'הלב שמחה' הרבי שאהבתי - 21 שנה לפטירתו

אישית אני מתגעגע אליו מפני שהוא היה רבי מאותו סוג של רבי'ס חכמים מי שנושאים ראש על הכתפיים מבינים ענין, לא מתעסקים עם טרור פנימי ושטויות, אצלו לא היה קורה מה שקורה היום בגור, מצידו מי שרוצה ללכת שיילך, וכפי שכמה פעמים אמר שיש בגור מספיק לכמה רבי'ס מי צריך רבי אחד, הוא היה חכם, לכן לא ניסו להתפלג, מה שמצער, בתקופתו חדרו חולות רעות לגור מי שהפכו לקבוצה מסביב למישהו אחר ובעתיד השתלטו על ההנהגה שלא כאן נפרט, אבל ה'לב שמחה' כרבי לא היה צריך צוות של מי שיישבו יתכננו ויחשבו ויהיו ממונים על העיתונות הכתובה ודומיה ויעקבו אחרי אברכים, המציאות שלו עשתה אותו לרבי, הוא היה בנוי מן התוצרת הזו, הוא היה מנהיג, וזה מה שחסר היום בגור

לי אישית היתה עמו היסטוריה, שירתתי אותו מאחורי הקלעים בכמה תחומים שלא כאן אפרט אשאיר זאת להזדמנות אחרת, לפני שנה קצת סיפרתי על הקשר שלי איתו. לא אשכח את אותו יום שאני מקבל טלפון שבלילה אכנס אליו, וכשראה אותי היה לו מוכן בקבוק יין נתן לי בירך אותי והלכתי, עשיתי לו עבודה גדולה, הוא אהב את הדרך איך שאני עושה זאת, הוא הבין מה שאני עושה, ואין זה פלא מדוע כשהגיעו שליחי הליטאים אליו שיחתום נגדי הוא זרק אותם מכל המדרגות

תופתעו, באותו לילה שהליטאים נפלו בפח, פרסמו איסור על 'צופר' וזה כבר לא היה קיים בבוקר הופיע 'צוהר' הרבי ה'לב שמחה' ענה למי ששאל על האיסור של הליטאים, הלא זה שם אחר, אז אין כל בעיה. הוא ידע כמה נחוצה העבודה הזו להבטיח כי היהדות החרדית תתנהל כמו שצריך ומבלי שמי יכול להטיל אימה על הציבור

כן, ה'לב שמחה' היה רבי של גור העתיקה לא של ימינו, חבל שאין עוד רבי'ס כאלו, אני מתגעגע אליו