למרות שאמורה להיות
הבנה הדדית בין הדובר/יחצ"ן לכתב, בהרבה מקרים אנו נתקלים באנשים המפספסים את
הפוינט ואת מטרת עבודתם, לכן חשבתי שראוי לערוך את הדברים בצורה מסודרת ולהעלותם על
הכתב למען הסדר הטוב, ולמען הצלחתם העתידית של אלו מכם השוקלים לדברר וליחצ"ן.
להלן מה שהצלחתי לאסוף מניסיוני ומניסיונם של כמה מחבריי.
ראשית עליך להבין, אם
פונה אליך כתב/עיתונאי עם בקשה לתגובה, הרי שברוב המקרים הסיפור כבר אצלו, כולל המקור
שיהיה מוכן לעמוד בפני תביעת דיבה, וגם סביר להניח שהוא גילה עניין בסיפור הספציפי,
לכן -
מה שלעולם אסור לעשות:
1. אל תסביר לו למה
'זה לא אייטם', אל תזלזל באינטלגנציה שלו, שניכם מבינים שהתפקיד שלך זה להוציא את הפציינט
הכי בסדר שאפשר, אבל מה שיתפרסם בסופו של דבר - ייקבע רק על ידי הכתב והעורך שלו, מקסימום
תצליח להוציא את העוקץ מהסיפור עם תגובה טובה.
2. אל 'תלכלך' על המקור,
ברוב המקרים אתה תבין איך הסיפור הגיע לכתב, אבל המקור הוא זה שמספק עבודה עכשיו, אתה
רק מפריע. תנסה להפריע בצורה נעימה ומקצועית.
3. אל תנסה לעקוף את
הכתב דרך העורך או בכל צורה אחרת, גם אם תצליח למנוע את הפרסום הפעם, סביר להניח שהכתב
יחכה לך בפינה וינקום בך בעתיד בסיפור הרבה פחות נעים.
4. משפט כמו 'אם תוותר
הפעם אביא לך סקופים טובים' לא באמת עובד, אף אחד לא מאמין לך, וסקופים טובים לא מגיעים
מדוברים בכל מקרה. נסה פיתוי אחר.
מה כן לעשות:
1. להוציא תגובה מלאה
ומסודרת, כי החוק מקנה לך את הזכות הזאת. נצל את זה. אל תסחוב את זמן התגובה, אם ייקח
זמן לברר את הפרטים, תעמוד בקשר רציף ותעדכן מתי יהיה לך תגובה, לכולם יש דד ליין ועורך
על הראש.
2. נסה להיות נחמד,
כל אחד מבין מהו תפקידו של האחר, ממה השני מתפרנס וכו', מי שנחמד זוכרים אותו וכן להיפך,
אם יש סיכוי שתצליח למנוע פרסום מביך בעתיד, זה רק אם הכתב יזכור אותך כדובר הנחמד
שמעבר להוציא הודעה רשמית ניסה גם לפתור את הבעיה, לתת רקע, להביא עוד פרטים שימלאו
את הכתבה.
3. אם פנה אליך פעם
כתב, רשום את השם שלו אצלך במכשיר הנייד, גם אם היום הוא כותב בעיתון ליגה ג', לך תדע
איפה הוא יהיה מחר, זהו הרי תחום שאנשים מתקדמים ומחליפים ערוצים.
4. אם החלטת שלא להגיב,
תסביר את עצמך אוף דה רקורד, כולם יכבדו את זה, התעלמות שיטתית מלהגיב רק מגבירה את
התיאבון להמשיך ולכתוב על המדובר, מאוד קל לתקוף מי שלא מגיב.
לסיכום, גם העבודה שלך
דינאמית, מה שאתה יכול לקחת איתך למקום העבודה החדש שלך זה ספר טלפונים מסודר, עם עיתונאים
שזוכרים אותך לטובה.
למען הסר ספק, כל הנ"ל
אינו מתייחס למישהו או למקרה ספציפי. אלא כאוסף תובנות בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.