3 מיליון כניסות - אני כבר לא סופר זה רץ מעצמו והשאלה היא מה הלאה?

דרכי במספרים כאלו, הוא לעשות חשבון נפש, בכל מספר גדול ולפחות מיליון כניסות חייבים לחשוב שוב ושוב, האם אני ממלא את התפקיד ואולי צריך לשפר או לתקן. האדם בחייו הפרטיים חייב חשבון נפש ובענייני ציבור בודאי ובדאי, ולכן אנסה כאן לעשות חשבון נפש ואשאל את עצמי האם אני מועיל או חלילה להיפך?

דבר אחד ברור, שמספר כזה של כניסות בתקופה כל כך קצרה היא ההוכחה שהציבור מבקש ורוצה בלוג כזה, מפני שאחרת לא היו גולשים. בדרך כלל נכנסים פעם או פעמיים ואם לא אוהבים לא חוזרים. ואם בכל זאת חוזרים אין זה רק מפני שיש פה חומר עסיסי, קורה משהו עמוק בהרבה, הציבור השלים עם המציאות שצריכים לתקן, אי אפשר עוד להשאיר את המצב כמות שהוא וגם אם אי אפשר לתקן הכל, לפחות חלק, צריך להשתדל היכן שאפשר על מנת להבטיח כי העתיד יהיה טוב יותר

השחיתות הציבורית חדרה לבתי הגדולים ביותר בחברה החרדית. זו לצערי מציאות קשה. בעבר ידענו להפריד בין אור וחושך בין קודש לחול, היום לא עוד, הגיעו הדברים לידי כך שהטרור והאלימות מגיעים מהראש. לא עוד מהמאפיא ומן הירודים, אלא מי שמציגים עצמם כאנשים חשובים כמי שרוצים שמהם ילמדו הם עומדים מאחורי מעשים מחרידים ומזעזעים, ואין מנוס אלא להציג את הדברים בפני הציבור שיידע כי הם חיים בחושך, וכי ההנהגה של ימינו אינה הנהגה רוחנית אלא סדיסטית שתלטנית מי שמבקשים בכח לשלוט עליך על מנת להבטיח את שררתם וכבודם

לקחתי על עצמי תפקיד קשה, זה לא קל יום יום להשיג כל כך הרבה חומר ולהציגו, מאז שפתחתי את הבלוג פרט לשבתות וחגים עדיין לא החסרתי יום שלא היה כאן חומר, לא לקחתי חופש ואיני חושב על חופש, מפני שאני עושה עבודת קודש ולכן החופש לא שייך כאן כלל. עם ישראל זקוק לרחמים מרובים ולהצלה ממש מידי מי שמבקשים להכחיד את הדורות הבאים באמצעות טרור ואלימות, להשתלט על הציבור בעזרת הפחדות כאילו שהם קדושי עליון בעוד שהם מושחתים במידות ובמעשיהם, ואין ביניהם ובין קדושה וטהרה ולא כלום

מאז קיומנו חל שינוי של ממש בעולם החרדי, חושבים הרבה לפני שעושים מעשים אשר לא ייעשו, ובשל כך בלבד טוב שאנו קיימים. תקוותי הגדולה שאצליח למגר את הטרור והאלימות מן הקהילות החרדיות כולן בלי יוצא מן הכלל, ולהבטיח כי העתיד יהיה טוב יותר, כזה שהרבי'ס ומי שיעמדו בראש יהיו משכמם ומעלה ולא מי שכל כוחם הוא בגדוד של טרוריסטים ואלימים המפחידים ומונעים לומר להם את האמת בפרצוף

המוטו העיקרי שלי בעבודתי הוא לחנך את הציבור כי לומר 'צדקה ממני' היא גדלות ולא בושה, מפני שרק זו תחזיר אותנו לדרך הנכונה. כן, החברה החרדית מלאה היום בזבל ממש, בפשעים מחרידים, אין כמעט תחום שלא רקוב שם, אנו מתדרדרים כל כך מהר עד שאיננו קולטים עוד מה ההבדל בין אור לחושך ובין טוב ורע. מידות רעות מגונות ומושחתות הפכו ל'חסידות' ול'השקפה', ואין לנו ברירה אלא לחשוף את פרצופיהם עד אשר נתקומם ונעשה סוף למצב הזה, נבטיח כי בראש יעמדו אנשים ישרים אנשי אמת ולא צבועים שחקנים ושקרנים