מאת שמר'ל רבינוביץ'
רציתי להעלות נושא רגיש וכאוב בעקבות מקרים מצערים שקרו לאחרונה בביתר
עילית של תקיפת ילדים. נכון בציבור שלנו נושאים כאלו הס מלהזכיר ברבים, אך
ייתכן שפה בדיוק שורש הבעייה. במקרה האחרון שאני מדבר עליו, (מקרים שקרו
לאחרונה ברחוב הרב שך בעיר) הפושע עדיין מסתובב חופשי, והסכנה גדולה.
בציבור הכללי, אם היה קורא דבר שכזה, היו מזהירים בבתי הספר, ובכל מקום
אפשרי עד שהפושע היה נתפס, ומטפלים כמו שצריך. אבל בציבור החרדי? אסור לדבר
על זה, אסור להודיע על זה, וכך כולם בסכנה. והשמועות רק עוברות מפה לאוזן.
אם היה לדוגמא מסתובב מחבל חמוש בסכין בעיר, מן הסתם כולם היו על הרגליים.
האם פגיעה בגוף ובנפש היא פחות חמורה מפגיעה פיזית? אני קורה בזאת לכל
הרשויות, לעשות הסברה מתאימה בבתי הספר, להזהיר את הציבור, ולרבנים ולראשי
הקהילות לעורר על הנושא הכאוב הזה, ולא לטמון את הראש בחול ולומר "לנו זה
לא יקרה". מי שדוגל ב"שב ואל תעשה עדיף" אני סבור שהוא חוטא ב"לא תעמוד על
דם רעיך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.