בחורי שיעור ג' בבעלזא - האלטע בחורים

מאת: משה ידען

ועד החינוך דחסידי בעלזא, בראשות יעקב יוסף ברגר, שלמה הרצוג והרה"ג ר' לייבוש קרניאול (הדמות הרוחנית), ידועה כבר בציבור כגוף שדואג אך ורק לשתלטנות על המוסדות ודאגה לאינטרסים אישיים, אולם הוועד דואג להזכיר לנו זאת מדי פעם.

וההחלטה הפעם:

ייסגר שיעור ג' בכל השיבות הגדולות ובחורי שיעור ג' בישיבה גדולה יוכרזו כ'אלטע בחורים' ויושלכו אחר כבוד לישיבת 'ברכת אהרן' לאלטע בחורים שם ילבין זקנם עד שימצאו שידוך אצל מחותן מסכן שיסכים לקחתם.

הנימוקים הרשמיים:

חסידות בעלזא מתמודדת עם ריבוי טבעי של הילודה בתוך 4 ישיבות גדולות, כאשר עם עד לפני מספר שנים בכל ישיבה מנתה כל כתה כ50 בחורים בלבד, השנה יעלו לשיעור א' בישיבה גדולה מעל 100 בחורים לכל כתה בכל ישיבה, והישיבות אינן בנויות לקבל בבת אחת כמות כזו של בחורים.

בשנים האחרונות, הוועד דאג להשאיר חלק גדול מהבחורים שסיימו ישי"ק - שנה נוספת בישי"ק והקימו לשם כך שיעור ד' בישי"ק. אולם הוועד נוכח לראות כי הדבר מפריע למהלך הישי"ג כאשר בחורים מתארסים כבר בשיעור א' ישי"ג.

כאמור, הישיבות הגדולות אינן ערוכות לקבלת כמות גדולה כזו של בחורים לשיעור א', והדבר עשוי לגרום להוצאות כספים רבות.

לפיכך, הוצע רשמית מטעם 'מרכז מוסדות בעלזא' (הגוף המממן) באסיפה שנערכה בשבוע האחרון עם מנהלי הישיבות, להחליט שכל בחור שמגיע לשיעור ג' אינו יכול להמשיך עוד בישי"ג, אלא עליו לעלות לישיבת ברכת אהרן (המסגרת ל'אלטע בחורים') שהוקמה לפני כמה שנים ושהתגלתה כמקום סגולה לירידה רוחנית.

השאלה שנשאלה מפי רבים, כיצד בדיוק הדבר יפתור את הבעיה הכלכלית לכאורה, הרי את אותם בחורים יהא על ה'מרכז' לכלכל, ומה זה משנה אם בתוך ישיבה גדולה בני ברק או בתוך ישיבת ברכת אהרן? מה עוד, שצעד כזה עלול להשפיע לרעה על אותם בחורי שיעור ג', לגרום להידרדרותם ברוחניות ולבעיות בשידוכים?

התירוצים היו מגוונים, א' הסביר בטוב טעם שייצא זול יותר לממן ישיבה אחת מרובת תלמידים מאשר אם כל הישיבות יתרבו משמעותית. הסבר נוסף רשעותי במיוחד היה שצעד זה ידרבן בחורים להתחתן עד לסוף שיעור ב' וכך יתפטרו המוסדות מלממן את הבחור בהקדם האפשרי...

היתה גם שאלה נוספת שנשאלה בלבו של כל אחד מהמשתתפים, אולם אף אחד לא ההין לבטאה: הכיצד אין למנהלי ה'מרכז'  בושה לטעון שישנם קשיים כלכליים להחזיק את הישיבות, זאת לאחר בזבוז משווע של עשרות מליוני שקלים מיותרים עבור חתונה שיכולה היתה לעלות עשירית מהסכום שבוזבז עליה, ואשר מכספי המותרות שנשפכו כמים במהלך ימי הנסיעות וימי השמחה היו יכולים לכלכל עוד כמה ישיבות למשך שנה?

כמובן, שעל שאלה שאינה נשאלת בקול, לא טרחו בכלל מנהלי ה'מרכז' או חברי 'ועד החינוך' לנסות לתרץ ולהשיב...

הנימוקים שמסתתרים מתחת לפני השולחן:

הקדמה: כפי שכבר הוזכר כאן בעבר, ועד החינוך שהוקם לפני מספר שנים, נתקל בבעיה קשה של אי קבלת מרות על ידי המשגיחים המנהלים וראשי הישיבות הוותיקים של הישיבות הקיימות אשר לא הסכימו לקבל הוראות מצוציקים צעירים שאין להם טיפת נסיון בחינוך.

לכן, שם הוועד כמטרה וכיעד, להוקיע את כל מתנגדיהם מתוך הישיבות ע"י הצרת צעדיהם על כל צעד ושעל (ואכמ"ל), להשתלט על כל המוסדות ולהיות היחידים שקובעים שם את סדר היום.

למטרה זו, הקים הוועד ישיבה קטנה חדשה, על טהרת הקודש ובשליטתו הבלעדית של הווועד - בתוככי ירושלים עיה"ק צמוד לישיבת אגריפס.

והנה הנימוקים האמיתיים להשלכת שיעור ג':

א. אם בשנים האחרונות יכלו להשאיר בחורי ישי"ק לשנה נוספת בשיעור ד' ישי"ק, היה זה בזכות העובדה שהוקמה ישיבה קטנה נוספת בירושלים, כאמור.

אולם ישיבה זו עומדת להסגר לקראת סוף שנה, לאור תלונות רבות שהתקבלו על מעשים בלתי ראויים שנעשו בישיבה וד"ל (כמובן, שרשמית הסיבה היא עקב קשיים כספיים אליהם נקלעה הנהלת הישיבה, באופן תמוה, גם זה קורה מיד אחרי הבזבוזים המחרידים המוזכרים לעיל).

האמת תיאמר, שוועד החינוך לא היה ממהר לסגור את הישיבה היחידה שבשליטתו הבלעדית (על אף הבעיות שהתגלו בישיבה) - אילולא נקרתה הזדמנות לוועד להשתלט על ישיבה נוספת בשנה האחרונה, ישיבת בית חלקיה/ קוממיות, אשר לאחר התפוטרותו/ התפיטוריו/ התפטרתו של הרב יוסף צבי ברייער נפלה כפרי בשל בידי הוועד.

ב. אם את מנהלי ומשגיחי הישיבות יכל עוד הוועד 'להחזיק קצר', הרי מי שמולם הועד לא הצליח ללחום, אלה ראשי הישיבות ובעלי ההשפעה על הבחורים בישיבות, הלא המה, בראש ובראשונה הגאון ר' בערל רכניצר ראש ישיבת חיפה, חבר הביד"ץ הגרח"צ שפירא ראש ישיבת בני ברק, ר' מוטל שובקס ראש ישיבת אשדוד, ור' אהרן דירנפלד מאגריפס שאומנם אינו קרוי ראש ישיבה, אולם משמש ככזה.

תפקידם של אלה המנויים לעיל - עד היום, היה בעיקר לשמש מגידי שיעור בשיעור ג' בישיבות גדולות, ולמסור מדי פעם שיעור כללי או שיעור חיזוק בישיבה.

מטבע הדברים, אצל אלה הכריזמתיים מביניהם, התרכזה מסביבם קבוצת בחורים מעריצים שהפכו לחסידים ממש והדבר היה לצנינים בעיני הועד כמובן מאליו, והועד נקט בפעולות רבות למיגור תופעה זו.

הנה כי כן בצעד זה של ביטול שיעור ג' בישי"ג תיפתר הבעיה מאליה שכן לראשי הישיבות כבר לא תהא תעסוקה. במקרה המצויין .(חיפה) ראש הישיבה יתפטר, במקרה הטוב (בני ברק), הוא יפסיק לבוא לישיבה בתדירות ויקפוץ רק לאירועים ובמקרה הגרוע (אגריפס) יהפוך למג"ש בשיעור ב' - תפקיד שיוריד אותו מגדלותו מתוקף ההשוואה לשאר מגידי שיעור בשיעור ב'.

ג. אי אפשר בלי להזכיר גם אינטרס אישי מלבד תאוות השלטון של הוועד:

הרה"ג ר' לייבוש קרניאול שמשמש גם כאחד מראשי הוועד, משמש גם בין היתר כ'ראש כולל עיון בירושלים'.

בשנים האחרונות, מאז הרפורמות בכוללים (שגם ידו הארוכה של הוועד תלוייה בזה) ירדה התהלה מה'כולל עיון', אברכים אינם נלחמים עוד להתקבל לכולל עיון ואברכי הכולל אינם נחשבים עוד באופן מיוחד.

המהלך הנוכחי, עשוי לשנות את פני התמונה מהסיבה הבאה.

ישיבת ברכת אהרן לאלטע בחורים, מינתה בשנה האחרונה לראש ישיבה את הגה"צ ר' אברהם דירנפלד שליט"א - מינוי תמוה ביותר לדעת רבים.

אותו גאון וצדיק הוא בעל התאר הארוך ביותר בחסידות בעלזא: הגאון הצדיק, הנגיד (תואר נחשב מאוד בבעלזא שמסביר גם איך הגיע לכל השאר), רב קהילת חסידי בעלזא בתל אביב (שם מתגורר, עושה עסקים ועוד), רב קהילת חסידי בעלזא בבית שמש (שם שתל את בנו כיו"ר המוסדות וכחבר מועצה), נציג בעלזא באסיפות מועצגה"ת, נציג בעלזא בחתונת המכניבקער. ראש ישיבת 'ברכת אהרן' לאלטע בחורים וראש רשת כוללי עיון דחסידי בעלזא בארה"ק. (במחילה מכבודו במדה ושכחנו משהו).

השיקול שעומד כאן לעיני הוועד, שהגה"צ יצליח ליצור אצל הבחורים הרבים שכעת יהיו תחת השפעתו - שאיפה ללמוד ב'כולל עיון'...

לסיכום:

סיבות מסיבות שונות מביאות את ה'ועד' להחלטה זו.

עניין אחד ודאי שלא היה לנגד עיניהם של יוזמי המהלך הזה והוא עניין טובתם ורווחתם של בחורי החסידות אשר יוכרזו כעת מגיל צעיר לאלטע בחורים ויתדרדרו רוחנית בישיבת ברכת אהרון הידועה כבר לשמצה ברחוב החרדי.

ושוב, כרגיל, הקרבנות שנופלים לאור מהלכי ה'ועד' הכ"כ חשוב - הם הקרבנות הקבועים, בחורי החסידות והוריהם. 

מכיון שמדובר בהחלטה שאינה סופית, אנו מקווים כי אולי בעקבות ופוסט זה יחזור בו הוועד מכוונתו המרושעת והבלתי מתחשבת, והיה זה שכרנו.