יעקב אשר מסיר את המסווה מעל פניו הצבועים של ישראל אייכלר

ואת אייכלר בנאום השני

מכתב תשובה לידידי, שלוחא דרבנן, ח"כ ר' ישראל אייכלר הי"ו

 ר' ישראל, ידידי,

קראתי בעיון את המאמר שפרסמת מעל גבי עיתון 'המודיע' תחת הכותרת: 'על ימין שהוא ימין – הנתונים בשטח והנגזר מהם'.

על החלטות גדולי ישראל והאדמו"רים שליט"א, אינני ראוי לכתוב ואין לי כוונה לעשות זאת, אבל על החלק שבו טרחת להסביר את 'טעמם ונימוקם של אלו שלא הצביעו למועמד מסוים לראשות העיר', כלשונך, הרשה לי להסביר לך את טעמם של אותם מצביעים שכן הצביעו למשה ליאון. אתרכז רק, כלשונך, 'בנתונים בשטח והנגזר מהם'.

התמודדות טדי קולק מול אהוד אולמרט, דומה ביותר להתמודדות ברקת וליאון. תוצאות הצבעת הציבור החרדי אז, היוו תפנית חיובית במעמדו ובצרכיו של הציבור החרדי בירושלים. גם אז, כמו היום, היתה זו התמודדות של אידיאולוגיה אנטי חרדית אל מול גוש פוליטי ליכוד, חרדים, כשמתמודד ראש עיר שמחויב לשותפות זו. 

ניר ברקת היה ראש עיר לא רע כל כך למוסדות ולתקציבים של הציבור החרדי, ובהכירי אותו אין לו אף שנאה לציבור החרדי, אך יש לו אג'נדה ברורה ומוצקה, והוא לא הסתיר אותה מעולם, למעט בשבועות האחרונים, מטעמים שזמן הבחירות גרמן.

האידיאולוגיה של ברקת מדברת על כך שאדם חרדי יוכל לחיות בתוך השכונות החרדיות בלבד, אך אם מחמת חוסר בפתרונות דיור או ביכולתו הכלכלית לרכוש דירה (או אפילו מחסן בחניה) בשכונה חרדית, לאור המחירים מרקיעי שחקים, יבחר לרכוש דירה זולה יותר בנווה יעקב או בקרית יובל, רמות ב', גילה וכדומה - יתקל במדיניות אכזרית ותקיפה של העירייה האומרת: קנית דירה בשכונה 'מעורבת'? העיריה אמנם לא יכולה למנוע זאת בעדך, אבל תשכח ממעון, גן ילדים, בי"ס, ת"ת, ישיבה, ביכנ"ס, מרפסת סוכה, פשוט תסתדר בלעדי צרכים אלמנטרים אלו. במילים אחרות: לאדם חרדי אין זכות לגור בשכונה זו!

גם אם ממרפסת ביתך (ולא מהסוכה, כי לא מאשרים) אתה רואה מבנים שהתרוקנו ועומדים בשיממונם, ומגרשים ציבוריים שעומדים ריקים, לא יוקצו בנינים ומגרשים אלו לטובת מוסדות לציבור החרדי, זאת האידיאולוגיה! וזה מה שחוו תושבי שכונות אלו במהלך חמש השנים האחרונות.

ואני שואל, ידידי הרב אייכלר: מדוע נגזר עלינו הציבור החרדי לחיות ולהתרבות רק בשכונות שהספיקו להפוך לשכונות חרדיות בתקופת אולמרט והרב לופוליאנסקי? 

ואגב: התוצאה, לא מאחרת לבוא. קצב הגידול של הציבור החרדי בירושלים נבלם לעומת השנים הקודמות. בטרם סיימתי לכתוב מאמר זה, נתקלו עיני בכתבה שפורסמה למחרת פרסום מאמרך בעיתון 'המודיע', שכותרתה 'דו"ח: יותר יהודים חרדים עוזבים את ירושלים בעוד שבקרב הציבור הכללי והדתי המגמה הצטמצמה'. הדו"ח שנערך ע"י מכון ירושלים לחקר ישראל קובע כי: "בחינת השכונות מהן יצאו המהגרים מירושלים מעלה כי רובם חרדים. להערכת מחברי הדו"ח, לא פחות מ – 75% (!) מהצעירים שעזבו משתייכים לציבור זה. בקרב הצעירים מן המגזר הכללי נרשם ב -2012 מספר הנכנסים לעיר הגבוה ביותר בשנים האחרונות – 4,830 נכנסים. מניתוח הנתונים עולה כי קיימים הבדלים בין מגמות ההגירה של צעירים במגזר הכללי ובמגזר החרדי. בעוד שבמגזר הכללי ניכר צמצום הדרגתי במאזן ההגירה השלילי, הרי שבמגזר החרדי נרשמה עליה בערכו השלילי של המאזן'.

כל מילה – מיותרת.

חלק משלים לאידיאולוגיה של ראש העיר, היא הכרזתו: 'להשאיר את הצעירים בירושלים'.
זה נשמע תמים ואף הגיוני. ראש העיר דואג שתושבי העיר הצעירים ימשיכו לחיות ולהקים את משפחתם בעיר שבה נולדו, ולשם כך הקצה תקציבי עתק לפעילות ממוקדת שמטרתה להפוך את ירושלים לעיר אטרקטיבית לצעירים, ובמילים אחרות: לחלן את ירושלים בכל דרך אפשרית, ולדמות אותה ככל האפשר לתל אביב. פרטים תוכל לקבל מנציגי יהדות התורה וש"ס בעיריית ירושלים כולם -  חסידים, ליטאים, ספרדים.

ואני מבקש לשאול: האם לצעירי ירושלים החרדים לא מגיע לגור בעיר אבותם? להם לא מגיע עיר אטרקטיבית על פי דרכם? הם אינם יכולים לבחור באיזה שכונה יגורו, לילדיהם הפעוטים לא מגיע מעון או גן? בהכירי את כישרון הכתיבה שלך והידע ההיסטורי הנרחב שלך, ודאי על דבר זה היית מביא דוגמאות מאלפות ממשטרים אפלים וחשוכים בהיסטוריה היהודית.

שאל את נציגינו בעירייה, כמה ההשקעה בפעילות תרבות חרדית - וכמה מאות מיליונים נשפכו על פסטיבלים ומופעי רחוב בראש חוצות. גם אם לגיטימי בעיר מעורבת שראש עיר חילוני צריך לדאוג לבוחריו החילונים, אך מכאן ועד להדרת חרדים מהעיר - הדרך רחוקה!

טענת, ר' ישראל, שמבחינתו של הציבור החילוני אין הבדל בין מועמד חילוני כזה או אחר, ולכן הוא איננו מטריח עצמו לבוא ולהצביע, וגם בירושלים החילונים לא הטריחו עצמם לבוא. ואולם, אילו הציבור החרדי כולו היה תומך במועמד מסוים, הציבור החילוני היה מתגייס ויוצא בהמוניו להצביע.

אך למרבה הפלא, טענת גם שמועמד חובש כיפה לא ישמור על קדושת ירושלים והיחס שלו לנושא זה יהיה בדיוק כמו של המועמד שאינו חובש כיפה, וכן שהוא גם לא יעיז למנוע חילולי שבת.

אך אם כך, מדוע היה על החילונים לצאת בהמוניהם להצביע? הם היו יכולים להמשיך ולשבת שלווים ורגועים בבתיהם, שהרי המועמד שהציבור החרדי תומך בו ממילא לא 'יספק לחרדים את הסחורה", כטענתך. 

ציינת גם את העובדה שאחוז ההצבעה היה נמוך, והמגזר הרוסי לא סיפק את הקולות למועמד "הליכוד ביתנו" כפי שהובטח. זו טענה מגוחכת, משום שכל הערכות לגבי סיכוייו של משה ליאון, נבנו על אחוז הצבעה נמוך יחסית, כפי שאכן קרה, ואחוז הצבעה זה התאים בדיוק למספרים שהיו גורמים לניצחונו של מר ליאון, אילו רק אתה וחבריך הייתם מתייצבים לצידו ותומכים בו בקלפי.

והכי תמוהה היא הטענה כאילו נציג 'הליכוד ביתנו' לא היה יכול להיות טוב יותר מניר ברקת גם אם היה רוצה, וממשלת הליכוד היא הוכחה מוחצת לכך. אני מתפלא עד מאוד על טעננה זו, שכן בשיחות שקיימנו עם עסקני אגו"י, הם עודכנו מבעוד מועד על ההבנות החשובות שהושגו בינינו ובין מכר ליאון בנושאים הערכיים.

לא יכולתי גם שלא להעלות חיוך עצוב על פני, כאשר קראתי את המילים שכתבת על כך שהליכוד ביתנו עומד בראש הרדיפה נגד הציבור החרדי.

לידיעתך, במועמדותו של משה ליאון תמך אך ורק יו"ר "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן. כל יתר ראשי המפלגות המרכיבות את הממשלה הנוכחית, שאין חולק על היותה רעה ומרושעת כלפי הציבור החרדי, תמכו דווקא במועמד ניר ברקת. יאיר לפיד תמך בברקת, כך גם נפתלי בנט, ציפי לבני וכן ראש הממשלה נתניהו, ובאחדות נדירה גם מפלגות העבודה ומרצ האם העובדה החמורה הזו היתה לנגד עיניך כאשר בדקת את האפשרות לתת יד לבחירת ניר ברקת לקדנציה נוספת בראשות עירית ירושלים, ממה נפשך? 

משה ליאון לא היה המועמד של מרכיבי הממשלה הנוכחית. ממש לא. להיפך. ניר ברקת היה המועמד שלהם. כשנודעו תוצאות הבחירות, מי שחייך בשביעות רצון על הניצחון בירושלים היו יאיר לפיד ונפתלי בנט. וגם נתניהו. הפיצול במחננו העניק לרודפי היהדות הנאמנה את האושר, השמחה והסיפוק בניצחון המתוק הזה. ניצחון של ליאון היה ללא ספק מוחק את החיוך מהפנים שלהם. משום שיאיר לפיד ושותפיו לממשלה ידעו את מה שכולנו ידענו, את מה שכל יהודי חרדי בירושלים ידע: שמשה ליאון טוב פי כמה וכמה לציבור החרדי מאשר המועמד שהם תמכו בו.

ניתן להוסיף עוד רבות על הבלבול הרב והסתירות הרבות במאמרך, אבל נדמה לי שהצלחת להעלות תמיהה גדולה במיוחד בקטע בו בחרת לסיים את המאמר.

כתבת שם, ואני מצטט: 'אנו מקווים כי תוצאות הבחירות יהיו לטובה וראש העיר שנבחר יידע כי אין שום הצדקה להעדיף תושב חילוני בעיר הקודש על פני תושב חרדי, ולא רק בשכונות החרדיות. בוודאי שאסור לעיריה ולכל גורם דמוקרטי להצר את צעדיהם ולהגביל את התרחבותם של אנשים חרדיים בעיר קודשנו ותפארתנו'.

אכן, מילים כדורבנות, אך מדוע לא דאגתם לפני הבחירות שדרישה זו, אותה הבעת בטוב טעם, תסוכם ותובהר אתכם באופן חד משמעי? מה בדיוק עשיתם כדי שראש העיר שהכתרתם לא יעדיף תושב חילוני בעיר על פני תושב חרדי? למה לא טרחתם לוודא שראש העיר הנבחר יתחייב מראש לא להצר את צעדי הציבור החרדי בכל מקום בעיר ושלא יגביל את התרחבותו של הציבור הזה? כיצד יתכן שלא דאגתם לעגן מפורשות את קדושת ירושלים על כל המשתמע מכך?

שמעתי אותך פעמים רבות מאד מדבר בכנסת, ובצדק, על מצוקת הדיור של הציבור החרדי. בשל מצוקה זו הציבור מוצא לעצמו מקום בשכונות שנחשבו חילוניות, והופכות אט אט לחרדיות. אבל ראש העיר הנוכחי לצערנו הצר את צעדיהם, ובשביל זה בדיוק רצינו להחליפו. אנחנו דוקא כן הגענו להבנות בעניין זה עם המועמד שתמכנו בו, וחבל מאד שאתה וחבריך לא הגעתם לאותם הבנות עם המועמד לו סייעתם להיבחר. כי מי שעלול חלילה (ואני כמוך מאד מקווה שלא) לסבול, הם אותם אלפי משפחות חרדיות, אברכי החמד, שכבר מתגוררים בשכונות המעורבות, ואלו שיגיעו לשם בחמש השנים הקרובות. 

הציבור החרדי בעיר מונה כמחצית האוכלוסייה. לא בחסד ולא ברחמים אנו מבקשים, כי אם בזכות, ובפרט שראש העיר כל כך טרח וביקש את תמיכת החרדים בו בבחירות. אינני חושב שראש העיר עושה זאת משנאת חרדים. אולי זה מגיע מכך שהוא רוצה לייצג את בוחריו החילוניים ומתעלם מציבור מסורתי ודתי שיחד עם הציבור החרדי מהווים כ – 75% מתושביה היהודיים של ירושלים. אם כך, בוודאי בימים הקרובים בזמן המו"מ הקואליציוני נשמע ממנו התחייבות ברורה שאידיאולוגיית הדרת החרדים וחילון דרמטי של העיר תיפסק, ולו בשביל אותם יהודים חרדים שאתה מייצג, שבזכותם הוא הגיע לכיסא הרם בפעם השנייה.

אין ספק שברקת נבחר בעקבות הצבעת חלק מהציבור החרדי. מגיע לך כנציג של קבוצה זו שכעת במו"מ הקואליציוני יכריז ראש העיר שאידיאולוגיה זו תפסיק מיד עם תחילת כהונתו. ובמקום שבעלי תשובה עומדים..... 

בסיפא של מאמרך, אתה מזכיר את ההצלחה בעיר בית שמש. להזכירך: גם שם הסיכוי לא היה ברור, והסיכון היה גדול. אבל היהדות הנאמנה התייצבה כולה כתף אל כתף ללא שיקולים מגזריים מה שמוכיח שכשכולנו עושים השתדלות מבלי יוצא מן הכלל אנו מצליחים!

אדגיש שוב, בסיום דברי: אף מילה במאמרי לא התייחסה להחלטות גדולי ישראל והאדמו"רים שליט"א, אלא אך ורק אלינו, עסקני הציבור. זכינו להיות כפופים להוראות מנהיגינו, גדולי ישראל. תפקידנו הוא לבדוק את הנתונים בבהירות, עם עיניים פקוחות, כאשר קדושת ירושלים ורווחת תושביה החרדים לדבר ד' לנגד עינינו, וכך נמשיך לעשות.