אזרח שנוסע בימים אלו לתומו, ורוצה לשמוע בדרך דבר תורה, תכנית יפה,
או אוליי מוזיקה חסידית רגועה, יכול לשכוח מיזה. התחנות החרדיות עסוקות
בימים אלו בדברים חשובים הרבה יותר: התרמות, התרמות, ועוד התרמות. נכון,
יום פטירתה של רחל אימנו הגיע, ונכון שצריך לתרום, אבל הצרמוניה שעולה
מהתחנות החרדיות מוגזמת. בליל של צעקות, ומוזיקה עצובה שוב ושוב. "עכשיו
הרימו את השפורפרת וחייגו! 180 ש"ח ותזכו לישועות! מניין מקובלים יתפלל
עליכם לזיווג הגון, לפרנסה, ולמה לא!" זה רק דוגמא ממה שהמאזינים שומעים
ללא הרף. וכנ"ל בכל תאריך בעל משמעות כגון ערב יום כיפור, ערב הושענה,
ויארצייט חשוב זה או אחר. הכל טוב ויפה, כולם מרוויחים. כולל התחנה
ש"לוקחת" מהתורם חמישים אחוז, ולא תמיד התורם מודע לכך. הבעיה מתחילה
בשירות לתושב הקטן. כידוע ליודעי דת ודין, יש חוק שמסדיר את שידורי התחנות
האיזוריות, ועליהם נמנים גם "קול ברמה נשמע נהי" ורדיו "כל(קול) חי". יש
תקנון מסודר ופיקוח, כולל מבקר שתפקידו לוודא את איכות ותוכן השידורים.
וכולל מנכ"ל שממונה ע"י שר התקשורת והממשלה. והנה לכם אחד מכללי האתיקה
(העתקה מילה במילה): "אי שידור פרסומת אשר פוגעת בטעם הטוב, בכבוד האדם, או
ברגשות הציבור". ועוד אחד: "אי שידור פירסומת מוסווית." בשטיפת מוח של
התרמות יום ולילה מן הסתם יש פגיעה חמורה בטעם הטוב, ובשירות לאזרח
הקטן. ובנוסף זו פרסומת מוסווית. הגיע הזמן שמישהו יעשה סוף להתנהלות הזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.