שלמה קרליבך כידוע היה דמות שנויה במחלוקת במגזר החרדי. יום אחד מגיע
ר' שלמה קרליבך למסעדה בארה"ב, כדרכו באהבת ישראל עבר בכל שולחן ולחץ ידיים
וברך בחום כל אחד. בשולחן בקצה המסעדה אליו הגיע אחרון ישבו שני אנשים
חרדים אשר אחד מהם לחץ את ידו של שלמה קרליבך אך השני סירב בתוקף. קרליבך
לא מבין וחושב אולי האיש לא שם לב שהוא מושיט לו יד. מנסה שוב אך האיש אומר
מפורשות אני לא רוצה ללחוץ לך יד. אתה איש מלוכלך. קרליבך מתחנן על נפשו
"מה אני עושה שלא יקרה שיהודי לא ירצה ללחוץ לי יד? קרליבך אומר אני מוכן
לחזור בתשובה. תגיד לי מה לעשות אך אני חייב שגם אתה תלחץ את ידי. האיש
אומר לקרליבך, שמע, אתה תאמר לי שאתה חוזר בתשובה רק בשביל ללחוץ את ידי אך
אני לא מאמין לך. קרליבך מתיישב למול האיש ומתחיל לבכות לרבונו של עולם,
אבא שבשמים, רציתי לקרב יהודים אליך. ירדתי גם לאנשים במקומות הכי נמוכים.
התלכלכתי איתם אך עכשיו אני מתחנן אליך. רחם עלי וקבל אותי בתשובה שלימה.
קרליבך פתח סידור ואמר וידוי שלם על כל סעיפיו ובדמעות אמיתיות שכל העומדים
מסביב החלו לבכות כמו שרק קרליבך היה יכול בנשמתו הגדולה. קרליבך התחנן
באמת מעומקא דליבא והחרדי הקנאי נשבר למול המחזה וקם ולחץ את ידיו של
קרליבך ופתחו במחול ובאהבה גדולה. ר' שלמה קרליבך התנצל שהוא חייב לרוץ כי
הוא מאחר את הטיסה. הישר משם יצא לשדה התעופה ושם במטוס שעות קצרות לאחר
שאמר וידוי בבכי רב על כל חייו דמם ליבו והשיב נשמתו הגדולה והנקייה
ליוצרו....
סיפור שהתפרסם רק לאחרונה בעל המעשה סיפר זאת.
עוד שלמה חי... אין כמו שלמה זצ'ל
השבמחקכל הרביים - הפוצים בדורינו, כולל הארוני והזאלוני לא יהי' יכולים לשהות במחיצתו של מורינו הקדוש ר' שלומה'לי זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל בגן עדן העליון ליהנות מזיו השכינה. אלא אם כן שיחזרו בתשובה בתוך כלל ישראל.
השבמחקדברת אם משהו קרוב משפחה שלי שהיה אם ר שלמה באותו יום ועלה אתו למטוס והוא כבר שמע על הסיפור לפני כמה שנים זה לא חדש והוא טוען שזה הכל שקר אין לי חס ושלום שום דבר נגד ר שלמה להיפך היתי מאד קרוב אליו הוא היה צדיק גדול גם בלי הסיפור הזה
השבמחקאם היה או לא , לא יודע, אבל מתאים היה לו סיפור כזה ....ככפפה
מחקאולי זה אותו קנאי ששבר את ליבו של קרליבך שגרם לו להתקף לב?
השבמחקמוכר ומפורסם זמן רב
השבמחקלפני הכל יישר כח שהעלית מעשה זה לפרסום שידעו כי גם אם היו שהתנגדו לרבי שלמה, בסופו שב הוא בתשובה ומעתה גם לשיטתם אין להרהר אחריו או לדבר בו סרה ח"ו.
השבמחקאנכי זכיתי להכיר מעט את רבי שלמה, וגם מכיר אני את בעל המעשה (ומגלגלין זכות על ידי זכאי) יבדלחט"א הלא הוא הרה"ח ר' יוסף ו. מניו יורק ומשתייך לחסידות בירושלים שם ישב וסיפר באזני כל הנוכחים את המעשה, אך פרטיו שונים במעט.
קודם כל היה זה תוך כדי המתנה בדלפק לכוס קפה או משהו פעוט אחר ולא היו יושבים במסעדה ואוכלים, ובעמדם זה לצד זה נדברו, כדרכו של רבי שלמה להקדים שלום לכל אדם.
שנית, לא התקיף הוא את רבי שלמה בצורה כזו, אלא רבי שלמה פנה אליו באנגלית: שלום חברי (הלו מיין פרנד), והוא ענה לו בעדינות כי אינו יכול להיות לו לחבר אחרי שהוא נחשד כעובר על הלכות ביודעין שהרי תלמיד חכם גדול הוא. ורבי שלמה (שהיה יחיד בדורנו ובדורות רבים, באהבת ישראל שלו. אולי מאז הבעש"ט ותלמידיו) מאד נלחץ מכך שיהודי מצהיר שלא יהיה חברו ושאל מה עליו לעשות כדי לזכות בידידותו.
על זאת ענה לו החסיד כי יקבל עליו תשובה על כל חלקיה. ואת זאת עשה רבי שלמה תוך כובד ראש והרהור משך כמה דקות.
לא היו וידויים בכייות וריקודים כי לא היה זמן, לפי שהיה זה דקות ספורות לפני הטיסה - ולא כמה שעות ככתוב בכתבה.
בסיום התשובה וקבלה לעתיד, לחצו ידיים והחליפו כרטיסי ביקור תוך שרבי שלמה מזמין את החסיד לבקרו כאשר ישוב מקנדה (כידוע לכל יודע במטוס האמור לטוס לקנדה ארע מותו של רבי שלמה) אליה הוא טס בעוד דקות אחדות.
לאחר כחצי שעה (!) קיבל החסיד הנ"ל טלפון מרעהו המבשר את שארע לרבי שלמה.
על סיפורים פנטסטיים שכאלה נאמר: אשרי המאמין...
השבמחקמדובר על יום שלם לפני הטיסה ולא שלוש שעות ולא כמה דקות. ר' שלמה הגיע לשם במונית מביתו במנהטן כדי להשתתף ב"שבע ברכות" בבורו פארק, אך הוא לא הרגיש טוב עקב הבעיות בלבו והוא עזב מוקדם ונסע הביתה. בתו נשמה דיברה עמו בטלפון והפצירה בו שיגיע לשבת לביתם בטורונטו והוא נענה בחיוב. למחרת מאוחר אחה"צ, הסיע אותו הרב שמואל (סמי) אנטרטור לנמל התעופה לה-גארדיה שבניו יורק ע"מ לעלות למטוס של השעה 20:00 לטורונטו. בהגיעם לשדה תעופה, ר' שלמה חש חלישות גדולה ור' סמי התרוצץ לחפש כסא גלגלים אך לא מצא, ור' שלמה התשוש צעד למטוס ברגל כדי שלא לאחר.
השבמחקלא מדובר על שלוש שעות ולא על כמה דקות. מדובר על יום שלם לפני הטיסה. ר' שלמה הגיע לשם במונית מביתו במנהטן כדי להשתתף ב"שבע ברכות" בבורו פארק, אך הוא לא הרגיש טוב עקב הבעיות בלבו והוא עזב מוקדם ונסע הביתה. בתו נשמה דיברה עמו בטלפון והפצירה בו שיגיע לשבת לביתם בטורונטו והוא נענה בחיוב. למחרת אחה"צ, הסיע אותו הרב שמואל (סמי) אנטרטור לנמל התעופה לה-גארדיה שבניו יורק ע"מ לעלות למטוס של השעה 20:00 לטורונטו. בהגיעם לשדה תעופה, ר' שלמה חש חלישות גדולה ור' סמי התרוצץ לחפש כסא גלגלים אך לא מצא, ור' שלמה התשוש עלה למטוס ברגל כדי שלא לאחר.
השבמחק