נשאר אדם בודד ומסכן.כמה קינא בהם כאשר בכל יום ראשון התכנסו כולם יחד בכנסיה לתפלה והוא, להבדיל, צריך היה להתפלל ביחידות כל שבת וכל חג.יום אחד הוא "נשבר" ופנה אל הקב"ה במרירות: רבונו של עולם – בכה – איני יכול להמשיך לבד. איני יכול יותר. אם תוך שבועיים לא אפגוש בכפר זה פנים יהודיות אלך אל הכומר ואמיר את דתי...כך אמר הטבח הפשוט והתמים במר נפשו והתכוון ברצינות לכל מלה.חלפו שבועיים. הטבח עמד במטבח וטיגן במחבת, דמעה נשרה מעינו. היום יפוג מועד ה"אולטימטום" שנתן לקב"ה... אחר הצהרים יאלץ ללכת אל הכומר ולהמיר את דתו. בלב כבד הוא עושה זאת. אולם אין לו ברירה..."מחפשים אותך" – נכנס בעל המסעדה לפתע ואמר. הוא הפנה את ראשו ובעיניים נוצצות מדמעות העיף מבט על הנכנס.הוא לא האמין למראה עיניו. לפניו עמד יהודי במלוא מובן המלה. זקן, כובע, ציצית..."יהודי אתה?" שאל האיש את הטבח המופתע."כ...כ...כן" גמגם הטבח בהתרגשות."הרבי מליובאוויטש שלח לך 3 מצות שמורות לליל הסדר" אמר האיש והגיש לו שקית. "לפני יומים" המשיך האיש, "צוה אותי הרבי לקחת מצות, לנסוע לכפר הזה ולמסור אותם ליהודי שאפגש בכפר. מאז אתמול אחה"צ אני מסתובב בכפר ושואל כל אחד אם הוא יהודי, כולם צחקו עלי, אמרו שאין בכפר הזה יהודים בכלל, אבל אני המשכתי בעקשנות לחפש, עד שמישהו ספר לי שאכל אוכל יהודי במסעדה, וכך הגעתי אליך..."."הרבי שלך הציל אותי" – אמר הטבח המשתאה וספר לאיש מה חשב לעשות."רק תיקון אחד לדבריך" – אמר האיש – הרבי שלנו – שלנו". אתה רואה שהוא חושב גם עליך כמו על כל יהודי בעולם. התאריך העברי ביום ששי הקרוב הוא יא בניסן, זהו יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש לפני 112 שנה,יום הולדת של רבי שהוא מנהיג שדואג לכולנו זהו זמן מתאים לכל אחד מאיתנו "לתת לו מתנה" להסתכל וללמוד ממעשיו ומהוראותיו,ישנם המון דברים שאפשר להתבונן וללמוד מהם אצל הרבי אבל אחד הדברים הכי מיוחדים שרואים אצל הרבי זה האהבת ישראל האמיתית לכל יהודי באשר הוא, לא רק להלכה אלא גם למעשה לשמוח בשמחתו של כל יהודי ולכאוב בכאבו של יהודי אחר כאילו זה היה שלי ממש.יש יהודי בשם צבי פרימן שהסתובב הרבה בחיפוש עצמי במזרח ובסופו של דבר הכיר את הרבי ונהיה חבדניק, הוא כתב ספר באנגלית בשם "365 מדיטציות של הרבי מליבאוויטש" בהקדמה לספר הוא כותב "הרבה מנהיגים הפכו להיות מנהיגים בזכות זה שאנשים האמינו בהם, מנהיגותו של הרבי היתה בזכות זה שהוא האמין באנשים, בכל אחד ואחד מאיתנו". הרבי נתן לכל יהודי להבין שיש לו את הכוח למצות את הפוטנציאל המלא שלו ולא להסתפק במועט כשמדובר על המיצוי העצמי הרוחני.באחד מהמכתבים הכלליים שכתב הרבי ביום זה לפני שנים מסביר הרבי למה פסח נקרא חג החירות ? אמנם יצאנו משיעבוד מצריים אבל קיבלנו את עול התורה והמצוות שגורמים לנו להיות עבדים לה' והיכן החירות והשחרור?,הדבר יובן, כותב הרבי, מתוך התבוננות במושג חירות, חירות היא מושג יחסי,מהי חירות לגבי צמח? כאשר יש לו את התנאים הדרושים לגדילתו, אדמה טובה, מים, אוויר וכו'אצל בעל חי לעומת זאת גם אם ניתן לו את כל התנאים של הצומח ונשאיר אותו רתוק למקום אחד הרי שהוא ממש לא בחירות, החירות עבור הבעל חי היא יכולתו לנוע כרצונו ממקום למקום.אך גם מצב חירות זה של בעל חי רחוק מאוד ממושג החירות אצל האדם, גם אם ניתן לאדם את כל צרכיו הגשמיים אבל לא נאפשר לו דברי חכמה ושכל יהיה זה עבור האדם מצב של שיעבוד נורא כי עבור האדם חירות זה היכולת ללמוד ולהחכים,אך גם החירות האנושית המושלמת ביותר עדיין אינה עונה על צרכי החירות של הנשמה היהודית שרוצה להיות קשורה בקב"ה ועבורה חירות זה האפשרות להעמיק את הקשר באמצעות התורה והמצוות.לכן כשעם ישראל יצאו ממצרים וקיבלו את האפשרות לתקשר עם הקב"ה זו היתה היציאה לחירות אמיתית.בהגדה אנחנו אומרים בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים על כל אחד מאיתנו לעשות גם בזמן הזה את היציאה מהמיצרים האישיים שלנו ולהגיע לחירות אמיתית לפי המושגים שקשורים לנשמה שלנו על ידי הוספה בעוד מצווה ובעוד מעשה טוב.אם כן כשאנחנו מתקרבים לחג הפסח וביום מיוחד זה יום הולדתו של הרבי שנגע בכל אחד מאיתנו, זה הזמן של כל אחד להחליט להוסיף לעצמו עוד קצת חירות על ידי עוד מצווה או עוד מעשה טוב ובזכות זה ייתן לנו הקב"ה עוד השנה את השמחה הגדולה בחגיגת ליל סדר ענק בעריכת המשיח בכבודו ובעצמו בירושלים עיר הקודש בבית המקדש השלישי שיבנה תיכף ומיד ממש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.