קבוצת הסנדק
מאחורי ההצלחה המסחררת של חיסול הבכירים במלחמה עם איראן עומד מודיעין טוב של ישראל – וגם פרצת אבטחה של משטר האייתולות. תחקיר חדש בתקשורת האמריקנית חושף כיצד הטלפונים של המאבטחים הפילו בפח את הצמרת בטהרן
רשויות הנמלים בטורקיה אסרו על ספינות בבעלות או ניהול ישראלי לעגון בנמליה, וצים נאלצה להסיט אוניות ליוון. המהלך מגיע לאחר הפגנות מול המרכז הלוגיסטי של החברה באיסטנבול. צים, שכבר מתמודדת עם ירידה של 94% ברווח ברבעון השני, מזהירה שהצעד ישפיע לרעה על פעילותה. מניית החברה ירדה ב־12.7% בשבוע האחרון.
הרפובליקה האיסלאמית באיראן על סף התמוטטות ומלחמת אזרחים.
מחזיקים אצבעות.
ממה שעובר עלינו בחדשים האחרונים ובמיוחד בשבועות האחרונים, אנו החרדים מתגלים במלא חולשתנו, אנו לא יכולים לכנס את הציבור כולו, אנו מפולגים, כל קבוצה מתכנסת לעצמה ויש מי שכלל לא מתכנסים, החילונים רואים ומרוצים ברור להם שהחרדים לא מאוחדים ואין להתייחס לאיומים, מפני שכל קבוצה מנגנת בניגון שלה
הפילוג הפנים חרדי אינו רק בין שלשה מועצות גדולי תורה ושלשה מפלגות אלא הרבה יותר בתוככי כל מפלגה שם הניגון שונה, כשמצידם קבוצות אחרות כמו מחבלים, סיקריקים, עדה'ניקעס קנאים ונטורים ועוד שאינם משתפים פעולה עם ההנהגה החרדית שאינה קיימת, אין היום מנהיג ששולט על החרדים כולם, כל מפלגה יש לה את מנהיגה, ובאגודת ישראל אפילו את זה אין, כל אדמו"ר שולט בקהילתו, ואי אפשר להגיע להסכמות בתחום כלשהו
המצב הזה הוא עתה גם בכנסת, מפני שאי אפשר להגיע להסכמות על נוסח חוק. ש"ס מוותרת על מחצית החרדים שיילכו לצבא, אנשי 'דגל התורה' מבקשים לאפשר למחצית ללמוד, כל היתר אינם מתערבים, ואילו החסידים נותרו היחידים שנאבקים שאף חרדי לא יילך לצבא וכי אסור לחרדים להתחייב על מספרים כלשהם, אנו לא גייסי הצבא, זה תפקיד שלהם ולא של החרדים
היה נסיון מן הצד הליטאי להגיע להסכמות על מאבק כלכלי, אבל 'העדה החרדית' לא הסכימה לשתף פעולה. באגודת ישראל השנאה הפנימית כל כך קשה, שכאשר זה אומר יום השני אומר לילה, ובש''ס יש מי שיודע לכופף את הרבנים שלהם. שימו לב לאחרונה הרבנים הש"סיים מתגמשים. הרב יצחק יוסף התקפל כליל עד כדי שהוא אומר שמי שלא לומד שילך לצבא כמו המזרחיסטים. הרב מאיה משחק במילים טוען כי מי שלא לומד שילך לצבא אבל הבעיה היא שאין לצבא מסלולים חרדים, חשמונאים כשל, ואין לאן ללכת. היחיד שסבור שלאף חרדי אסור ללכת זה הרב אברהם סאלים, אבל קולו לאחרונה לא נשמע, עושה רושם שאריה דרעי משתיק את הרבנים בש"ס, וככה מחלישים את הכח החרדי במאבק בעריצות המשפטית
מה שקורה עתה בנסיעות לראש השנה היא הוכחה כי משהו חולה מאוד בהנהגה החרדית שאינה מסוגלת לעשות כלום. עבור חסידי ברסלב לא להיות באומן זה נורא. עבור צעירים מחסידי חב"ד הרוצים להיות בתשרי ב-770, ואחרים המבקשים לנסוע למרכזיהם הרוחניים בחו"ל אין אפשרות מפני שאין הנהגה חרדית מאוחדת
מה שחייב להדאיג מאוד, העצורים שנעצרו בבין הזמנים ההנהגה החרדית לא הצליחה לקצר ביום את מעצרם. הרבנים באו לבקרם בכלא אבל הם ישבו את כל הימים שנשפטו עליהם, ההפגנות לא הזיזו דבר, ולא נופתע אם יהיו עוד סיבובים כאלו. בעוד חודש יוצאים שוב לבין הזמנים של סוכות ולא נופתע אם הם ינסו לעשות סיבוב נוסף של מעצרים, אנו החרדים לא הוכחנו שיש בידינו מינימום של כח לעצור בעד העריצות המשפטית
מה שמזעזע ממש, אפילו כינוס של יום תפילה באותו דרך וסגנון לא הצליחו וכל קבוצה חגגה בדרכה. כל עיתון חרדי דיווח אחרת, וכל קהילה שיחקה אחרת, ועד כדי שש"ס התעלמה כליל מן התפילות והתעניות. היה זה אחד הבזיונות הגדולים ביותר של הציבור החרדי. בנושא שלכאורה כולם צריכים להיות אחידים ושותפים בו, לא מצליחים לעשות דבר אחד יחד
בינתיים עד לשעת כתיבת שורות אלו החרדים הוכיחו חולשה בכל תחום, ולא אופתע אם הצד האחר ימשיך ללחוץ עד כדי לדכא את החרדים בכל מה שיוכלו. יתכן וזה טוב כי אולי זה יכריח את החרדים להתלכד למאבק משותף ולהכות בהם מכה קשה וזה אפשרי. אבל זה ייעשה כנראה רק בדלית ברירה, כל עוד שישנם מי שחושבים שיעשו סיבוב על הנושא והוא יוסדר במסגרת חוק, החרדים ישחקו חלשים מאוד, ויפגע בעתידנו בארץ ישראל
אם חלילה יעבור חוק שיחייב מספרים גדולים של חרדים להתגייס זה הסוף של החרדים בארץ. בינתיים נראה שחוק לא יעבור בכלל וזו תהיה הישועה הגדולה, זה ייאלץ אותנו להילחם בהם ובכל הכוח. אבל בינתיים אנו חיים בדמיונות כאילו שיעבור חוק שיעשה סדר בעניין, זה לא יקרה
חיים שאולזון
עבור חסיד ברסלב לא להיות בראש השנה באומן, זה כמו שלא חגג את ראש השנה. הוא יכול לנסוע למירון כפי שרבים אחרים עושים, ובכל זאת זה לא אותו דבר. מי שאינם חסידי ברסלב לא יבינו מה זה אומן בראש השנה לחסיד ברסלב, אם הם לא נוסעים כל מי שהיה לו יד במניעת הנסיעה הזו, היא פגיעה קשה בנפשם, החילונים יודעים זאת, וזו הסיבה מדוע הם משתוללים נגד הנסיעה, הם מבקשים לפגוע בהרבה מהם מתוך אמונה שאולי יעשו עסקה עם הברסלבאים, תתגייסו ובתמורה בכל שנה כולל כאשר אתם בצבא יאפשרו לכם לראש השנה לטוס לאומן
אי אפשר לתבוע מפוליטיקאי חרדי שיצליח בכל, אבל עבור חסיד ברסלב, אם לא נמצאו מתוך 18 חכי"ם חרדים מי שיצליח לסדר להם את הנסיעה, פירושם של דברים שהם מצביעים עבור נציגים שמעניין אותם ג'ובים ותקציבים ולא סיוע לציבור כאשר הוא זקוק לעזרתם
יתכן מאוד וההתנהגות של הלוחמים בחרדים הוא למנוע מן הפוליטיקאים החרדים להצליח בנושא הזה, בשביל לשבור את הציבור החרדי מבפנים, חסידי ברסלב יכתבו מודעות פשקווילים נגד החכי"ם החרדים, במיוחד כאשר הם לא רואים מי מ'דגל התורה' מנסה לעשות למענם זה לא מזיז להם. גם בש"ס לא נמצא את החכי"ם עושים פרט לדרעי שמשחק אותה לגבי התקציב אבל לא ראינו מה הוא עושה נגד הפרקליטות בנושא
ההוראה של היועצת המשפטית למנוע את יציאתם מהארץ היא התעללות ושפיכות דמים. עבור חסיד ברסלב לא להיות בראש השנה באומן זה שפך דם פנימי, וזה לא מזיז לה. היא גורמת מדוע יותר ויותר חרדים לא ירצו להתגייס לצבא גם במחיר של מלחמה פנימית, מי שמתנהגת כך אינה ראויה להידברות, ומעשיה שליליים, הם באים מתוך רצון להרע לציבור ולא מתוך אמונה בענין הגיוס
הפוליטיקאים החרדים עוברים עתה מבחן קשה, אם לא יצליחו, השאלה שתשאל לשם מה יושבים בקואליציה אם אי אפשר לעשות, ואם הבעיה היא משפטית, אז אולי צודק יריב לוין כי לפני הכל חייבים רפורמה משפטית, ועלינו לעשות זאת עוד בקדנציה זו
הציבור החרדי כולו ממתין לראות כיצד יתפתחו הדברים והאם יסעו הצעירים לאומן. הם מצטערים על החלטת הרבנים שלא לנסוע בשביל שלא ליפול לידי מבקשי רעתם החילונים, האם הצעירים ישמעו לרבני ברסלב או שיעשו כל מיני תכסיסים איך לטוס, ישנם כמה דרכים לעשות זאת לא חוקיים, ולא אופתע אם זה יקרה. נמתין עוד שבועיים ואז נהיה חכמים יותר
חיים שאולזון
כאשר שמעתי אז על תוכן השיחה הידועה שהייתה בין אותם שני האדמורי"ם שאז היו בריאים, לא רעדתי, ידעתי שיש לנו עסק עם פוליטיקאים ולא אדמורי"ם, מי שהם רחוקים מאוד מהתנהגות של אדמורי"ם, ובכל זאת שאלתי את עצמי האם עד כדי כך התדרדרו, ולא לקחו בחשבון כי מה שהם איחלו לאחר יקרה להם
מניסיון חיים למדתי, כי מי שבטוח שזה סופו של האחר לא קולט כי הוא בפני הסוף ודווקא האחר עדיין רחוק מזה. אף אחד לא יתכנן ולא יחלק חיים, יש רק אחד שקובע זאת לכולם כולל לאדמורי"ם וכולל למי שמכנה את עצמו 'צדיק יסוד עולם' כאילו שהוא מעל הצדיקים
כותב אני שורות אלו אחרי הרבה מחשבה האם להעלות על הכתב את מה שאני מרגיש כבר כמה חדשים, ומתקשה להאמין שהציבור שרואה בהם כאדמורי"ם שלהם סתומים ולא קולטים במי מדובר. רבים מהם לא ירצו להאמין כי השניים כאשר הם סגורים מדברים ועוסקים בפוליטיקה הכי מלוכלכת, אבל לצערנו זה המצב, אין לנו מנהיגי אמת, יש לנו ראשי קהילות שהפכו לראשי מפלגות, ומובילים את הציבור לעברי פי פחת
מטרת שורות אלו לפקוח עיני עוורים כי יש דין ויש דיין, וכי אף אחד לא מנהל את העולם פרט לאחד ויחיד, מי שכל כך רצו להיפטר מאדמו"ר של אחת הקהילות הגדולות ביותר בארץ ישראל, הם אלו שזקוקים עתה לרחמים מרובים
מן השמים גלגלו שעתה כל שלשת האדמורי"ם במצב שזקוקים לרחמי שמים, למה ומדוע? רק לאלוקים פתרונים!!!
אני מאחל לכל השלשה רפואה שלימה, ומאחל להם שבעתיד יזכרו כי הם אדמורי"ם ולא פוליטיקאים
חיים שאולזון
השבוע הציבור זועזע, במשך של תקופה הכל יודעים כי הרב יצחק יוסף קיצוני נגד השירות בצבא כולל מי שאינו לומד, הוא הכריז הכרזה וביקש שהכל יידעו מה דעתו. רבים הרימו גבות ואף שמחו, הנה סוף סוף יש לש"ס מי שמדבר כפי שרב חרדי צריך לדבר, והשבוע נדהמו והזדעזעו, הרב יצחק יוסף חוזר בו ממה שאמר וברבים, כי מי שעובד במלצרות צריך ללכת לצבא הוא לא התכוון אליהם
השתתפו שם יהודים חרדים והיו המומים לא האמינו שהוא ידבר כך, הם שאלו האם הרב יצחק יוסף שומע מה שהוא אמר ואומר? או שמא איבד את הראש ומדבר מתוך פחד ואימה מישהו מאיים עליו. ההגיון אומר כי מי שעובד במלצרות במצב רוחני טוב יותר מבטלן שאינו עושה דבר, משועמם הכל יודעים למה זה מוביל, על אחד כזה הוא אומר הרב יצחק יוסף שלא ילך לצבא, אבל מי שעובד ושומר על נפשו שכן ילך?
תשמעו עוד, איך הוא מסביר את הדברים. בעיניו בטלן הוא בתקופת 'משבר' ולכן אל לו להתגייס אולי ישוב לישיבה, ומתעלם מן המציאות שרוב רובם של הבטלנים הם מי שלא מצאו עבודה ולא מפני שיש מי שמבקש להיות בטלן. בחורים מחפשים כסף, ועושים זאת בעבודה, ברגע שאינם בישיבה מחפשים במה לעסוק על מנת למצוא הכנסה. מי שהוא במשבר מסתובב שבור ולא בטלן, הוא צריך להכריע מה הוא עושה, אחד כזה בתקופה קשה ואינו מכונה בטלן, הוא שבור
מי שילך קצת אחורנית, הרב יצחק יוסף נאבק על התואר 'נשיא מועצת חכמי התורה' למרות שיש ב'מועצת' מבוגרים ממנו במספר שנים מכובד מאוד, מי שמתנגדים לתת לו את התואר טוענים כי הרב יצחק יוסף אינו 'ישיבישער' תדמיתו טובה לבעלי בתים לא לבני תורה. הוא צריך לפנות למסורתיים ולא למי שהם חרדים אפילו לא מי שעובדים אבל שומרים על אורח חיים ישיבתי. השבוע הוכיח הרב יצחק יוסף כי הרב סאלים צדק בטענתו, יצחק יוסף אינו מתאים לעמוד בראש ההנהגה של מי שמבקשים לשמור על חרדיותם, הוא אינו חרדי, הוא דיבר כמו מזרח'ניק, הטוענים שמי שלא לומדים שיילכו לצבא
על הרב יצחק יוסף להחליט האם הוא חרדי או שהוא ש"סניק וההבדל הוא בין שמים לארץ. חרדי הוא לא ציוני, מתנגד ללאומיות, פוסל את השירה של המנון המדינה והצבא שיש בהם דברי כפירה, ומתבדל מן החילונים. ש"ס'ניק הוא 'הציוני החרדי' שפירושו 'חרדי ללא אידיאה'
עד שלא נשמע בצורה ברורה מהרב יצחק יוסף שכל חרדי אסור לו לשרת בצבא מחלן כולל במסלולים החרדים, בעינינו אידיאית הוא מזרח'ניק ואף גרוע מהם
חיים שאולזון
והנה מתברר כי הדירות מיועדות לסטונדטיות חילוניות שהן ימלאו את הדירות הללו, שפירושו הכנסת כל שלשת העבירות לישיבת חברון, בחורים שמחנכים אותם על שמירת עיניים אפילו אם ירצו לא יוכלו, ומי יודע מה יקרה במשך הזמן בין אותן סטודנטיות לבחורים בישיבה. גם אם יטענו שיבנו מחיצות וכל מיני גדרים שלא יוכלו להיפגש, מדובר בסכנה גדולה
מה שמדהים, מי שמתיר את המעשה הזה הוא חבר מועצת גדולי התורה הליטאית מי שמתעתד להיות ה'גדול' בדורות הבאים, הוא דוחף את עצמו קדימה בתקווה שיצליח להשתחל ולהיות משהו שזה כל שאיפת חייו, והוא מתיר הבאת סטונדטיות לישיבת חברון רח"ל
אם היה מדובר בישיבה חסידית או אחרת, הליטאים היו הראשונים לצאת נגד, ו'יתד נאמן' היה מלא ברשימות מדוע מעשה כזה הוא שפל ואסור. אבל מדובר ב'גדול' שלהם אז הכל מותר כולל פריצות נוראה ומעשה אשר לא ייעשה
נזכיר לאותן גדולים ליטאים שחלקם אסרו בבני ברק בניינים גבוהים בשל חשש של חילול שבת. גם הענין של מעלית שבת לא מוסכם על כולם. ובמקרה שלפנינו מדובר בחילוניות מי שיחללו שבת, לא ימתינו למעלית שבת, והדבר זועק לשמים
היום מילאו את ירושלים במודעות נגד ישיבת חברון על מעשה הנבלה אשר עשו בשביל כסף בלבד, מדובר כאן בתאוות בצע. אם מדובר היה בארגון אחר לא היו מאשרים בעירית ירושלים 30 קומות, אבל מאחר ומי שעומדים בראש הועדה הם מאנשי 'דגל התורה' אז הכל מותר, ואלו קוראים לעצמם 'חרדים' ו'בני תורה'. אוי לנו מחרדים ובני תורה כאלו, הם המהרסייך ומחריבייך
חיים שאולזון
לפני שבוע היה זה מחבל ליטאי שצעק 'תמותו במילואים' מילים שהחרידו את כל מי שהוא יהודי באמת, מילים כאלו לצעוק על יהודי מזעזע, וכאשר תקפו אותו על המילים הללו אז הוא בא בטענה כי הוא התכוון לאותו אחד שעומד בראש ארגון שאני לא מביא את השם כאן בשביל לא לתת כתובות למי שמחפשים חלילה למי לפנות על מנת לעזוב את הבית ואת הישיבה ולהפוך לחילוני רח"ל, התכוון אליו ולא לכל מי שהם בצבא. הבעיה של אותו מחבל צועק שהוא לא אמר מי שימותו, הוא צעק 'תמותו במילואים' המילים האלו אומרות שכל חייל ימות במילואים. זה מתאים לנטורי קרתא ממונסי מאנשי משה בער בעק אפילו לא לנטורי קרתא השפויה בירושלים המתנגדים לסגנון הזה
גם אם הוא התכוון למי שעומדים בראש אותו ארגון, מי התיר לו לאחל ליהודי שימות? תאחל לו שישוב בתשובה, לקלל יהודי שימות מתאים למי שהם בתחתית שבתחתית ואפילו לא למי שיש בו רק פינטאלע איד. בעבר ידענו כשמישהו מקלל ככה יהודי, צריך לבדוק אם הוא מזרע ישראל
כפי שכתבתי בשבוע שעבר, הטענות אינן אל המקלל, אלא למחנכים שלו, איך הם הוציאו מידיהם תוצרת כזו, לא מצאנו שמי מראשי המחבלים יצא במחאה נגד המילים הללו ונגד קללת יהודי שימות, ולא סתם שימות הוא מציין גם היכן - 'במילואים' -, שזה מחריד ממש. מי שיכנס לתוכן הדברים שצעק, הוא רוצה שבמילואים ימותו, המקום שראשי המחבלים טוענים כי הם לומדים בישיבה על מנת שלא ימותו שם, אז הנה אחד משלהם צועק שימותו במילואים
מותר ואף חייבים לחלוק אידיאית, אבל אסור לקלל יהודי כלשהו, גם מי שבעיניך הוא הכי בתחתית, עלינו להתפלל שישוב בתשובה
חיים שאולזון
תשאלו בודאי מדוע אני כותב עליו ככה. מפני, שלנשיא במדינה תפקיד והוא לאחד את העם, גם כאשר אתה נוטה לצד מסויים והכל יודעים כי בוז'י הרצוג עמד בראש מפלגת העבודה, בתקופת הנשיאות משחקים אותה אמצע, מדברים עם כולם מקרבים את כולם ולא נוטים לצד. אין ולא היה נשיא בישראל שהזדהה בכל נושא וענין עם השמאל בכל נושא כמעט, ולא עשה דבר להרגיע את הרוחות להקטין את האיבה והשנאה הרוחשת בישראל בצורה נוראה
יורדים לחיי החרדים בצורה הכי קשה, האם הנשיא עשה משהו בענין? האם פנה למי שצריך שיורידו את הלהבות ויעשו להרגעת הרוחות, או שמא הוא הוסיף שמן למדורה. שימו לב היכן הוא מגיב והיכן הוא שותק. נכון שמקורו מבית של רבנים, אבל האם זה השפיע עליו, או שמא הוא זה שגורם שבמדינה היכן שהוא הנשיא בה ישפכו דם חרדים בצורה נוראה
חובתנו החרדים להעמידו במקומו לתת לו להבין ולדעת שהוא לא רצוי ברחוב החרדי בשל התנהגותו, הוא אחד הגורמים המרכזיים בשנאה הנוראה של החילונים לחרדים, והוא צריך להיות האחרון שיוזמן לפתיחת הלימודים בחיידרים חרדים. מי שנותן יד למלחמה בחרדים, אין לו מה לחפש בשכונות החרדיות
חיים שאולזון
.jpg)
הטיסה ששונתה וההודעה המפתיעה בנחיתה / בעל המנגן שמשך עטו למען ידעו דורותיכם / בעל המאה והדעה שרוקד עם דג בשלג / תפילת הנני העני ממעש בתחילת חודש אלול
א. עלה הגורל
היה זה בבוקרו של יום שישי שעבר, עת התבקשתי להגיע למשרד נוטריון בשכונת קראון הייטס, לבקשת יהודי לסייע לו בעניין כלשהו שהזדקק דווקא לבעל אזרחות רוסית. מה שגרם לי ללכת להתפלל תפילת שחרית ב-770 השוקק חיים ומניינים רבים.
עד שמצאתי מקום פנוי והתיישבתי להתחיל את התפילה, ניגש אליי בחור צעיר ובפיו בקשה, שהיות והרב קוגן ממוסקבה נמצא פה, הוא ישמח אם אסדר לו תמונה עם הרב בחזית הבניין המפורסם. כמו כל אחד, גם אני מחפש לקיים 'ואני בצדק אחזה פניך', הרי גם זו צדקה, יצאתי למלאות את רצונו, לשביעות ושמחת לבו.
בחזרתי להתפלל, פגשתי בפתח הכניסה מכר ותיק, רבה של העיר ברדיטשוב השליח הרב משה טאלער. מטבע הדברים והמצב המדיני כבר לא התראינו זמן רב, ולכן שמחתי לשמוע על חגיגת חתונת בתו בשבוע הקרוב. שנינו מיהרנו, ובכל זאת היה ר' משה נרגש לספר לי השגחה פרטית מופלאה בעצם הגעתו לכאן, לארה"ב:
"בשהותי החודש בארץ הקודש, בהכנות לקראת חתונת בתי הכלה, תכננתי לטוס לאוקראינה כדי להשתתף באירוע חנוכת 'גשר הכהנים' החדש לאוהל הק' של האדמו"ר הזקן נ"ע ב'האדיטש', בהיות והתורם שם הוא גם אחד התורמים העיקריים בבית הכנסת הגדול בעירי ברדיטשוב, שנמצא בתהליך שחזור ושיקום בהשקעה מרובה.
אני נוהג, לקראת כל נסיעה שלי, לכתוב מכתב בקשה לברכה מהרבי והכנסתו באחד מכרכי 'אגרות קודש'. כך עשיתי גם הפעם, ולהפתעתי אני קורא מענה ברור של הרבי למאן דהו, לטוס לארה"ב! היה לי קשה לוותר על הטיסה המתוכננת, ועוד יותר מורכב היה למצוא כרטיס בימים עמוסים אלו לארה"ב, בהם תלמידים חוזרים לישיבות, מטיילים שבים לארצם והטיסות מלאות ועמוסות לעייפה. התחלתי מיד לחפש כרטיס זמין, אך סוכן הנסיעות הקבוע שלי אומר לי, כי הסיכויים קלושים.
התיישבתי לחפש לבד, ועלה בידי למצוא להגיע לכאן דרך מדינה אחרת ובעלות מאוד גבוהה. הזמנתי את הכרטיס בלית ברירה, ועדכנתי את הסוכן שלי כי יש בידי כרטיס אותו אוכל לבטל תוך 24 שעות, במידה ובכל זאת יקרה נס והוא ימצא לי כרטיס אחד, במסלול נוח יותר ובעיקר זול מזה.
ארזתי את המזוודה, ולמחרת אחר הצהרים יצאתי לכיוון שדה התעופה בלוד, ועל הקו לפתע הסוכן המודיע לי כי הצליח ברגעים אלו לעלות על מקום שהתפנה, טיסה ישירה וזולה משמעותית לעומת הכרטיס שלי. שמחתי והודיתי לו, ביטלתי את הזמנתי, חזרתי למקום שהותי למספר שעות, עד לטיסה הישירה, וכך הגעתי לכאן אמש.
כשאני נוחת, ומתכנן את צעדי לניצול מקסימאלי ברוחניות וגשמיות של ביקורי באמריקה, אני המום מההודעה שקיבלתי בטלפון המודיעה לי, כי בהגרלה הנערכת מדי חודש בין קבוצה גדולה של שלוחי הרבי מכל העולם, עלה שמי בגורל לחודש זה! הנסיעה שהייתה בעקבות מענה הרבי במכתב ברכה אליי - השתלמה ושולמה במלואה".
"גם אני פה בזכות הגרלה" הפתעתי אותו, "ואני מבין היטב את ההתרגשות המיוחדת שלך" עניתי, ונחפזנו כל אחד לדרכו.
ב. כנגן המנגן
בסיום התפילה ב-770 טלפנתי לדודי תושב השכונה, הרב שלום הלוי הורביץ, להודיעו כי הנני כאן וברצוני לעלות אליו לביקור קצר של מספר דקות. אך כמו בכל התארחות אצלו, מספר דקות נמשכת לשעה ארוכה, כשהוא ורעייתו הדודה היקרה, מגישים על השולחן ממיטב מאכלי השבת הריחניים והטעימים, לטעימה לכבוד שבת. השיחה מפליגה על היסטוריה משפחתית, סיפורים ירושלמיים, עובדות והנהגות שראה במשך הרבה שנים אצל הרבי, על ניגונים ועוד רבות.
לקראת סיום, הוא מראה לי על המדף הסמוך את הספר החדש והמרהיב שלו בשם: "ירושלים של מעלה ושל מטה - סיפורים, שיחות ושורשים". פתחתי את הספר עם הקדשה אישית שהוא כתב לי מראש בעמוד הראשון. אני נרגש לרפרף בספר, בעל 525 עמודים, מלאים וגדושים בחומר מרתק, מלווים בתמונות ומסמכים שונים.
"המילה 'ירושלים', כוללת את שמי 'שלום'. נולדתי בירושלים של מטה, ורוב חיי אני בירושלים של מעלה", מסביר לי הדוד ר' שלום את שם ספרו החדש, כשאני מגיב בהתפעלות על הספר הנוסף שהוציא לאור, לאחר עמל של שנים. התוצאה היא אכן בהתאם. ספר ערוך ומעוצב להפליא, ומודפס בצורה איכותית ומכובדת.
בספר המחולק לשני נושאים, בו נפרשת יריעה רחבה של זכרונות אישיים מרתקים, המשתרעים על פני עשרות שנים - מסיפורי ילדות בצל גדולי ישראל בירושלים של מטה, ועד לרגעים מכוננים בשכונת קראון הייטס, בירת ליובאוויטש, המכונה בקרב חסידים "ירושלים שלנו'. סיפורים אלו, שנמסרו תחילה סביב שולחן השבת המשפחתי, מופיעים כאן לראשונה, מתוך שאיפה לחזק את שרשרת המסורת בין הדורות.
החלק השני של הספר מהווה אוצר בלום של שיחות הרבי בנושאי יראת שמים, המשמשות כמגדלור לדורנו. כשם שירושלים, על פי חז"ל, היא מלשון יראה-שלם, כך מאיר הרבי בשיחותיו את דרך היראה השלמה. הרבי מתווה דרך ברורה וחד-משמעית בסוגיות מעשיות כמו גידול הזקן, גיוס לצבא וענייני צניעות - נושאים שחשיבותם רק גוברת בתקופתנו.
כנראה עקב הסוגיה הבוערת כעת בארץ הקודש בעניין גיוס לצבא של בני הישיבות, הספיק הדוד שיחי' להכניס את דברי הרבי בעניין זה בסוף הספר, והוא מגיש את שיטתו הברורה והישירה של הרבי, המבוססת על העיקרון, כי "בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו". דעה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. יהודי ש"תורתו אומנותו" אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים, ואדרבה - בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה!
המחבר, הרב שלום הלוי הורביץ, הזוכה להסתופף מעל יובל שנים בצילא דמהימנותא בחצר הרבי, מגיש את זכרונותיו בטוב טעם, משלב אנקדוטות אישיות עם תובנות עמוקות, ומעניק לקורא חוויה אותנטית של חיי החסידות בדור השביעי.
הספר הינו כלי חינוכי רב-ערך להורים המבקשים להנחיל לילדיהם חיות חסידית, ומקור השראה לכל המבקש להתחזק בדרך החסידות האותנטית. הסיפורים והשיחות משמשים גשר בין העבר להווה, ומאירים את הדרך לעתיד.
הדוד הנכבד, שזכה להשתתף בתקליטי ניגוני חב"ד שיצאו לפני עשרות שנים, מיטיב לא רק לנגן, אלא גם לכתוב, וכאן קיים בהידור את הנאמר בתהלים "למען ידעו דור אחרון", הן למען בני המשפחה בפרט ולכלל צעירי הצאן בכלל. ושכרו הרבה מאוד.
ג. דוד מוקיר שבת
בהיכנסי אל הרכב, מתכנן את צעדיי לקראת שבת מלכתא הקרבה ובאה, אותה תכננתי לעשות בצל הקודש סמוך ונראה לאוהל הק', ועל קו הטלפון אחי היקר ר' אברימי, שלאור רעיוני ובקשתי, מתארגן בשעה זו לצאת עם משפחתו מעיירת מונסי, בכדי שנעשה את השבת בצוותא חדא, ובפיו בקשה:
"דוד דרלי טלפן אליי לפני שעה קלה, וסיפר כי היה בדרכו מברזיל לארה"ב, כדי לשהות בשבת ליד אוהל הרבי, אך בהגיעו לשדה התעופה התברר לו, כי שכח להביא איתו את הדרכון עליה הוויזה האמריקאית, ובשל כך אינו יכול להגיע לשבת. מראש הוא עשה הזמנה גדולה של בשר ועופות, כדי להכין צ'ולנט ומרק ליושבי האוהל. הכל מוכן במטבח, והוא מבקש ממני לעשות זאת במקומו".
דוד דרלי, זו תופעה ייחודית של אדם אחד, איש אגדי ומיוחד שדורנו זכה. ר' דוד הינו תושב העיר טבריה, בה הקים מוסדות חינוך בשם 'תפארת טבריה', ואהבתו הגדולה היא להעניק אוכל לאנשים. דרלי עצמו, איש צנום המסתפק לעצמו בכוסות קפה וקצת חלב, אך בשביל השני, הוא לא חוסך בכסף ובכוח. 'מצווה בו יותר מבשלוחו', והוא טורח בעצמו בכוחות על להכין אוכל 'דליקטס', והכל חינם אין כסף. במיוחד בימי הילולא של צדיקים.
לפני למעלה מעשרים שנה הכיר לו שאר בשרנו הרב מענדל דייטש ע"ה את עיירת האדיטש, מקום גניזת הקודש של רבנו הזקן נ"ע, ומאז התחבר אל המקום, כהמשך לקשר הגדול שלו לרבנו הבעל שם טוב הק' זי"ע בעיירת מעז'בוז'. איה העט לתאר מה שחזיתי לא פעם, את אושרו ושמחתו של ר' דוד בראותו את ארגזי הדגים הגדולים והיקרים שהזמין היישר למטבח בהאדיטש. בקור של מינוס 20 בערב יום ההילולא, ר' דוד לא מתאפק. הוא פותח ארגז, שולף דג גדול, ורוקד עמו בשלג ומפיו שירה ספרדית עליזה.
ר' דוד לא נותן לאף אחד לשבש את תוכניתו ורצונו, כי האורחים אצל הרבי בשבת זו יזכו לדגים יקרים, מרק איכותי ומעל הכל לצ'ולנט יוקרתי. לא סוגה בשושנים דרכו של דרלי בחב"ד, שמבינים מעט מאוד בנושאי אוכל בכלל, ובשבת במיוחד. נושא שלא תופס מקום בחסידות חב"ד ובמיוחד לא לאורחים שבאים לאוהל הרבי, ונפשם חשקה בעיקר באוכל רוחני. אבל דוד למד ויודע כמה חשוב להשקיע באוכל לכבוד שבת, וכמה טוב יהיה גם ברוחניות כשהאורחים הצעירים ישמחו מאוד לאוכל יותר משובח ומגוון, ובשל כך הוא משקיע בכל עת ואפשרות.
ר' דוד נזכר בידידו משכבר הימים, אחי ר' אברימי, והוא פנה אליו בבהילות לקחת על עצמו את המשימה, שתכנן בעצמו לעשות אך נבצר ממנו, בעקבות חוסר הוויזה לארה"ב. אחי כעת רק מתארגן לצאת ממונסי, זה ייקח זמן, ולכן הוא פונה אליי. אני עט על ההזדמנות המיוחדת וממהר לצאת לכיוון האוהל.
בהגיעי אני מברר היכן המטבח, ומתברר כי יש מחסן קטן, מצאתי שם שני סירים ענקיים. כל אחד מהם להכנת 250 מנות. לידם ארגזים עם הזמנה מסודרת להפליא שעשה ר' דוד, החל מירקות איכותיים, תבלינים משובחים ובשר רב ויקר מאוד. מוצרים בכמה אלפי דולר שהוא השקיע.
יחד עם בני שיחי', הפשלנו שרוולים, קילפנו את הירקות, השרנו את הקטניות, ולא היה מאושר מאיתנו עת זלגו הדמעות בזמן קילוף וחיתוך הבצל.
כשאחי היקר הגיע, הוא כובד בהוספת התבלינים, מתוך ניסיון רב שיש לו בהכנת מזון ציבורי, ובעזרת כמה עובדים, הועלו שני הסירים הגדולים על להבות האש.
ביום שלישי מוקדם בבוקר, שעות ספורות לפני יציאתי חזרה למוסקבה, אני רואה את דוד דרלי נכנס להתפלל שחרית בטענט ליד האוהל. בסיום התפילה כיבדתי אותו לתקוע בשופר. איש שכל כולו למען הזולת, עוזר לעשרות שלוחים בעולם בבניית מקוואות, מאכיל יהודים על חשבונו, איש צנוע ובורח מפרסום - קולות השופר של איש כזה, הרי בטח עולים מעלה מעלה ובוקעים רקיעים.
בהמשך הוא נרגש לשמוע כי האוכל יצא מיוחד ביותר, והציבור נהנה מאוד. הוא מזכיר לי נשכחות: היה זה לפני כחמש עשרה שנה, נקלעתי עם זוגתי בנמל התעופה הענק בבריסל, היו לנו מספר שעות לטיסת המשך, ובשל כך חיפשנו מקום שקט לחכות בו. מעל 100 שערי עלייה למטוס יש במקום, המחולקים במעברים רבים ומסועפים. לפתע, באחד המקומות השקטים והמרוחקים אני מזהה יהודי ישוב כפוף בפינה. ניגשנו אליו, ואני רואה את ר' דוד דרלי אוחז בראשו ונראה לבן ומודאג. 'נתקפתי בכאבי ראשי איומים' הוא מספר לנו, ורעייתי שולפת לו מיד כדור מיוחד לכאבי ראש שהיה לה בתיק בהשגחה פרטית מופלאה. בראותו את הכדור, הוא כבר נרגע. לאחר ששתה מים, בלע את הכדור וחלפו מספר דקות, הוא נהפך לאדם חדש!
"כשאני זקוק לישועה או מבקשים ממני ברכה, אני נחפז להיכנס אל המטבח בו מבשלים למען נזקקים וחולים, מצטרף לצוות במטבח ופותח בתפילה. תמיד נעניתי מיד משמים", הוא מגלה לי את סודו, לפני שהוא נחפז לדרכו.
תמונת השבוע שלי: שליח ציבור
עריכת גורל לנסיעה לרבי, החלה עוד בשנים הראשונות לנשיאותו, בזמן שמחירי כרטיסי טיסה היו גבוהים במיוחד ואנשים מן השורה לא היו מסוגלים לשלם סכום כזה. כך נולד הרעיון לערוך הגרלה, בה כל חסיד ישלם מספר לירות, וזוכה אחד יהיה שלוחם של כלל המשתתפים.
ואכן, הרבי העניק יחס מיוחד לזוכה בהגרלה, לא כאישיות פרטית, אלא כנציגם של מאות ואלפי המשתתפים בגורל שנערך אז בארץ הקודש. הרבי ראה בנסיעתו של שליח כנסיעתם הנשמתית של כלל המשתתפים, וכך התבטא: "למרות שזוכה רק אחד בנסיעה, הנה על כל המשתתפים לעשות הכנות המתאימות כאילו הם היו הנוסעים"...
זכינו, ובקהילה כאן במוסקבה, מזה כחמש עשרה שנה, מתארגנת הגרלה כזו בין בני הקהילה, המפקידים מתחילת השנה סכום השתתפות לכל החודשים הבאים, ונערכת הגרלה מראש לכל השנה. וב"ה ועלה שמי לחודש אלול השתא.
לאחר הכנה ארוכה, עם הרשימה המעודכנת של שמות כל המשתתפים, אותה הדפסתי דקות ספורות לפני זה, השמות שלהם ושל כל בני ביתם - צעדתי ביום שני, ראש חודש אלול, אל האוהל הקדוש של הרבי, כשפי ממלמל ממילותיה הפותחות את התפילה שאומר שליח הציבור, בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים: "הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ".
לאו מילתא זוטרתא היא להיות שליח הציבור היקר לחודש הרחמים והסליחות - אל רבנו נשיאנו - מבני הקהילה החשובה שיחיו במוסקבה, ולהגיש את הפ"נ, אותו קראתי מילה במילה, כל שם ומשפחה - במהלך אמירת "מענה לשון" כנהוג.
לאחר שעה ארוכה, יצאתי בשלום מן הקודש, עם סיום התפילה הנרגשת: "וִיהִי רָצוֹן… כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי לְפָנֶיךָ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כִּקְטֹרֶת וְתַעֲשֶׂה עִמִּי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְאַתָּה רַחֲמָן שׁוֹמֵעַ בְּרָצוֹן תְּפִלַּת עַבְדֶּךָ, וּבַעֲבוּר זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ כִּי אֵין לִי מֵלִיץ לְהָלִיץ בַּעֲדִי לְפָנֶיךָ וְנָא אַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים הַשּׁוֹכְנִים בְּכָאן וּבַעֲבוּר תִּפְאַרְתְּךָ הַגָּדוֹל, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי".
באגרות קודש כרך י', כותב הרבי: "טוב יהיה שזה הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במידה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע״. התפללתי עליהם, על משפחתי ועל ידידיי, שנזכה לחודש טוב ומבורך וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בתוך כלל בני ישראל בכל מקום שהם.
גוט שבת!
שייע
