צביעות וטפשות אייכלריסטית

צריך להיות הרבה יותר מטיפש לא לקלוט במשך תקופה כל כך ארוכה להמשיך ולעשות את אותה הטעות, להתגאות בזה שהוא מופיע בטלוויזיה ומדבר ברדיו ולהוכיח על ידי כך שאינו בור ועם הארץ, אין הוכחה טובה יותר מדבריו של אייכלר שיש לנו עסק עם משהו חמור בהרבה מבור ועם הארץ, בצבוע, ועל כולם מחריבה של היהדות החרדית, להעלות הצעה כפי שהעלה השבוע חייב היה לזעזע כל מי שמבקש את טובת היהדות החרדית, אם חלילה תתקבל בקשתו ויכירו בלימודי הישיבה כלימוד אקדמי אוי לנו, כאן מתחילה חורבנה של הישיבות ועדיף לסגור אותם

כל בר דעת, מבין ויודע, כי אם יקבלו את בקשתו של אייכלר ויכירו בלימודי הישיבה כלימודים אקדמיים, ויקבלו תעודות ממשרד החינוך, הם ירצו ביקורת מלאה על הלימודים הללו. אין דבר כזה לתת תעודה ריקה ושאייכלר ימלא אותה כחפצו. ייאלצו לשבת עם משרד החינוך על תכנית לימודים, על בחינות, על נקודות, וכיצד מאשרים את מי שלמד אם עבר את הבחינה או לא, וזה כמובן ייעשה על ידי משרד החינוך כמו בכל מוסד חינוכי אחר

זה שנים שגדולי ישראל הזהירו מכל נסיון של חדירת משרד החינוך לחינוך החרדי. בקושי התירו את נטילת התקציבים, ובקושי מצליחים להסתדר עימם בענין הפיקוח שזה בסך הכל ספירת נוכחות, וגם על כך מחלוקת גדולה לא כולם שלמים עימה. אז בא עתה אייכלר ודוחף את משרד החינוך לכוללים ולישיבות, הוא רוצה שמשרד החינוך יכריז כי הוא מכיר בלימודי הישיבה כלימודים אקדמיים ויודע כי זה יבא עם תכנית של משרד החינוך, פיקוח ובחינות וכל מה שכרוך בכך

אם את ההצעה הזו היה מעלה אחר, היו סוקלים אותו, ומאשימים כי הוא מביא חורבן על עתיד החינוך בישיבות. היום ראשי הישיבות הם, ורק הם, קובעים איך יראה החינוך הישיבתי מה ילמדו וכיצד, ועתה רוצה אייכלר שמשרד החינוך יחדור לישיבות ויעניק תעודות לבני הישיבות

איני מאמין לרגע שאייכלר מאמין שיהיה מי אשר יסכים לתת לראשי הישיבות את האפשרות להחליט מי ראוי לתואר אקדמי-ישיבתי, מבלי שיהיה פיקוח-על של משרד החינוך. סיפורים מן הסוג של ישיבת המתמידים הספיקו בשביל שנבין שאין אפילו צל של ספק שלא יאפשרו תעודות מזוייפות למי שמעולם לא למדו או מי שהיו בישיבה אבל לא למדו ויהפכו ל'פרופסורים'

אייכלר מצד אחד זועק כי אסור למשרד החינוך להתערב בנעשה בישיבות, ואילו עתה הוא דוחף חוק או החלטה שמשרד החינוך יקח את החינוך האקדמי של הישיבות לידים, ויעקוב אחר הלומדים בישיבות מי ראוי לתעודה ומי לא

מן השפה ולחוץ - זלזול באינטלגנציה

עד כמה לוקחים באגודת ישראל באמריקה ברצינות את דברי רבניהם ודובריהם, ראינו במעשהו של סגן נשיא אגודת ישראל בטכס המרכזי במוצאי שבת, כאשר לעין כל הוציא והחזיק בידיו את הבלאקברי ומשם הקריא מה שהקריא, תוך כדי שהוא מתנצל שאין לו ברירה אחרת

אם לשטות כזו, של ציטוט צריך בלאקברי האם אפשר עוד לחיות בלי בלאקברי? האם באמת כל כך קשה היה לו בטרם שניגש לדבר לרשום על נייר את מה שביקש לצטט ולא להחזיק בידיו את הבלאקברי?

אלא, גם הוא כמו כל יתר המשתתפים יודעים ומבינים, כי כל המשחק הזה של נאומים חוצבי להבות נגד האינטרנט היה מן השפה ולחוץ, לא היה שם אחד ובודד שהאמין שמתכוונים ברצינות, הם ככל הנראה אומרים לעצמם כי עליהם למחות ואחר כך שיעשו מה שיעשו

לדעתי, הם קלקלו יותר מאשר תקנו. בנושא הזה עדיף לדבר פחות ויותר לעשות. נאומים חוצבי להבות רק יגבירו את השימוש באינטרנט. אם רוצים הם להציל נשמות, שיתחילו לעבוד על חומר טוב ומועיל, שיפציצו את האינטרנט עם חיוב ושיעסיקו את הצעירים במה שיותר בעשה טוב וממילא כבר יקיימו את הסור מרע

שיטת הסור מרע פשטה את הרגל כבר מזמן. בימינו יש רק דרך אחת והיא העשה טוב. אסור לדבר על האתמול, חייבים לחשוב על המחר, מה עושים בשביל שהמחר יהיה טוב ומועיל, ואת זה נעשה כאשר פחות נעסוק במה שקלקלו. הגענו  לשער המ"ט ואין עוד זמן, חייבים להציל בטרם חלילה יפלו לשער הנ' ואת זה אפשר לעשות אך ורק על ידי העשה טוב

אגודת ישראל, הצביעות, והאינטרנט

מדי שנה, הצוות המכין את תכנית הועידה מחפש גימיק, נושא, לעיתים קל למצוא, ולעיתים קשה, ובעונת המלפפונים לוקחים חומר שכבר דשו בו וחוזרים עליו. השנה, למרות שהם ידעו כי מדובר במוקש במה שמצד אחד הכל מסכימים כי מדובר בבעיה. ומאידך, חלוקים בדרך של כיצד לטפל בו, ועלו עליו

כאשר מתכנני הועידה של אגודת ישראל בארצות הברית היו  צריכים להחליט על נושא, החליטו כי ה'אינטרנט' יתפוס מקום מרכזי ולשם כך הזמינו כמה דוברים שהם פעילים בתחום הזה, כאשר לצידם הציבו גם את משגיח ישיבת לייקוואוד הפעיל נגד האינטרנט הסבור כי חייבים למצוא פתרונות ומהר, מפני שזה מכלה נפשות

אבל מה שמעניין, למרות שעוד חודש קודם לכן כבר פורסם כי הועידה תעסוק בענין האינטרנט, אין כמעט מי מבין משתתפי הועידה שלא נשא בכיסו טלפון שממנו אפשר להתחבר ישירות לאינטרנט, לרבים מהם אייפון וכלים אחרים המאפשרים להם חיבור בכל מקום שהם נמצאים, ולא ראינו שבעקבות הנאומים חוצבי הלהבות יקום מי ויכריז, הנה אני שורף את הטלפון הנייד שלי ומתחייב שלא לגלוש יותר באינטרנט

ומה שמדהים עוד יותר, ראשי אגודת ישראל, עוד בטרם הספיקו לנעול את הועידה וכבר הבטיחו כי ביוטוב יהיו הסרטים בהם ישמעו את הנאומים בועידה, במקום להכריז כי השנה מתנזרים מכל אתר או סיוע של מי שעובד עם האינטרנט היו הם הראשונים לספק חומר לכל מבקש העיקר שיפרסם את הועידה שמאז התחלפה ההנהגה הולכת מטה מטה ואינה תופסת עוד מקום מרכזי בחיי הציבור החרדי בארצות הברית

מה שמדהים, הציבו דובר שדיבר על כל כך הרבה חטאים ולכלוך שהוא בקי בהם למרות שהוא רב בבית כנסת בפלטבוש ומשחק קנאי בענינים אלו. אותו הייתי שואל, האם על כל מה שדיבר, זה התחיל מן האינטרנט או ממקורות אחרים ולא אוסיף כאן יותר

איני רוצה לחשוד במי שישבו שם שהם כל כך טפשים ומאמינים כי אפשר עוד להתעלם מן האינטרנט ולחיות בלעדיו. אני גם לא מאמין שיש שם אחד ויחיד שמאמין שחרם על האינטרנט יעזור. מה שמצער, ומוכיח עד להיכן התדרדרו, שלא יצאה משם הצעה אחת בריאה וטובה, להבטיח את חינוך הדור הצעיר לאינטרנט וכך להציל את העתיד.

את יום האתמול אי אפשר להחזיר, עלינו לקחת בחשבון את העתיד, והשאלה היא איך מתמודדים עם האינטרנט? התשובה לכך היא אחת ויחידה, חינוך. כמו שאנו מחנכים את בנינו ובנותינו איך ללכת ברחוב, איך להתמודד עם השהייה ברכבת התחתית, איך לעבור את רחובות מנהטן, כך עלינו לחנך את הצעירים איך לחיות עם האינטרנט לנצלו לרצוי וכלל לא לרצות לחפש את הקלקול.

תושבי ארצות הברית יודעים, שכאן מאוד קל לחטוא, ולא זקוקים בשביל כך לאינטרנט. מי שרוצה לחטוא יש כל כך הרבה אפשרויות, וב"ה רוב רובו של הציבור יודע לשמור על עצמו ולא לנצל את המצב הקל הזה. כך צריך להיות גם עם האינטרנט, עדיף שזה יהיה בבית כאשר ההורים רואים לאן גולשים, מאשר לשבת בבתי קפה ושם לגלוש ואינך יודע לאן. חינוך לאינטרנט איך להשתמש בו בצורה נכונה זה הפתרון ורק זה, כל דרך אחרת תכשל

בין כינוס לועידה - ההצלחה החב"דית והכשלון האגודאי

שנה נוספת עברה ושוב מתחזקת האמת והמציאות, מי הצליחו ומי נכשלו, מי היו ראשונים והיום בקושי מי לוקח אותם בחשבון, ומי הגיעו מאוחר יותר ועשו מהפכה שכזו, שאין היום קבוצה יהודית כלשהי הדומה לה שהוכיחה שעם אמונה אמיתית אפשר להגיע רחוק

כינוס השלוחים של חב"ד וועידת אגודת ישראל מדי שנה מתקיימים באותו זמן, לעיתים בהפרש של שבוע או שבועיים והשנה בו זמנית. כינוס השלוחים של חב"ד הולך וגודל מדי שנה מתחזק ומוכיח כי חב"ד מצליחה הצלחה כלל עולמית, חודרת לכל פינה בעולם היכן שיש יהודים, ואילו אגודת ישראל בארצות הברית שהחלה את פעולתה עשרים שנה לפחות לפני חב"ד לא הצליחה להגיע לחמשה אחוזי פעילות בארצות הברית בלבד. מציאות היא, בית חב"ד מוצאים היום בכל חור באמריקה, אבל את אגודת ישראל, אפילו בית כנסת בבורו פארק הם לא מצליחים לקיים ולבנות ועומד כבר שנים במצב של אי יכולת לסיים את הבניה

כינוס השלוחים הפך לאטרקציה כלל עולמית, אפילו הגויים במהדורות החדשות מדווחים עליה, ואילו על ועידת אגודת ישראל בקושי שמעת, והגיעו הדברים לידי כך שהיא כבר כמעט ולא מענינת אף אחד פרט למי שקשור בהם ומספרם קטן

איך זה קרה, אגודת ישראל שהיתה ראשונה, כשלצידה גלריה של גדולי ישראל מכל החוגים לא הצליחה להתפרש ברחבי אמריקה והפקירה את רובה לרפורמים ולקונסרבטיבים, ואילו חב"ד הצליחה לחדור לכל מקום כולל היכן שהרפורמים והקונסרבטיבים לא רוצים בהם מפני שהמונים עוברים אליהם ופורשים מהם. ההבדל בין שני הארגונים אחד ויחיד. כאן מדובר היה בחסידים ורבי, במפקד וצבא, ואילו אגודת ישראל התנהלה כתנועה מפלגתית שאין בה מפקד ואין בה חיילים

להגאון רבי אהרן קוטלר היו תלמידים אבל לא חיילים, לרבי מחב"ד היו חיילים, וזה המבדיל הגדול, זה מה שעשה את חב"ד לאימפריה, ואת אגודת ישראל לארגון קטנטן שיש עוד הרבה כמותם, כל קבוצת יהודים יכולה היום להקים ארגון כזה

אגודת ישראל בארצות הברית נכשלה כשלון חרוץ, מפני שאינה מייצגת את היהדות החרדית. רוב רובה של היהדות החרדית באמריקה אינה חלק ממנה, ומי שיבחן מי הם משתתפי אותה ועידה, ומי הם הגדולים שמעטרים אותה, בושה תכסה פנים. ה'פני' של היהדות החרדית באמריקה אינם שם

גם ולמרות שהתחלפו הדורות, הועידה הנוכחית של אגודת ישראל אינה עוד כפי שהיתה, בני הדור הקודם כמעט ולא נראים יותר שם, תפסו את מקומם צעירים שראשם יותר בביזנעס ופחות בפיתוחה של היהדות החרדית. הם יקדישו יותר זמן לתקציבים ולהחזקת מוסדות - שזה דבר חשוב מאוד, ואסור לזלזל בהם - אבל את אלו אינך רואה בשדה הקרב היכן שישנם מיליוני יהודים המחפשים היכן להכנס, וכשאנו החרדים לא פותחים להם את הדלת, לא נשאר להם אלא לבחור בין רפורמים לקונסרבטיבים

בין חסידים למשיחיסטים

מדי שנה רואים זאת והשאלה הנשאלת היא כאשר אומרים חב"ד למי מתכוונים, לחסידים או למשיחיסטים, וההבדל הוא תהומי, כאשר מצד אחד רואים עשיה ברוכה, מי אשר מבצעים בפועל את הופרצת, מאידך מי אשר רוצים שיאמינו כי הם מבצעים בפועל את הוראת הרבי, ולמעשה מספרם - יחסית - דל ומועט, עד כדי שהשנה הם דיווחו כי ישלחו 7 שלוחים חדשים לכמה מדינות, בעוד שמספר השלוחים המתווספים אצל החסידים מדי שנה הוא פי כמה וכמה

שתי שאלות בסיסיות מתייצבות בפני כל מי שמבקש לדעת חב"ד מהי, חסידית או משיחיסטית. הראשונה, מי הם החסידים האמיתיים ההולכים בדרכו של הרבי ומבצעים הלכה למעשה את משנתו ותורתו. והאחרת, כמה מונים אלו וכמה אלו. על הראשונה כמובן שיהיה וויכוח ולא תשכנע אף אחד. משיחיסט מאמין כי הוא מבין טוב יותר מרוב רובם של חסידי חב"ד ומן החוזר שבמשך של שישים שנה לא מש מאהלו ומשנתו של הרבי מי שמונח בדברי הרבי יומם ולילה, והחסיד המאמין כי הדרך המשיחסיטית לא טובה ובניגוד לדברי הרבי

הוויכוח האחר, כמה מונים אלו וכמה אלו, אז הנה מדי שנה יש לנו הוכחה ניצחת. המשיחיסטים מקיימים את כינוסם וועידתם באותו זמן של הכינוס הכללי, כמה היו פה וכמה פה. למשיחיסטים הספיק בית המדרש ב-770 והיה מקום די והותר לכל השלוחים שלהם, ואילו החסידים נאלצים מדי שנה לחפש מקום גדול ולא יכולים עוד למצוא, הם נאלצים לבנות לעצמם מקום ענק בכדי שיוכל לקלוט מספר כל כך גדול של שלוחים ואורחים

בנושא זה של כמה מונים אלו וכמה אלו, תם הוויכוח כבר מזמן. אך חשוב לזכור, שיש להבחין בין חסיד למשיחיסט, ולמרות שאנו מאמינים שצדיק באמונתו יחיה ומבחינה מסויימת המצב הזה טוב לחב"ד, זו יוצרת תחרות ובריאה מאוד, זו גוררת ביקורת מצד לצד וגם זה חשוב במיוחד בציבור וקהילה גדולה, ובכל זאת עלינו לזכור כי המשיחיסטים הם מיעוט קטן בחב"ד, למרות שמיעוט בחב"ד יכול למנות אלפים

על מי הוא משחק אדמו"ר?

עתה לאחר השלושים על הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, הגיע הזמן להסיר המסוה מעל השקר הגדול ולשאול ממתי רבי מנשה קליין היה אדמו"ר? אני מכירו קרוב לארבעים שנה ומעולם לא היה אדמו"ר, עד לאחרונה כאשר בנו שחשק באדמורו"ת החל לשחק אדמורו"ת. הכל ידעו כי הגאון רבי מנשה קליין הוא רב העוסק בהלכה ולא היה לו מעולם קשר לאדמורו"ת כלשהי. לזכותו ייאמר, שהוא בנה את עצמו ולא היה בן של, אבל יחד עם זאת בענין ההצלחה האם הצליח או התאכזב קשות, ראה רשימה נפרדת שתפורסם בימים הקרובים באחד הבלוגים האחרים שלנו

רבי מנשה קליין מעולם לא היו לו 'חסידים', היו לו תלמידים שעם חלקם הסתכסך בסכסוך משפטי קשה, ובשל כך נסע לפני כמה שנים לארץ ישראל ושהה שם הרבה זמן עד אשר הגיעו להסדר עם השלטונות בעקבות המסירה של אחד מתלמידיו שנזרק מן העסק שרשמית היה בבעלות רבי מנשה קליין וטען בכל השנים כי מדובר בעסק שכל הכנסותיו לישיבה ומוסדות ללא מטרות רווח וממילא היה פטור ממיסים, ואותו תלמיד שנזרק זעק מרה כי מדובר בעסק משותף של כמה מתלמידי רבי מנשה קליין, ואז קפצו אנשי המס עליהם וטענו כי הונו אותם ולא שילמו מיסים במשך השנים, ובשל החשש כי הוא יהיה בצרות ייאלץ להתייצב לחקירה, העדיפו שישהה בישראל עד אשר יצליחו לסדר את הענין. ואכן העסק נמכר כפתרון ליציאה מן המצב המסובך שעד היום הותיר את תלמידיו מסוכסכים בסכסוך כספי קשה

אבל, אדמו"ר הוא מעולם לא היה ולא הציג את עצמו ככזה, עד אשר בנו דוד החליט לשחק את המשחק, לעשות מאביו אדמו"ר וכך יטען כי 'ירש' אדמורו"ת

לראות אותו משחק אדמו"ר זה היה מטרת חייו, הוא עשה מאביו אדמו"ר לא מפני שרצה בכבוד אביו, אלא בכבודו שלו

השאלה היא, מה יש לנו היום אדמורי"ם או שחקנים?

למכה מצרים בבכוריהם

יואליש קרויס עם שומרי ראש

לא לעולם חוסן, ולא תמיד הוא בורח מן המשטרה, הפעם דוקא מאלו שניצבו לצידו בהפגנות, מהם הוא בורח, הם באו לצד ביתו למחות על שהוא תומך בנשות השאלים
אינני מתערב בנושא, מפני שלדעתי, רבנים צריכים להכריע בשאלה כזו, וכל רב לקהילתו, ואף אחד אינו יכול להתערב בנעשה בתחום זה בקהילה האחרת. אבל מה שקורה עם יואליש קרויס עתה, חשוב שנזכור, כי מדובר במי שפיתח את השיטה הזו, מי שהיה במשך שנים קמב"ץ העדה החרדית, התנפל על אנשים רק מפני שכך רצה ולא מפני שצדק, ועתה עושים לו את אותו דבר
המאבק הזה הוא בעיקר בין אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא והקרובים להשקפותיהם, המאבק הוא פנימי והם מכים אחד את השני, אבל יחד עם זאת נזכיר למי שצריך, את:
על דאטפת אטפוך!!!

שאלים - הגולם קם על יוצרו

המאבק המוזר הזה, מעורר הרבה שאלות, איך זה שהנושא צף רק עתה, ומדוע מותר היה לנשים ללבוש שאלים לפני שנים. מציאות היא, כי זה לא דבר חדש, זה היה נהוג גם לפני הרבה שנים אבל מספרן של הנשים שלבשו כך אז היו מעטים ולא עשו מזה ענין. גם ולמרות שגם אז היו סוטים וחולים כאלו שכל הראש שלהם היה באיך שהנשים לבושות, תפקיד שצריך להיות של נשים ולא של גברים, ולא חסרות נשים צדקניות שיידעו איך להתמודד עם מה שצריך, אבל לא עשו מזה ענין. לאחרונה עלה הנושא והגיעו הדברים לידי כך שמפגינים נגד נשים הלובשות שאלים

אותנו לימדו, שבנושא הלבוש ההכרעה היא של הרב, וכל אחד צריך לנהוג על פי הוראת רבו. אף אחד אינו יכול להתערב בנושא, וכשיש למי בעיה בנושא שיפנה לרב ויתמודד עמו

ושיסלחו לי ראשי העדה החרדית על שאשאל אותם מי שמם בנושאים כאלו? האם הם יכולים להכתיב לחסידי גור איך שנשותיהם תלבשנה, האם הם יכולים לשנות אצל נשות תולדות אהרן ואחרים. כל קהילה קבעה לעצמה את סדר הלבוש וכפי שנהוג אצלם כך צריך להמשיך להיות

אין לציבור כל רשות להתערב בנושא, כל עוד שיש מי שנותן לכך היתר, ואין ספק כי יש מתירים. וההוכחה, שמפגינים מול ביתו של איזה רב רק מפני שהוא מתיר את לבוש השאלים

אין ברחוב החרדי תלבושת אחידה לנשים. עובדה היא, שכל הנשים החרדיות לבושות אחרת, רובן על פי מנהג קהילותיהן, ומי שיבדוק טוב ימצא כי ישנן קהילות איפה שעדיף וטוב היה אם היו עושים תיקונים בענין לבוש הנשים, ובכל זאת לא נראה את מי מעיז להפגין נגד רבניהם.

ללבוש שאל זה לא סוף העולם, מבזבזים את הזמן על מאבק מיותר. עושה רושם שישנם משועממים הזקוקים להפגנות, בלי זה אינם יכולים לחיות, ועלו על הנושא הזה בתקוה שיזכו לאהדת הציבור

עם כל זאת, כאן המקום להעיר, שהגולם קם על יוצרו, בעבר לחמו אלו באחרים עתה הם לוחמים בעצמם, בעבר הם לא העיזו לחשוב שאי פעם ייאלצו להפגין במחניהם בנושא שכזה, והנה זה קורה אצלם, ודוקא מן הצד השני. כשמושכים חבל צריך להזהר שהוא לא יקרע, הם משכו יותר מדי וזה מה שקרה

חייבים להלחם בכל קיצוניות, מפני שזו הגורמת למצב הזה. אין ספק שהקיצוניות המתירנית גרמה שיהיו מי אשר יקצינו לכיוון האחר. אבל זו הדרך? בהחלט לא. עלינו להמשיך ולהתנהג כפי שנהגו אמהותינו, ומה שפחות שיעסקו בנושא הזה ייטב לבריאות הנפש של היהודי החרדי. הראש יותר מדי בלבוש הנשים, זה צריך להעסיק אך ורק נשים, ולא חסרות נשים שיידעו איך להתמודד עם נושא שכזה, ימצאו את המסבירות המתאימות לענין, ובודאי גם ישכנעו את הרבנים איזה לבוש עדיף לבת ישראל

מוליכים שולל את הרבנים

השומרים:''נערים מקולקלים מחללי שבת''

בבני-ברק פועל לאחרונה ארגון 'השומרים' הנותן מענה לבעיות הפשיעה שפשטו ברחובות העיר. הלילה הופצו בבני-ברק פשקווילים נגד הארגון ונגד מתנדביו. "מקולקלים עד כדי מחללי שבת, אינם לומדים ואינם מתפללים"

לא רק בבני ברק, גם במקומות אחרים מתמודדים עם הבעיה הזו

יהודה משי זהב - על מי אתה עובד?

כך כותב יהודה משי זהב בבחדרי חרדים:

יהודה משי זהב, בחדרי חרדים

טאליבניזצייה עליך ישראל!

פתאום מתעוררים אנשי ירושלים, נגד הכת החדשה של נשים אכזריות המאמללות והורסות שלום-בית, מסכנות חיים ואינן חסות על עוללים וילדים, עושים מעשים שלא יעשו וסוטים מדרך התורה וההלכה.

בוקר טוב. מה לכם נרדמים כי התעוררתם?

הרי זה שנים שגידול פרא זה גדל בערוגתכם והעדפתם להתעלם. אך כשהגולם קם על יצרו, אתם צועקים גיוואלד.

לא פלא שקבוצה משונה זו צמחה ביניכם, בין מי שהסירו מעליהם כל עול וכל רסן, קבוצה אשר אין להם לא דין ולא דיין ובשם קנאות מזויפת התירה לעצמה הכל.

ישנו ציר מתמשך בין קבוצה זו לבין אלו שירדו לחייהם של אנשים ונשים, הציקו והתנכלו לעוברי אורח, שרפו והשחיתו רכושם של אחרים, איימו והטרידו גדולי ישראל והכל בשם 'קנאות וצניעות' מזויפת.

שתקתם כשהם פגעו במרן הגרי"ש אלישיב, במרן הגראי"ל שטיינמן, באדמו"רים מגור, מתולדות אהרן, ראש ישיבת המתמידים ועוד.

שתקתם כשבמשך שנים הציקו לישראל אהרן קלצקי, עד שהצליחו לחסל את פרנסתו והוא נמלט מהארץ.

שתקתם כשהם תקפו אישי ציבור שלא נמנו על קבוצתם ונקלעו במקרה לשכונתם.

שתקתם כשהזיקו לבעלי חנויות, אור החיים, ספייס, פוטו גאולה, ועוד רבים אחרים.

שתקתם כשהם שפכו אקונומיקה על נשים ברחוב.

שתקתם כשהם שפכו חומר סירחון ב'שמחות בית השואבה' של חסידויות שונות.

שתקתם כשהם התחבקו עם גדול שונאי ישראל נשיא איראן אחמדינג'אד, והשתתפו בכנסי מכחישי השואה.

שתקתם כשהם הופיעו עטופים בדגלי החמאס בעצרות ובכנסים של שונאי ישראל, בדרבן, בשכם וברמאללה, מחובקים עם רוצחים שופכי דם יהודים.

אבל אחרי שהפעילו מעשי הטרור נגד אנשי חסידות מסויימת, ואחרי שכלו כל הקיצין ופגעו בקדוש מכל ברבם ומנהיגם שליט"א, ורק אחרי שהגיבו כפי שכל חסיד נאמן היה מגיב על פגיעה ברבו, אז התעוררתם סוף סוף, ופרסמתם גינוי לאלימות.

'אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה': כשנחשפה פרשת 'האמא טאליבן' בבית שמש, עם סיפורים מזעזעים, הנוגעים לעריות וכריתות דאורייתא, שקרו בתוך ביתה מתחת ל'שאל', מי אם לא הקבוצה הזו היא שנתנה לה גיבוי לאורך כל המשפט?

כשסרים מהדרך, כשהכל מותר, אין להתפלא על הפרשיות המזעזעות. שכן מרגע שנתתם להם גיבוי להורות הלכה בפני הרבנים, המרחק לעשיית דין לעצמם, קצר ביותר.

כשמחבקים ומעודדים שופכי דם יהודים ועוברים בכך על אחד משלשת העבירות שהם בגדר 'ייהרג ואל יעבור', הדרך לשאר העבירות קצרה ביותר.

עד כאן מבחדרי חרדים

יהודה, האם שכחת מי היה האדמו"ר של הסיקריקים, מי לימד אותם את האלימות הזו? אם שכחת אז נזכיר לך את זה כאן!!!

אם זה לא מספיק נביא עוד עשרות עמודים וחומר מעניין ממה שעשה משי זהב אז, וכיצד הוא זה שלימד את הצעירים של היום איך להיות סיקריקים, במקום שיכה על חטא על מה שעשה. יבקש סליחה מכל מי שפגע בהם, וניסה לרצוח אותם, ואם הוא הספיק לשכוח, נזכיר לו מה הוא עשה להרב אליעזר זילבר הי"ד כאשר הלך לעולמו קודם זמנו בגלל 11 פעם שמשי זהב ואנשיו הכניסו לו את הסכין לבטן וסבל מזה עד ליומו האחרון, הוא האחרון שיטיף מוסר

לא חלילה שיש מי שמצדיק את מעשי הסיקריקים, אין ספק כי צריך להלחם להם בחרב ובחנית, אבל מי הם הלוחמים בהם? סיקריקים!!! ולא מפני שהם רוצים לבער את הסיקריקיות מן העולם אלא מפני שהם רוצים להיות בלעדיים לשלוט על העולם בעזרת האלימות הסיקריקית, הפסולה לא רק אצל מי שמכנים אותם סיקריקים גם אצל מי שמכנים עצמם בשמות אחרים אבל הם אלימים, דינם כמו כל סיקריק אחר

הגיע הזמן שנכניס לראש כי סיקריק ואלים הם מילים נרדפות, וכפי שאמרתי באחד מן השיעורים שלי במוצאי שבת, שכאשר האלימות ביקשה להכנס לתיבה של נח, ביקש נח שיביא בן זוג, והביא את הסיקריק

פסטיבל השנאה ● הרהורים של שליח

מאת א' שליח

מידי שנה, בהתקרב כינוס השלוחים העולמי, בעוד אלפי השלוחים המוסרים את חייהם יום יום – שעה שעה אורזים את מיטלטליהם בדרך לאבא, למשלח, פורץ מחדש פסטיבל התסכול והשנאה.

צרי העין שבשולי המחנה משחיזים את מקלדותיהם וחוזרים על השקרים שוב ושוב, עד שייקלטו בקרב חסידי חב"ד. הם משמיצים את השלוחים, מייחסים להם מטרות נסתרות ותכונות שונות, מבקרים אותם על פעילותם, או על "חוסר פעילותם", מפנים אצבע מאשימה כלפי הטובים שבלגיון המלך, בטיעוני הבל של התעלמות מ"השליחות היחידה" – סיסמת סרק אותה הפכו הם לקרן ניגוח לילדי הרבי. לא, למרבה הצער אין הכוונה ל'מתנגדים'. אלו אנשים מתוכנו, שהפכו בשנים האחרונות ל'אופוזיציה' מעטה אך כואבת.

הסיבה האמתית שמניעה את אותם גורמים מפיצי שנאה בכתבות, בטורי הדעה ובחוברות שהם מוציאים, הינה לא רק חוצפתם ושנאתם, אלא הרבה בורות, בורות משוועת. מדובר באנשים שלא יכניסו אצבע למים קרים. הם לא מכירים את חייהם של השלוחים, ולכן מתקיפים אותם על היותם "מוקפים בגבירים ובעניבות".

הם לא מכירים את פעולותיהם של השלוחים, ולכן טוענים ש"הם לא עושים כלום, ורק עסוקים בלבנות לעצמם קהילה". הם לא חיים עם השלוחים, ולכן יכולים לטעון ש"הוא לא נותן לפעול, והוא דואג למעמדו", הם אינם מודעים כלל למסירות נפשם של השלוחים ולהפצה האדירה שמבצעים הם בהצלחה בכל שכבות העם, ולכן טוענים שהם "מתעלמים מהשליחות היחידה".

ו"הם", לא מסתפקים בהבעת דעה. הם נותנים גיבוי מלא למקורביהם, אלו שנלחמים בשלוחים בכל פינה בארץ ובעולם, תחת מעטה של "התקשרות". מדובר בתופעה שגם אם לא נדבר עליה, וגם אם אף גורם רשמי לא מתייחס אליה, היא מתפשטת ואוכלת.

הכותבים הנ"ל יישארו תחת גפנם ותאנתם בערי אנ"ש הבצורות ובקור המזגנים, אך את חייליהם הנאמנים הם שולחים להפריע למלאכתם הנאמנה של השלוחים. חייליהם נלחמים גם במקומות בהם השליח קרוב אליהם בדעותיו ובניגוד לקביעתו הנחרצת של הרבי מסוף שנות המ"מים ולפסקי הרבנים מאז ומהיום.

כי חייליהם התחנכו 'שם', היכן שמחנכים על פריקת עול, במקומות בהם מזלזלים בכל מה שהרבי קבע בשנים האחרונות, תוך שימוש מעוות לחלוטין בשיחות מאותם שנים. כשהם שומעים השכם וערב את טענות המקווה הנ"ל, ומקבלים גיבוי ואפילו עזרה כשצריך, הדבר מכשיר את התנהגותם ומעודד אותם להמשך.

השלוחים, שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים, יודעים ו'חיים' היטב את שאמר מלך המשיח לבעל שם טוב ונטבע על יד הרבי ל'מוטו' של הדור השביעי: "אימתי קאתי מר – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". הם למדו את המאמר הראשון של הרבי, בו הוא קובע שהדור שלנו יוריד את השכינה למטה בארץ, והם שמחים להיות חלק מהצבא אותו הרבי הועיד להגשמת המטרה הזו.

הם היו ב-770 ושמעו את הרבי מדבר על בתי חב"ד, וקיבלו על עצמם למסור את עצמם ומשפחתם למטרה, קשה ככל שתהיה. בפעם האחרונה, הם שמעו את הרבי מדבר בכינוס השלוחים על המשימה העכשווית: הכנת עצמם ויהודי עירם למשיח, ע"י לימוד ענינו של משיח, והם עושים זאת, ובהצלחה נפלאה. כשהם נוסעים היום לכינוס, כשהם עומדים אצל הרבי באהל הק', שם הם חוזרים להיות מה שהם באמת: הבחורים של 770. כל מה שהם עושים בעיר, הקהילה, המוסדות, השיעורים והאנשים, וגם גיוס הכספים, הכל בשביל מה שהם התחנכו עליו כאן.

*

בשנים האחרונות, דווקא אחרי ג' תמוז, המעיין מתפשט לכל עבר, שלא בערך למה שהיה קודם. קהלים שלימים לומדים חסידות ומתקשרים לרבי, שמו של הרבי נישא בהערצה בעולם, וחוגים שונים מקבלים את תפיסת הרבי והחסידות בנושאים שונים, גם אם הם לא מודים בכך.

גם ההפרעות וההתנגדויות הרבות שהיו בעבר מנת חלקם של השלוחים בעבר, הולכות ונעלמות. דווקא אז, כמה מכאיב, קמה לה ההתנגדות החזקה והקשר מכל, זו שצצה מתוכנו. וכבר אמר מי שאמר, שמעשיו של פלוני בבני ברק במשך 20 שנה לא מגיע לנזקם של אלו בימים ספורים. אך אנו, ש"אין לנו אלא דברי בן עמרם", נמשיך לבצע את הוראות המשלח מבלי לסטות ימין ושמאל, ובטוחים אנו שבקרוב ממש תושלם הכוונה, ואז יראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר.

פורסם ב-COL

האינטרנט מציאות וחייבים להתמודד עימה

עם מציאות קשה להתמודד, במיוחד כאשר הדבר הופך להיות חלק מן החיים בכל תחום כמעט, ואי אפשר בלעדו. העולם משתנה טכנולוגית, וכפי שעד לפני מאה שנה לאף אחד לא היה טלפון, ובארץ ישראל גם לפני חמישים שנה, לבודדים היה טלפון, והיום אין בית אשר אין בו טלפון, והגענו למצב שלילדים יש כבר טלפון ידני, כך קורה עם האינטרנט והרבה יותר מהר, אי אפשר היום כמעט לעשות דבר בכל תחום מבלי להזקק לאינטרנט ולא רק לצרכי עבודה, גם קניות כבר ישנם תחומים שאפשר רק דרך האינטרנט ובמשך הזמן הכל כמעט יעבור לאינטרנט

טפשי היה מן היום הראשון לקרוא למלחמה להחרים כאילו שיוכלו לחיות בלי האינטרנט. במקום שנהיה ראשונים וחלוצים להכין את הכלים בשביל להתמודד עם המצב הזה, איפשרנו להתפתח טכנולוגית ולא עשינו דבר, ועתה כאשר נפלו כל כך הרבה חללים זועקים. מאוחר מדי, האינטרנט הפך להיות חלק ממציאות החיים

אין צורך עוד במחשב בשביל להתחבר לאינטרנט, ישנם דרכים רבות לעשות זאת, כך שהמאבק נגד המחשב בבית הפך להיות קטן יותר מפני שאפשר לעקוף את המחשב, מספיק טלפון קטנטן וידני שאפשר להחביא באחד הכיסים בשביל להיות מחוברים לאינטרנט

להתמודד עם האינטרנט חייבים בשני דרכים. האחת להכין אתרים חרדים שיעסקו בחיוב ובכל מה שיהודי חרדי זקוק לו, ויחד עם זאת לחנך את הצעירים לאינטרנט לדעת איך להשתמש בו נכון

להחרים את האינטרנט להרחיק אותו מן הבית הוא טפשי, מפני שמים גנובים ימתקו, והיום אפשר להשיג זאת בקלות. בכל ספריה, יש אינטרנט פתוח לכל מי שרוצה, ובמשרדים רבים היכן שצריך להמתין הרבה זמן לרופא או לכל שירות אחר יש מחשבים ואפשר לשבת לצד האינטרנט כאשר אתה ממתין בתור, ושלא לדבר על בתי הקפה המגישים שירות אינטרנט, כך שאי אפשר עוד למנוע טוטלית גישה לאינטרנט, מי שירצה ימצא אותו

כאשר יש למישהו אינטרנט בבית הוא לא יחפש את זה ברחוב, בבית, הורים חכמים יודעים כיצד לנווט את הילדים שיידעו להשתמש בו נכון, כאן צריך להקדיש את הזמן וכך נציל נפשות רבות

רוב הציבור החרדי היום קשור לאינטרנט. יותר משני שליש מן הצעירים החרדים גולשים כמעט יום יום לאינטרנט, המספרים מידי שנה עולים, כך שאין מנוס עוד אלא להשקיע בחינוך לאינטרנט להשתמש בו בצורה נכונה מאשר במלחמה נגד כל קשר לאינטרנט, כאן הרווח יהיה בהפסד גדול. גם אם נניח שיצליחו במספר מסויים של משפחות ותלמידים להימנע מן האינטרנט, אבל יפסידו את הרוב הגדול. עדיף לעבוד על אלו שאחרת יפסידו אותם, שהם יידעו להשתמש בו נכון ואז עשינו דבר גדול

אסור לשכוח, שדרך האינטרנט אפשר לחנך ולהשפיע, ואדרבה ואדרבה, על המחנכים לנצל את הטכנולוגיה הזו ולהתמודד עם אתגר גדול שכולו הצלת נשמות ישראל

הטענה שיהיו מי שיפזלו למקומות לא רצויים, אלו יעשו זאת כך או כך, עדיף להתמודד עם מה שאפשר להתמודד מאשר להפסיד את הרוב הגדול למען הבודדים שאלו גם עם אינטרנט, יידעו לשמור על עצמם

אסור לשכוח, הרחוב היום פרוץ, ומי שתקפו יצרו יש לו כל כך הרבה אפשרויות ובקלות, הוא לא צריך את האינטרנט בשביל זה. לכן בואו נתרכז בטוב ובמועיל, בואו נציל את נשמות ישראל על ידי חינוך לאינטרנט וכך נביא ישועה גדולה לעם ישראל

החרדים והמציאות

היהדות החרדית מתמודדת בעשורים האחרונים עם מציאות חיים הסותרת את מקורה. מצד אחד אנו מטיפים ומבקשים להיות אנשי מוסר וחסידות, לשמור על קלה כבחמורה להתנהג כפי שיהודי צריך להתנהג, ומאידך אנו עושים את ההיפך, איש את רעהו חיים בלעו, אין עוד כמעט פינה אחת שאין בה מחלוקת ושנאה קשה, ובמקום להכיר במציאות ולהכות על חטא, לחפש דרך איך יוצאים מזה איך חוזרים למסלול, בנו 'השקפה' משהו חדש שלא היה בעבר ועימה מכסים על הפשעים. כאשר הדבר סותר הלכתית ובעיקר את מה שלימדו אותנו בעלי המוסר וגדולי החסידות, הם מבטלים במחי יד וטוענים כי על פי 'השקפה' חייבים לעשות אחרת

ומה היא ה'השקפה' החזקה מתורה והלכה, 'עיתון', לא עוד 'השקפה' מ'מסילת ישרים' 'שערי תשובה' ו'חובת הלבבות', אלא ממה שכותבים לבלרים ריקים ופוחזים שטופי פוליטיקה ושנאה כבושי לתלמידי חכמים לא רק מן הציבור החסידי והספרדי, גם מן הליטאי, הם אלו המלמדים 'השקפה' לכלל הציבור החרדי

לא רק בעולם הליטאי, גם העולם החסידי לצערי הגדול חולה במחלה קשה, סירסו את דרך החסידות, לא עוד חסידות לשם חסידות, אלא הפכנו למפלגות לסיעות ולתת סיעות, כל אחד דואג לעצמו בלבד ומרשים לעצמם מעשים מכוערים אשר לא ייעשו

בבלוג זה, נשתדל להעלות נושאים הזקוקים לדיון ולעיתים למחאה בתקוה כי אחד ויחיד שיחדרו הדברים ללבו יצליח ויעשה לשינוי המצב ולתיקון עד כמה שאפשר, ובעיקר הדור הצעיר אשר לא ידע את ההיסטוריה החרדית ומאמין שמה שהוא רואה היום, זו החרדיות המקורית

היהדות החרדית שינתה פנים, וחשוב שיידעו זאת, ולכן נשתדל לעסוק באשר קורה וקרה בשישים השנים האחרונות ומה גרם למצב הזה

הבלוג הזה פתוח לכל נושא חרדי מקצה לקצה, נשתדל לעסוק כאן במה שחשוב ליהודי החרדי, ובתקוה כי אנו עושים את מה שחובה עלינו ועל כל מי שיכול ומסוגל לפקוח עיני עוורים

היהדות החרדית של ימינו חולה ועיוורת, והמצב כל כך קריטי, מפני שחולים וחושבים שבריאים, ועוורים ומשוכנעים שאנו פקחים

אנו מאמינים בנהרא נהרא ופשטי' ולכן נשתדל שלא לעסוק בוויכוח בין השיטות. אנו מקבלים כל דרך ושיטה שיש לה מקור, והיום זה כולל את כל שומרי המצוות מקצה לקצה מפני שלכולם יש על מי  להסתמך. נעסוק כאן במה שסותר את הדרך, כשמרימים יד על יהודי נקראים 'רשע' פשוטו כמשמעו, ואין זה משנה לאיזו קבוצה אתה משתייך. גם כאשר אתה משוכנע שאתה צודק בטענותיך, אין בימינו סנהדרין, ואסור להרים יד על יהודי כלשהו

אנו לוקחים על עצמנו משימה קשה, ונשתדל בחסדי ה' לעשות את הטוב עד כמה שרק נוכל ויהיה באפשרותנו