ימין שמאל

 

יו"ר בית הנבחרים האמריקני קווין מקארת'י (רפובליקני) הגיע לישראל

 יו"ר בית הנבחרים האמריקני קווין מקארת'י (רפובליקני) הגיע לישראל - כאורחו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. מחר ינאם בפני הכנסת. מדובר בביקור הראשון של מקארת'י כיו"ר בית הנבחרים מחוץ לארה"ב 

20 שניות תורה - 2

 

תהילים היומי

 

20 שניות תורה

 

היום ארבעה ועשרים יום לעומר

 

קיצור הדף היומי - דף לב

 

דרשה מיוחדת על הרעייא מהימנא המוזכר בזוהר הקדוש .ומעלת הזוהר כדוגמת תיבת נח מפי הרב דוד חבושה שליט"א

 

ההתחזקות היומית

 

הרב אליהו רבי - איך להתייחס לכל העולם בצורה המושלמת ביותר?

 שלום וברכה מורי ורבותי!

אנו נמצאים בימי ספירת העומר.

כולנו רוצים להתייחס לכולם בצורה יפה, לא להיפגע, לא להיעלב, לא לכעוס ולא לגרום למישהו תחושה לא נעימה.

איך אפשר לעמוד בזה?

הרי בינינו, אין מישהו שבאמת עובר את כל משברי החיים מבלי שמישהו יפגע בו, יעליב אותו, ידרוך לו על היבלת, או יעשה משהו שלא למצב רוחו.

איך אתה יכול באמת להיות ההוא שמצליח להתגבר על כל מכשול, ולא לכעוס על אף אדם שבעולם, לא לשנוא אף אדם, ולא להסתכל בצורה שלילית, ולדון לכף זכות אף יצור אנושי, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, אח מאחיך ובשר מבשריך?

התשובה היא, ושימו לב טוב מורי ורבותי!

ככל שאתה בעל אמונה גדול יותר, כך אתה יודע לצלוח את משברי החיים טוב יותר.

כלומר, אדם בעל אמונה יודע שכאשר קורה משהו, מישהו מעליב אותו, מישהו פוגע בו, הרי שזה לא קרה סתם וזה לא קרה ללא תכנון, יש מישהו שעומד מאחוריו, שזה בעצם הקדוש ברוך הוא, והחליט שזה המצב וזו היא ה"מתנה" שאתה אמור לקבל.

לפעמים זה בגלל כפרת עוונות, לפעמים כי זה מנתב אותך למשהו טוב יותר, ולפעמים סתם כי כך גזרה חכמתו יתברך ואתה אפילו לא אמור להבין למה.

אל תנסה להיכנס לזה.

אבל כאשר אתה יודע שמי שעומד מולך, לא הוא יוצר הבעיה, יש לך הרבה יותר כחות להתנהל מולו עם חיוך, עם אהבה, ואפילו להחזיר לו טובה תחת רעה.

המצווה של אהבת ישראל תלויה מאוד במצווה של האמונה בקדוש ברוך הוא.

היה אומר הבעל שם טוב הקדוש שדברי הגמרא (ברכות י' ע"א) "אֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ - אין צייר כאלוקינו", שהם לא מדברים רק על הייחודיות של הקדוש ברוך הוא כצייר שיכול לצייר גם את תוך גופו של העובר בתוך מעיה של האשה, אלא מעבר לזה.

יש דברים שקורים מולך ואתה בטוח שמישהו פגע, מישהו קפץ, שמישהו עלה ומישהו ירד, ואתה לא יודע שזה בעצם אך ורק ציורים של הקדוש ברוך הוא.

כלומר, ה' צייר בפניך אדם שנראה ממש כמישהו שעשה את העוול הזה מיוזמתו ומרצונו החופשי, ואתה לא יודע שה' הוא זה שעומד מאחוריו והוא זה שגזר עליו לעשות את זה, כי זה מה שמגיע לך.

ועל כך אמרו חכמינו, זכרונם לברכה שב"עקבתא דמשיחא" - בימות המשיח, "פני הדור כפני הכלב" (סוטה מט ע"ב).

כלב, כאשר זורקים עליו אבן, הוא מכה וחובט באבן או במקל, והוא לא מבין שיש מישהו שהשליך עליו את אותו אבן או מקל.

אדם עם ראש על הכתפיים מבין שהקדוש ברוך הוא רואה הכל, מחליט ועושה את כל מה שקורה לנו, וממילא יש לו כח להתגבר.

וזה גם אחד מהסימנים, שמי שאהוב למטה, הוא אהוב למעלה (עפ"י אבות פ"ג מ"י), ומדוע? כי אם אוהבים אותך למטה, כנראה אתה מחובר וקרוב לקדוש ברוך הוא, ולכן זה גם סימן שאוהבים אותך למעלה.

בהצלחה רבה לכולנו,

וברוכים תהיו!

ההתחזקות היומית - אנגלית

 

הרב אליהו רבי - איך מעירים נכון לילדים?

 שלום וברכה מורי ורבותי!

שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה בעזרת ה' ובישועתו לילדים מחונכים.

ושימו לב טוב!

אנו משוחחים כל הזמן על כך שאבא ואמא אמורים להרעיף על בניהם אך ורק חום ואהבה ללא גבולות.

והנה לכאורה ישנם פסוקים מפורשים ומדרשים שלמים שסותרים את המהלך הזה.

אנו הרי אומרים לך בתור אבא ולך בתור אמא, אל תנסו להיות ההוא או ההיא שמעירים הערות לילדים, גם אם אתם רואים אותם סוטים קצת מהדרך, ההערה שלכם הולכת לדחוף אותם הרבה יותר חזק לשוליים.

תהיו שקטים, תרעיפו חום ואהבה ותראו איך התוצאה תהיה טובה הרבה יותר.

גם אם יש לכם הערה לומר לבן המתבגר, אל תעשו את זה אתם, תעבירו את זה דרך מישהו שלישי, דרך המחנך, דרך הרב, דרך החבר, או דרך המישהו המוסמך, לא אותו אחד שאמור להיות מי שרוכש את לבבו של בנכם בחום ואהבה.

ולכאורה, פסוקים רבים מוכיחים אחרת.

"יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ" (משלי כט, יז).

המדרש (שמות רבה א, א) אומר שכאשר הקדוש ברוך הוא תבע את דוד המלך על זה שבנו אדניה בן חגית פרש מהדרך, הוא אמר: "ולא יסרו אביו מימיו", כלומר, הוא מעולם לא קיבל מוסר מאבא שלו.

המדרש אומר על כך, שאברהם יצחק ויעקב, לבנים שנתנו מוסר, הם יצאו מוצלחים, כמו יצחק ויעקב והשבטים.

ולבנים שהם לא נתנו מוסר, הם יצאו לא מוצלחים, והפכו לנערי שוליים, הלא הם ישמעאל ועשיו.

מה שאומר, שאמורים לייסר את הילד.

באותה מדה, כל אחד אומר לעצמו: "הלא סבי וסבתי מהדור הקודם או שלפניו התנהגו באלימות די גדולה כלפי ההורים שלי, והם יצאו, בדרך כלל, מדהימים ונפלאים, ואפילו אוהבים ומעריכים כל מכה שקבלו ביד או אפילו בלחי, חלילה".

מה קרה בדורנו?

שימו לב טוב מורי ורבותי!

ילד בוחן את אביו במבחן האהבה, מרגע שהוא נולד ועד לרגע שאביו נפטר.

מה שקורה בדור שלנו הוא, שאנו לא באמת עומדים במבחן הזה.

אבותינו שעמדו במבחן הזה, יכלו לאחר המבחן להעיר הערות, אפילו מדי פעם להכות ולהיות ההם שהילד מרגיש באמת עד כמה אבא אוהב אותי.

בדור שלנו, רובנו ככולנו לא באמת עומדים במבחן הזה, ולכן אין לנו את הזכות ואת ה"פריבילגיה" להתנהל עם הילדים בצורה בה התנהלו אבותינו.

המבחן הראשון הוא מבחן החום והאהבה.

והשאלות והקושיות והאתגרים שהילדים שלנו מעמידים אותנו, בדרך כלל גבוהים וגדולים כל כך, עד שבדרך כלל אנו לא עומדים בהם במאת האחוזים.

רק מי שעמד במאה אחוז במבחן האהבה, יכול להעיר ולייסר את בנו, ולזכות אפילו לראות ממנו הרבה נחת.

בהצלחה רבה לכולנו,

וברוכים תהיו!

קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר:

 יום ראשון ט אייר:       

{ד} תּוֹרָ֥ה צִוָּה-לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מֽוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַֽעֲקֹֽב: 

{ה} וַיְהִ֥י בִֽישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: 

{ו} יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל-יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר: 

{ז} וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֘ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ קוֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל-עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּֽהְיֶֽה: 

{ח} וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל-מֵ֥י מְרִיבָֽה:

סגולה גדולה לקרוא מידי יום את הפסוק הבא:

"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"

הפיצו את תורת האדמו"ר

 

כ"ק מרן הרב יאשיהו פינטו: תלמד להחליט ואל תתן לדימיונות והספקות להשפיע עליך

 

כ"ק מרן האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו: אתם כועסים? תיזהרו יש לכם סיכוי לקבל התקפי לב

 אתם כועסים? תיזהרו יש לכם סיכוי לקבל התקפי לב

חינוך בפרשה אמור תשפג

 

רזא יקירא

 

הילולת צדיקים ט אייר

 

הרה"ח הישיש רבי דוב (בערל) הירש ז"ל

 

 

הרה"ח הישיש רבי דוב (בערל) הירש ז"ל, ראש הקהל של חסידות דעעש בבני ברק, אוד מוצל מאש שזכה להסתופף בצילם של 5 אדמו"רי בית דעעש 

מעמד לחיים בסאטמאר לראש הקהל

 

מעמד הישועות אצל רשב"י

 

יום עיון וחינוך לדורותינו

 

סידור נועם אמרים

 

ויעשו כולם אגודה אחת

 

בהתאסף ראשי עם

 

לשאלת רבים

 

לוחם מג"ב ירה לעבר רכב פלסטיני - שסירב לעצור לבדיקה

 סולימאן מסוודה: לוחם מג"ב ירה לעבר רכב פלסטיני - שסירב לעצור לבדיקה, ניסה להימלט וכמעט דרס אותו. הנהג נעצר .

פשיעה בחברה הערבית: חשש מ"מלחמת עולם" בעקבות רצח חרירי

 

פשיעה בחברה הערבית: חשש מ"מלחמת עולם" בעקבות רצח חרירי

מותו של מהדי חרירי בן ה-19, שנרצח היום בירי ממכונית חולפת, הוא ככל הנראה יריית הפתיחה במלחמת עבריינים עקובה מדם וזאת בשל ייחוסו המשפחתי - מהדי היה אחד הבנים של סונו חרירי, מהדמויות הבולטות במשפחת הפשע חרירי. נכון לעכשיו, זהות המתנקש אינה ידועה - אך המשטרה נערכת ל"מרחץ דמים" במידה ותתגלה, אליו גם הארגונים היהודיים צפויים להצטרף

סיגריות הוחרמו

 סיגריות בשווי מאות אלפי שקלים נתפסו והוחרמו בחשד לזיוף במסגרת פעילות של המשטרה בכפר עוג'ה בבקעת הירדן. בנוסף לסיגריות נתפס ע"י הכח אקדח ארסופט וכ200,000 אלף ש"ח במזומן לצורכי חילוט.

דיווח בתקשורת הערבית: הבנק הראשי בסודן עולה בלהבות

 

תקיפה חריגה בסוריה

 

התאבדויות, חטיפות ובני ערובה: הצצה ליחידת המו"מ של המשטרה

 התאבדויות, חטיפות ובני ערובה: הצצה ליחידת המו"מ של המשטרה

"היחידה למשא ומתן" של המשטרה פועלת באופן קבוע מול איומי התאבדות, התבצרויות, פיגועי מיקוח, וחטיפות וסחיטות בעולם הסייבר. ביחידה משרתים פסיכולוגים ופרופילאים, לצד שוטרים שתפקידם הייחודי דורש מהם להיות אמפטיים ולפצח את נפש האדם, ובכך למנוע מאדם לקפוץ מגג הבניין או לחסל בני ערובה. "עבור אנשים רבים, אנחנו אור קטן באפלה. הרבה אנשים שאנו מגיעים אליהם הם אנשים שקופים, שרק צריכים מישהו שיקשיב להם. כשמדברים - לא קופצים"

כוחות גדולים פושטים על בית בהט

 מבצע של משטרת רהט: כוחות גדולים שפושטים על בית, מסוק באוויר, וזאת בעקבות דיווח על קולות ירי. החשוד, בן 26 נעצר כשברשותו M16.

"עקרב חמוץ" שימו לב מה מצאו בקופסת שימורים...

 

ריב בסניף של רמי לוי על עגלת קניות הידרדר לאלימות קשה

 ריב בסניף של רמי לוי על עגלת קניות הידרדר לאלימות קשה: "אפוצץ לך את הפרצוף" 

ויכוח בין שני לקוחות של רמי לוי על שימוש בעגלת קניות הידרדר במהירות לאלימות קשה ותועד במצלמות האבטחה בסניף. הלקוח התוקף סירב להמתין עד שהלקוח האחר יכניס את המוצרים לרכבו, הלך בעקבותיו והכה אותו בעוצמה פניו. תסקיר שירות המבחן המליץ לבית המשפט שלא להרשיע אותו בטענה שהוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי שעבר טיפול פרטני בטיפול באלימות

הצוקים הלבנים של האי איטורופ שבקורילים

 

ניסו לגנוב רכב מהחניון

 גני תקווה : 

שכן שקלט ערבים מנסים לגנוב רכב בחניון התת קרקעי של הבניין התקשר למשטרה ודיווח על פריצה בזמן אמת , השוטרים שהגיעו בניידת לא חשבו על הרעיון הגאוני להעמיד את הניידת בצורה שחוסמת את הכניסה לחניון ונתנו לגנבים לצאת עם 2 רכבים מהחניון מול העיניים שלהם

פוצצו אותו במכות

 מזעזע: שכונת תלפיות בירושלים: מספר אזרחים לא שילמו וניסו לברוח לפקח שחסם להם את הדרך לרדת והם בתגובה פוצצו אותו מכות

סירוס מוחלט של לוחמינו היקרים בחסות בג"ץ והפצ"רית

 

איזו חרפה. 

סירוס מוחלט של לוחמינו היקרים בחסות בג"ץ והפצ"רית. 

עד מתי??     (תורת לחימה)

מעמיסים באיומי אקדח את הכספת

 יום רביעי האחרון 20:30- שכונת נווה זאב בבאר שבע, נכנסים ברוורס, מעמיסים באיומי אקדח את הכספת. (אלמוג בוקר)

דאגה גוברת במעוז חיזבאללה

 דאגה גוברת במעוז חיזבאללה
שני פיצוצים בתוך חודש באזור שאמור להיות מאובטח בדאחיה של ביירות מעוז חיזבאללה מעוררים סימני שאלה. הפיצוץ הראשון אירע ב-27 במרץ בדירה מול אחד ממשרדי חיזבאללה באזור. אז נעצר הדייר ששמו מוחמד אל ע'ול, בן ה-32. 
בחקירתו סיפר אל ע'ול איש צבא לשעבר כי הכין בביתו מטעני נפץ לבקשת "גורם זר" אותו הגדיר "לא ישראלי ולא מדאעש". הוא היה אמור להטמין את המטענים באזורים שונים בביירות לצלם את הפיצוץ ולהעלות את התיעוד לרשתות החברתיות וכל זה תמורת כסף. גורמי החקירה הדליפו לעיתונות הלבנונית כי התרשמו שמדובר באדם "מעורער בנפשו". 
ביום חמישי אירע פיצוץ נוסף בדירה וזה קרה יומיים אחרי שהצבא החזיר לבעלים את מפתחות הדירה. הפיצוץ הפעם היה קטלני (כפי שאפשר לראות בסרטון👆) והרג אישה שבאה "לנקות" את הדירה ופצע גבר נוסף בלתי מזוהה. בצבא מסבירים כי הפיצוץ האחרון נגרם מ"חומר נוזלי" שחמק מאנשי הצבא שסרקו היטב את הדירה אחרי הפיצוץ הראשון. 
בלבנון טוענים כי בסביבת חיזבאללה מודאגים מהחדירות הביטחונית של האזור שאמור להיות המאובטח ביותר בביירות. סימן שאלה נוסף לא פתור הוא מי הגורם שביקש להכין את המטענים...

הנהג התעלף - בן ה-13 השתלט על ההגה

 גבורה באוטובוס בית הספר: הנהג התעלף - בן ה-13 השתלט על ההגה

ילד בכיתה ז' ממישיגן בשם דילן ריבס, השתלט על הגה של אוטובוס בית הספר לאחר שהנהגת סבלה מסחרחורת ולבסוף איבדה את ההכרה. ריבס שם לב למצבה, עצר את האוטובוס בבטחה, קרא לתלמידים להתקשר למוקד החירום ומנע אסון. הוא סיפר להוריו שהוא ידע מה לעשות כי הוא ראה בעבר כיצד הנהגת עצרה את האוטובוס

חמאס ממשיך לממן סרטוני הסתה לרצח יהודים וחיילים

חמאס ממשיך לממן סרטוני הסתה לרצח יהודים וחיילים. לחלק מהפיגועים הקשים יש השראה רבה מהסרטוני ההסתה שמופצים, אחד לאחד

באיראן: שרפה גדולה פרצה אמש במתחם ת'אר אללה

 דיווחים באיראן: שרפה גדולה פרצה אמש במתחם ת'אר אללה, מפקדה גדולה של משמרות המהפכה בטהראן

המדינה, ההלכה, והחילונים הטפשים

כמה טיפשות יש בטענה הזו, עד כדי שרואים כי מדובר במי שאין להם מושג מה קורה ברחוב החילוני, מה יחס הרבנים אלו אל אלו, ובעיקר האם שייך להגיע להסכמות הלכתיות בימינו, או שמא חיים אנו בדור שאין מה שמסוגל ויכול לאחד חרדים פרט אולי לשנאת החילוני את החרדי באשר הוא חרדי, בכל ענין אחר, לא החילונים צריכים לפחד מהחרדים, לחרדים בעיה פנימית קשה וכזו שהחילונים יכולים לישון בשקט, החרדים הם אלו אשר כואבים את המצב הזה

אפתח בדוגמא שתוכיח מדוע אין לחילוני מה לפחד ממדינת הלכה, קחו את 'חוק השבות' חוק שלכאורה לכל החרדים ענין בו, אין אף חרדי שיאמר כי הוא מסכים שיכירו בגויים כיהודים, ובכל זאת מי שמנעו את תיקון חוק השבות במשך עשרות שנים הם 'החרדים' ולא החילונים, יצחק שמיר כשנשאל מדוע אינו מתקן את החוק כפי שהתחייב בהסכם הקואליציוני, תשובתו הייתה תסתדרו אתם החרדים ביניכם ותבואו עם הצעה מוסכמת, כל עוד שזה לא יכול להיעשות שלא יבואו בטענות לחילוני כלשהו

העולם החרדי הוא כזה, שכאשר זה אומר יום יאמר האחר לילה, כאשר מבקשים לתקן מילה בחוק שהיא 'כהלכה', יבואו האחרים ויזעקו שזה לא מספיק צריך להכניס את המילים 'על פי שולחן ערוך', והיום המצב חמור פי כמה כי יש עוד שחקנים בשטח וכל אחד רוצה שיפסקו על פי רבותיו ולא כפי שנהגו או רוצים אחרים. אם החילונים היו חכמים היו מכריזים אנו מסכימים ל'מדינת הלכה' אך תבואו עם הצעה מוסכמת ומקובלת על כל החרדים, ואם אין דבר כזה, הבעיה של החרדים

אין חרדי אחד שרוצה מדינת הלכה, ולא מפני שאינו רוצה במדינה כזו, אלא מפני שהוא יודע כמה בעיות אלו יצרו בין החרדים. מה שפוסקים אלו האחרים אומרים אחרת, אין ואי אפשר להגיע להסכמות המקובלות על כל הציבור עד כדי שישנן כל כך הרבה בתי דין, והכשרים רבים וקהילות על גבי קהילות, אדמורי"ם וראשי ישיבות מתרבים במספרים שלא מאפשרים יותר הסכמות כלל ציבוריות, ומי שצריכים לחשוש ממדינת הלכה הם אלו שמבינים איזה קרע זה יביא בין החרדים ומלחמות קשות עד לאבדן הכח, מפני שאז לא יוכלו עוד לאחד ציבורים גדולים ברשימה אחת לכנסת

החרדים בכל מצב תובעים סטטוס קוו, ותיקוני חוק הקשורים ליכולת החרדית להתקיים בארץ. 'חוק החמץ' למשל, אינו בא לכפות על חילוני לאכול את מה שהוא לא רוצה בפסח, זה בא להבטיח שחולה חרדי יוכל לשהות בבית החולים ללא חשש שיכניסו לו חמץ לאוכל או לחדר. הרבנות הראשית אינה מוכרת בציבור החרדי, מדובר במוסד שגדולי ישראל בעבר החרימו, וגם היום מדובר במוסד של בדיעבד מעלימים עין מן החרמות על הרבנות בגלל שהם מספקים הרבה עבודה לחרדים, אין שום דבר שיכול לאיים על החילונים גם אם יהיה רוב חרדי, לא יגיעו לעולם להסכמות שישנו את פני המדינה

מציע אני לחילונים המפחדים ממדינת הלכה ללמוד קודם את הקורה ברחוב החרדי והאם בכלל שייך להגיע להסכמות בנושאים דתיים, ויבינו כי הם יכולים לישון בשקט, החרדים לא בנויים למצב הזה מפני שאין להם את הכח המאחד הפנימי, החרדים מפולגים ומתפלגים יותר ויותר, וכל עוד זה המצב הפנימי, החילוני חוגג

חיים שאולזון

'יתד נאמן' טפשים והרסניים!!!

כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע, גם אם הכוונה הייתה טובה מתוך חשבון מוטעה שכאילו לא יעשו מן ההפגנה מאבק שבין חרדים לשמאלנים, הצורה כפי ש'יתד נאמן' כתב על הדברים היא טעות הרסנית מכל הבחינות כולל פנימי בקרב הרחוב הליטאי. הם מודים ואומרים כי יש לנו בעיה עם בית המשפט וכי הם בעד הרפורמה, אבל יחד עם זאת אינם מוכנים לעשות את המינימום המתחייב בשביל לעצור את ההשתוללות של בית המשפט העליון נגד כל דבר שבקדושה. כל ילד מבין כי המאבק אינו רק על ימין או שמאל במובן החילוני, מדובר במאבק שהוא הרבה יותר חרדי מאשר ימני, מפני שאנו סובלים מבגץ מבלי שהייתה לנו כל יכולת להתגונן, סוף סוף קיימת הזדמנות לתקן על ידי החדרת שופטים שלא יתנו את ידם להתעללות בדת תורתנו הקדושה, באים אותם אויבער חכמים מ'יתד נאמן' ומבקשים להחליש את הנאבקים למען מה שאנו היינו צריכים לעמוד בראש

טעות הוא לטעון כי מדובר במאבק שבין חילונים או ימין מול שמאל וההיפך, מי שהדליקו את הניצוץ במאבק למען הרפורמה היו החרדים, משה גפני נציג 'דגל התורה' במערכת הבחירות הצהיר מאה פעמים לפחות כי 'יהדות התורה' לא תיכנס לקואליציה כלשהי שלא תתחייב על 'פסקת ההתגברות' בשביל לעצור את דריסת הבג"ץ בחוקים חרדים ודתיים, יריב לוין הצטרף לחרדים כאשר ראה כי יש לו פרטנר. גם אם נניח שהוא מתכוון לענייני ימין במשמעות החילונית, אבל אין זה משנה מבחינתנו מפני שזה עושה לנו טוב. איננו יכולים עם 7 מנדטים לעשות לבד אנו זקוקים לעזרת כל ה-64 מנדטים בשביל שנוכל לעצור בעד ההשתוללות של שופטים שאין להם מושג ביהדות, מי שאינם יודעים לומר 'שמע ישראל' מי שמעולם לא למדו תורת ישראל, וחיים מחוקי הגויים ופוסקים על פי ראיית החוקה הנכרית ולא היהודית

הציבור החרדי כמעט מקצה לקצה, רוצה ברפורמה ונאבק למענו, ופתאום קם איזה עורך ב'יתד נאמן' וכותב בניגוד גמור לרצון הציבור. אין זה נכון לצייר זאת כאילו שכהן בבית הקברות, שוב ושוב, אנו החרדים ונציג 'יתד נאמן' הוא זה שהתחייב על הרפורמה הזו עוד לפני הבחירות, לטעון כי לנו אין דבר עם המאבק הזה לא רק שהוא שקרי, זה מוכיח כי עורך 'יתד נאמן' זקוק לרופא בשביל לבדוק אם זכרונו עובד, פתאום הוא שכח מכל מה שעברנו על ידי בג"ץ

מה לנו יותר מכך, שהשמאלנים השרופים ביותר פתאום הפכו להיות חסידי 'יתד נאמן', עורכי 'הארץ' הפכו להיות החסידים הכי גדולים של 'יתד נאמן' התקשורת השמאלנית לא הפסיקה לדווח על מאמר המערכת של 'יתד נאמן', זה לכשעצמו ההוכחה הגדולה כי משהו חולה בתפיסה של עורך 'יתד נאמן', אם הוא מחפש שותפות עם עוכרי ישראל מי שרוצים בהרס תורת ישראל, אוי לנו ממה שקרה ל'דגל התורה'

ובנוסף, היכן האחריות להרוס את 'יהדות התורה' ולא לקחת בחשבון כי הקפצתם את רוב מצביעי 'יהדות התורה' שחלק לפחות הלכו להפגנה רק בגלל מה שכתבתם. לא אופתע אם בגלל הכתיבה הטפשית הזו יהיו מי שבעתיד לא יצביעו ל'יהדות התורה'. אם היו בחירות בימים אלה מחצית מהקולות לא היו מצביעים יותר למפלגה שעיתון בכיר בה יכול לכתוב ככה. המאבק הפעם אינו מפלגתי או תקציבי או כל אינטרס פוליטי או קהילתי. מדובר במאבק על ערכי היהדות במה שכולם מסכימים כי בג"ץ מתעלל ביהדות החרדית וחייבים לעשות לזה סוף, ומי שאינו לוקח בחשבון את הציבור כולו במצב הזה, הוא טיפש במצב הטוב, ואם ידע מה הוא עושה וגורם, ובכל זאת עשה הייתי מכנה אותו בכינויים קשים, אבל מאחר ואיני יודע מה הניע אותו, אני מעדיף לדון אותו לכף זכות שהטיפשות היא זו שגרמה לכך

חיים שאולזון

כשחילקו שכל הרב יצחק יוסף לא היה שם!!!

שמעתי והייתי המום, הוא ככל הנראה לא קולט מה הוא עושה כשהוא מדבר במוצאי שבת, חושב בודאי שאף אחד לא שומע ולא יודע והוא יכול לדבר כמו שמדברים בשיחה פרטית שלא לפרסום, הוא יושב לעיני המצלמות ואומר לשר הפנים החדש, תתן תקציבים רק למי שיבטיח שיתן תקציב לבתי כנסת. ומוסיף, אסור להגיד את זה בפירוש מפני שזה נגד החוק, אתה צריך להיות חכם איך לדבר ככה לעבוד עליהם ולהתחמק מאימת החוק

האנשים הכי קרובים להרב יצחק יוסף היו המומים ושאלו את עצמם האם הוא איבד את שכלו, ככה מדברים? אין להם דבר נגד רצונו, ואם היה אומר את הדברים בשיחה פרטית שלא לפרסום אפשר להבין, אבל לומר זאת בצורה כל כך גלויה, האם הוא מסוגל להנהיג ציבור ולקחת על עצמו משימות מתוך חוסר אחריות שכזו?

שורות אלו אינן עוסקות באיך צריכות להיראות העיריות ובניית בתי כנסת, אני מתמקד כאן במי שכבר שנים בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי, בעוד כמה חדשים הוא מסיים את תפקידו, ונראה כי הוא לא למד כלום במשך התקופה הזו, מה מותר לומר ברבים ומה אסור. מי ששמע אותו במוצאי שבת ביזדים, לא יתפלא על אותם כאשר הם מבקשים לכבד אותו מכנים אותו כחמור נושא ספרים, וישנם מי שמסופקים אם הוא נושא ספרים. האבא שלו היה תלמיד חכם עצום וידע המון, הוא לא מגיע לקרסולי קרסוליו של אביו, וגם את המעט שלא צריך להיות בשביל זה גאון, אין לו

כואב לי לכתוב את השורות האלו. מכיר אני את הרב יצחק יוסף עוד מן הזמן שלמדנו יחד בישיבה, חשבתי שבמשך השנים הוא למד לדעת על מה מדברים ועל מה לא מדברים אפילו בסתר, בימינו אי אפשר להעלים כלום, גם שיחות של אחד על אחד מתפרסמות בסופו של דבר אבל לפחות אפשר להכחיש אותם. לדבר לעיני הציבור ומיקרופון פתוח בצורה כפי שדיבר, גם מי שירצה מאוד לכבדו מתפלא על איך שעשה דבר כזה

חיים שאולזון

מה קרה לאדמו"ר האהרוני שעשה מהפך של 180 מעלות בענין ההדלקות בל"ג בעומר?

היה זה סיפור שנתי, הבחורים בסאטמאר רצו להשתתף בהדלקה בל"ג בעומר, אבל בסאטמאר לא ידעו מדברים כאלו, אז מה עושים במצב כזה, רועים בשדות אחרים, הם הלכו למקומות ידועים ומפורסמים היכן שעשו הדלקות בליל ל"ג בעומר. הראש ישיבה דאז הרב אהרן טייטלבוים היה נכנס לישיבה ומזהיר שחלילה לא יילכו להדלקות, הוא הסביר כי מדובר בחג ששייך רק לארץ ישראל ולא לחוץ לארץ, הוא אף הוסיף כי הסיבה מדוע שזה חג של ארץ ישראל מדובר בפיצוי על שאין להם יום טוב שני של גלויות אז הקב"ה נתן להם חג מיוחד של ל"ג בעומר, אבל בחוץ לארץ שיש יום טוב שני אין כל סיבה מדוע לעשות הדלקות

בחורים כמובן התגנבו פה ושם, ור' אהרן של אז היה נכנס לישיבה דווקא בליל ל"ג בעומר לראות מי חסר וביקש לברר לאן הלך, הוא לחם בהדלקות בצורה קשה, עד כדי שבחורים בישיבה בקרית יואל חששו בל"ג בעומר ללכת להדלקות שמא הם יהיו ה'כפרה הינדל' של הראש ישיבה ויסלק אותם מן הישיבה

ככה הסיפור הזה התגלגל עד להתמנותו של ר' אהרן לרבי של סאטמאר בקרית יואל והוא הבין כי איסורים חמורים נגד ההדלקות לא יעבדו מפני שרוב הציבור החסידי עושה הדלקות וחשש שהציבור שלו יילך למקומות אחרים אז הוא החליט לעשות סיבוב של מאה ושמונים מעלות והכריז כי הוא עושה 'הדלקה' ותובע מכל החסידים שלו כולל בחורי הישיבה להשתתף בהדלקה שהוא עושה, ככה הוא כבר לא היה צריך להזהיר שחלילה לא יילכו למקומות אחרים

וכאן השאלה נשאלת, מה קרה לאיסור החמור שלו על ההדלקות, ועל כולם האם הקב"ה שינה והחליט כי למרות יום טוב שני ל"ג בעומר יהיה גם חג בחו"ל? הוא טען כי מדובר בחג של ארץ ישראל בלבד ואל לסאטמאר להתערב בענין. בדרשתו אז הוא טען כי בסאטמאר מעולם לא ידעו מהדלקות כאלו, ולכן אין לעשות אותן, מה השתנה שהוא שינה את הכיוון. עד היום הזה לא הסביר האדמו"ר האהרוני מסאטמאר מה גרם לו לשנות את עמדתו לעשות סיבוב חד וקיצוני שכזה. האם בגלל החשש שהחסידים שלו ישתתפו בהדלקות של אחרים זה מה שהכניע אותו, או שמא מאז שהוא נהיה אדמו"ר שינו מלאכי מרום את המנהגים והסדרים ומעתה הדלקה גם בקרית יואל?

חיים שאולזון

ענווה ופשטות שרואים אצל יחידים בדור

פשטות וענווה: האדמו"ר מקרלין שהגיע לביקור בקרב חסידיו בארה"ב - יוצא משערי הטרמינל כאחד האדם

ממעט אני לכתוב עליו, מפני שהוא לא אוהב זאת, ובפרט כשהוא לא אוהב שמעלים את תמונותיו, ובכל זאת יש עוד צד למטבע והוא הענין של חינוך, חשוב מאוד שהציבור ובמיוחד הדור הבא יידע איך להסתכל על אדמורי"ם ורבנים בצורה נכונה, לא להתפעל מ'שמנה בגדים' והמקלות מזהב או מכסף, החיצוניות הוא הדבר האחרון שצריך ללמוד מהם, מה שחשוב הוא מידות טובות והתנהגות מופתית כזו שלא רואים אצל אחרים מהם צריכים ללמוד מפני שרק הם יובילו את העתיד לכיוון החיובי והטוב

השבוע הגיע האדמו"ר מסטאלין-קרלין לניו יורק לרגל היארצייט של דודו האדמו"ר הקודם שציונו בדטרויט, הוא נוהג כמעט מדי שנה להגיע, ושימו לב, הוא מגיע לשדה התעופה ועומד בתור כאחד האדם נכנס ויוצא מהטרמינל כאילו שהוא אדם פשוט, הוא בעצמו סוחב את מזוודתו כמו כל אחד אחר, אינו רוצה  בשום אופן שהחסידים ירדפו אחריו וישרתו אותו למרות שיש לו אלפי חסידים הוא נמנה על גדולי האדמורי"ם בדורנו, הוא בורח מכל יחצנו"ת, בורח מכינוסים שמצלמים שם בלי סוף, הוא מעדיף להתנהג כמו אדם פשוט למרות שהוא אדמו"ר גדול

זכו חסידיו שיש להם ממי ללמוד איך לחיות בין אנשים, ולא להיות כמו אלו שנוסעים בשיירות של מאה מכוניות מקדימה ואחורה כפי שזה קורה לצערנו בכמה קהילות גדולות בארץ ובחוץ לארץ, אומר כאן לכל קארלינער, אין לכם מה להתנצל, יש לאחרים מה ללמוד מרבכם

חיים שאולזון

הציבור גדל ואין מנוס אלא להרחיב את השטח - מה שהיה במירון לא יכול לקרות יותר

הקנאים יצאו בקול זעקה גדולה ומרה על שמשנים את סדרי בראשית במירון, הם מונים את מה שהיה בעבר ומה שמתכננים השנה וטוענים כי מוציאים את הטעם של פעם ממירון. ואכן אמת שמה שהיה שונה ממה שיהיה, אבל השאלה הנשאלת מה עדיף, סכנת נפשות וחלילה אסון נוראי במקום, או להרחיב את המקום שפירושו להעביר חלק מהאירועים למקומות שמסוגלים לקלוט ציבור גדול יותר

הכל מודים כי בל"ג בעומר מגיעים מאות אלפי יהודים למקום, וכאשר נתחשב רק ברבע ואפילו עשירית מן הבאים שיהיו באותו מקום באותה שעה, האם המקום מסוגל לקלוט את כולם? בהחלט לא. מירון כמירון טוב בימות השנה כשלא נמצאים יחד כל כך הרבה אנשים, ביום שהריכוז במקום של עשרות אלפים ובל"ג בעומר של מאתיים אלף איש לפחות, אין כל אפשרות שידחפו כל כך הרבה מבלי שחלילה לא יקרו שם אסונות

טעות היה לפני שנים שלא לקחו זאת בחשבון והיו מונעים את האסון הנורא. גם אם נכון שהכל משמים ואיננו יודעים חשבונות שמים, ובכל זאת חובתנו לעשות הכל למנוע סכנות במיוחד במקום שראו כבר לפני שנים כי הסכנה בפתח ואף הזהירו מפניה, ובשל אותם קנאים חסרי דעת שלא הסכימו שיעשו שינויים שילמנו מחיר של 45 הרוגים רח"ל

פלא על הרבנים מ'העדה החרדית' ודומיהם שאינם מבהירים בצורה הכי ברורה כי צריך לעשות הכל למנוע סכנות. אינני מאמין שיש מי מראשי 'העדה החרדית' שיכריז ויקח על עצמו את הסכנה הנוראה במקום הצר מהכיל חמישית מהציבור שמגיע למירון בל"ג בעומר, הציבור שמגיע הוא חרדי ונשמע לרבותיו ולא למשטרה החילונית ולכן החובה כאן היא על מנהיגי הציבור החרדי לעודד את הפעולות שעושים להבטיח מינימום של סכנה

הם טוענים כי מי שאחראים לדבר הם נציגי המדינה ולכן יש להתנגד לפעולותיהם. אשאל אותם, במשך של שנים שידעו כי מדובר בסכנה האם מצידכם ניסיתם לעשות סדר למנוע סכנות, או למרות שידעתם כי מדובר בסכנה המשכתם, וראו מה קרה בהדלקה של תולדות אהרן. מישהו חייב לעשות שם סדר, ואדרבה אם יש להם הצעות טובות יותר שימנע סכנה שיציעו. מה שהיה לא יכול להיות יותר. מדי שנה הציבור מתרבה ב"ה וצריך להיערך למספרים גדולים יותר שיגיעו, וטוב שמשקיעים מאמצים לאפשר את ההדלקות וכל האירועים אבל במרחבים גדולים יותר ולא עוד בחצר שיכול להכיל בקושי כמה מאות איש ולא רבבות כפי שזה קורה במציאות

חיים שאולזון

ריבוי ההדלקות במירון מבזה את רבי שמעון

במשך שנים רבות ידענו כי יש כמה מקומות שמאחדים את כלל ישראל ביניהם הוא ציונו של רבי שמעון במירון, לשם הגיעו כולם מכל החוגים והעדות, במקום הזה יכול לבוא כל יהודי להתפלל ללא כל קשר אם הוא מתחיל את תפילתו ב'מזמור שיר חנוכת' או ב'הודו', אשכנזים וספרדים כולם בלי יוצא מן הכלל מתאחדים במקום הזה ב'יהי כבוד', רואים שם את כולם בכל השנה ובמיוחד בל"ג בעומר כאשר אלפים על גבי אלפים באים להשתטח על ציונו

אבל במשך השנים ובמיוחד בעשורים האחרונים קרה משהו חמור מאוד בציון הזה, וליבי אומר לי שכל האסונות באו בגלל זה, והוא הפירוד והמחלוקת, לא עוד הדלקה אחת גדולה שכל כלל ישראל משתתף בה לא רק קהילה אחת, מרבים בהדלקות, כל קהילה מבקשת להדליק לעצמה חלילה לא עם הרבי האחר, וככה גם רבנים ואחרים מקיימים הדלקות לקהילותיהם. גם אם אף אחת מהן אינה פוסלת אחרים שיבואו לשם, אבל המציאות היא שבני הקהילות הם הנראים שם בעיקר כאשר המון של סקרנים או של שמחים מי שרצים מהדלקה להדלקה באים לשם. המציאות היא ששם רואים את הפילוג והפירוד של כלל ישראל במיוחד החרדים העושים כל אחד הדלקה בנפרד וגורמים להרס הצביון המיוחד שהיה למירון של אחדות כלל ישראל

אני יודע כי פוליטיקאי אינו יכול לעסוק בסוגיה הזו ולכן הוא מנסה לספק את צרכי כל מי שמבקש לערוך הדלקה משלו, ובכל זאת אני מציב כאן את השאלה למה ולשם מה. מי שרוצה להדליק לבד בבקשה שיעשה זאת לצד בית מדרשו, במירון חייבת להיות אחדות כלל ישראלית כפי היה במשך מאות שנים, מדוע להרוס דבר כל כך יפה שהיה לצערי ואינו עוד

חיים שאולזון

החילונים לא רוצים את החרדים

אם יש מי שמרמה את עצמו כי החילונים אהבו את החרדים עד לפי חצי שנה ורק עתה הם התחילו לשנוא אותנו, אז בבקשה הנה יש לכם כאן תמונה מלפני 12 שנה ששם הם מכריזים ומבקשים שנעבור לצד השני של המדינה הם לא רוצים אותנו בישראל, מצידם עדיף שהמדינה תהיה בלי חרדים

החילוני כשהוא רואה חרדי זה בבחינת עם הארץ כשהוא רואה תלמיד חכם. הם נזכרים בעבר במקור שלהם וזה נותן להם דקירה, הם יודעים כי אנו ממשיכים את דרך האבות ואילו הם פרשו מן המקור מן הדרך שגדלו אבותיהם. זה תוכן השנאה, ולא כל דבר אחר

שקר הוא לטעון כי השנאה באה בגלל שלא משרתים בצבא. הרבה יותר חילונים לא משרתים בצבא מחרדים, ולא נשמע כי הם שונאים את מי שלא משרת. חרדי גם מי שמשרת בצה"ל ומי שמשלם מיסים מלאים הם שונאים אותו בגלל שהוא חרדי, כאן הבעיה ולא בשום דבר אחר

חיים שאולזון

מלחמה פיזית קשה בין ראשי 'העדה החרדית'

 

ליצמן: בתי הספר של ויזניץ וחב"ד שישרפו אני רוצה את כל הכסף

 

השתתפתי בהפגנת הימין האם אני כשר להצביע ג' בבחירות לעיריות

 

בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

מפסוק זה למד ר"ע את החובה להמשיך ולהעמיד תלמידים, גם לעת זקנה. בשונה מר' יהושע שלמד מהפסוק לשאת אשה וללדת ילדים בזקנות כבצעירות – שזה חידוש, אבל מובן – לימודו של ר"ע כמעט מתמיה: וכי אין הדברים טבעיים שבזקנות מעמידים תלמידים? אדרבה, יותר מעמידים תלמידים בזקנות מבצעירות. לכאורה היתה מתאימה דרשה הפוכה: לא רק בזקנותך העמד תלמידים, אלא גם בצעירותך עשה כפי כוחך. ע"ד ל'יפתח בדורו כשמואל בדורו'?

ר"ע, שהוא אבי התושבע"פ כולה (גם תורת הסוד, הגיעתנו דרך תלמידו, הרשב"י. ואכמ"ל) העמיד בתחילת דרכו אלפי זוגות תלמידים. הרואה מן הצד יכול היה להיות בטוח שהנה הנה מסתללת לה דרכה של תורה בהעמדת ריבואות תלמידים ונראית כהדרך הנכונה להנחלת התורה לדורות הבאים. דא עקא שכל הבניין הגדול הזה קרס ואיננו במגיפה אשר ניגפו תלמידיו ולרואה היה נראה שאין תקומה להפצת התורה לריבואות ישראל.

בדומה למגילת אסתר, גם כאן הרואה באותו זמן אינו רואה את התמונה המלאה ורק ברבות השנים, מתגלית מסילתה של תורה בצורה אחרת לגמרי: מסירת המשך התורה ליחידים מיוחדים. תלמידים בודדים וספורים בשמותיהם מעמיד ר"ע לאחר החורבן. שוב אין כאן הפצה להמונים, אלא בול קליעה ליחידים.

ממו"ר הרב משה שפירא זצ"ל שמעתי לא אחת שהתורה ממשיכה להיכתב גם בימינו אנו, אלא שאין איתנו יודע לשמוע את כתיבתה של התורה. כה אפופים אנו במעשי היום יום שלנו, עד שנדמה לנו שאכן זו המציאות. המציאות של התורה שונה לגמרי מהמציאות אותה חווים האנשים כמציאות העולם. אם תשאלו את אנשי העולם מה קרה במאה העשרים לבריאת העולם, יספרו לך סיפורים שונים, על ממלכות ומלכים, על המצאות בתחומי הטכניקות והכתב וכו' וכדו'.

אבל בתורה יש אריכות דברים אחרת לגמרי על מה שקרה במאה ה_20 לבריאת העולם. אליעזר עבד אברהם לקח מתנות ונזמים, רכב על גמלים למרחוק, ניהל שיחות עם בתואל ולבן וכו'. זו המציאות החשובה ולא השטויות שנתפסות בעיני כל חי כ'המציאות'!

גם בימינו, טען ר' משה זצ"ל, אנחנו רואים התרחשויות וחושבים שמבינים מה קורה בעולם, בעוד בתורה נכתבים דברים אחרים לגמרי ואולי איזו 'שיחת עבדים' נרשמת אי שם כ'התרחשויות בעולם בשנת תשפ"ג'. לאמר, כל מעשה ומעשה שאתה עושה צריך להיות מכוון כאילו זה מה שקורה בעולם עכשיו. זה ולא כל הבל ההבלים של המהפכה המשפטית, מלחמת אוקראינה וכדו'.

עוד לימדונו שעלינו להיות תלמידים לא רק לרבותינו שמהם אנחנו שואבים תורה בזה דורנו, אלא לרבותינו שבכל הדורות. הכל קשור כבמחרוזת ואין שום דבר שקורה איתנו, ששמענו, ראינו וכו' שלא בא ללמדנו דבר מה. כל השאלה היא כמה 'תלמיד' ו'לומד' אתה, לא כמה מלמד יש לך. (בחכמת העמים אומרים 'כשהתלמיד מוכן - הרב כבר יופיע').

ממו"ר, ר"ע, למדנו שהגם שהעמדת תלמידים בצעירותך ושהגם שחלקם נושאים ומפיצים התורה שלמדו, עדיין חובה עליך לחפש בזקנותך, תלמידים יחידים ומיוחדים. בבית מדרש זה, בו המשקל הוא של הלומד-התלמיד ולא של המורה-המלמד, תפקידך אינו ללמד, אלא לפתוח פתח להבנה חדשה. אמנם, קורה לי שנפלטים ממני כאן ד"ת בדרך המקובלת, אבל על דרך הרוב, שיחות-עבדים אני מנהל כאן.

בדורותינו התחדשה בעולם מציאות שלא היתה מציאותית בדורות עברו. אמנם, זה כבר דורות שנהוג לומר שכיום הספרים הם רבותינו-המובהקים ואין הכרח לקשר ישיר תלמיד-רב, אבל בדורנו זה התחדש שוב - וביתר שאת ועוז, היתכנות העברת מסורת התורה בדרכים חדשות. ממש עכשיו צומח בקרבנו ת"ח עצום שכל חלקי התורה נהירים לו והציבור - לפלגותיו - נוהים אחריו. הודיתי כאן כבר שאני אישית איני מתחבר לתורתו ואיני מצליח ללמוד ממנו מה שכה חסר לי, אבל איני עוצם עיני מראות שת"ח גדולים ומובהקים אוחזים בשיפולי גלימתו – וזאת כשכל המערכת החרדית והדתית מתעלמת מקיומו.  לאמר: יש התחדשות בדרך מסירת והעברת התורה.

כמובן שגם הפצת תורה בסגנון של ריבוי תלמידים לא נדחה מקיום, אלא שהוא 'שלב א' של העמדת תלמידים. השלב המתקדם יותר, זה של הזקנות, הוא השלב בו מעמידים תלמידים ספורים. לא ריבוי בכמות, אלא ריבוי באיכות. ומה האיכות הנדרשת מתלמיד כדי להיות ממשיכה של תורה? אולי איכות בבין אדם לחבירו?

 

חרדי בעולמו

- - - - - - - - --

לא מוגה

להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:

haredibe@gmail.com

מדוע בל"ג בעומר לשלם מחיר מלא?

מדוע העולים למירון בל"ג בעומר שמחזיקים בחופשי חודשי ארצי יצטרכו לשלם מחיר מלא על נסיעה למירון בל"ג בעומר.

מה נשתנה ל"ג בעומר מל"ד בעומר ?

מדוע מי שנוסע בל"ד בעומר למירון מירושלים [בקו 982 או 992] או מב"ב, או מכל עיר אחר, ומחזיק בחופשי חודשי ייסע בחינם, ומי שנוסע בל"ג בעומר ישלם מחיר מלא.

מה נשתנה מירון תשפ"ג ממירון תשפ"א שאז בעלי חופשי חודשי/יומי ארצי יכלו לנסוע בחינם למירון.

תושבי ביתר ומודיעין עילית למשל החזיקו עד חודש אב תשפ"ב בחופשי חודשי עירוני בסך כ- 80 ש"ח לחודש, עשה משרד התחבורה רפורמה וייקר להם את המחיר ל-225 ש"ח לחודש עם אפשרות נסיעה חופשית בכל הארץ, כעת שהגיע הזדמנות להשתמש בחופשי הארצי, מחייבים אותם לשלם מחיר מלא. [ואף יקר יותר מכל השנה]

היה ניתן בקלות לעשות שרכישת הכרטיסים תיהיה לפי מספר ה'רב קו' המוטבע על כל כרטיס בצד ימין למטה, כך גם היו חוסכים את הזיופים והספסור בכרטיסים, וכך גם בעלי חופשי חודשי לא היו צריכים לשלם מחיר מלא על נסיעה שמגיעה להם בחינם. 

דרך אגב לתשומת לב הנוסעים, החזרה ממירון בל"ג בעומר לא תיהיה ישירה לערים אלא יצטרכו לנסוע עם שאטל לחניון פרוד ומשם לערים. 

אהרלה יקטר

רגעים של השבוע - פרשת אחרי-קדושים

 

רגעים של השבוע - פרשת אחרי-קדושים

 

עוגת הסיום שהצילה את הבן / החיים והחברים של איוב / כרטיס לרכבת לגנב היהודי / זמנם וסבלנותם של הדייגים

 

א. סיום לגומרה של תורה

 

אברך מוכשר ותלמיד-חכם מופלג הוא הרב אלעזר ניסן רובין, המתגורר בארה"ב ועוסק במשך היום בנתינת שיעורי תורה ברבים, בעיקר בשפת האידיש. מזה מספר שנים הוא מוסר שיעור קבוע ברמב"ם היומי, כתקנתו הקדושה של הרבי, ורבים מאזינים לו מכל העולם. לכבוד סיום הרמב"ם שהיה בתחילת השבוע, נשא הרב רובין דברים בגודל מעלת לימוד שיעור קבוע בתורה, וחשיבות עריכת סיום, כפי שקבעו חז"ל שעושים שמחה לגומרה של תורה. 

האזנתי לשיעורו המרתק, ושמעתי ממנו סיפור חינוכי מדהים ומרגש:

"ילד קטן חזר מתלמוד התורה ובפיו בקשה לאמו. לרגל סיום מסכת משניות, תיערך בכיתה חגיגת סיום, וכנהוג מביא כל תלמיד מביתו ממתקים או שתייה לחגיגה. 'אמא', אמר הילד בעיניים בורקות, 'את מכינה עוגות כה טעימות, האם תוכלי בבקשה להכין לי למחר בבוקר עוגה למסיבה'? האם השמחה בשמחת הילד הבטיחה לו, ובערב, לאחר השכבת הילדים החלה להכין את העוגה, יחד עם עוד עוגה גדולה ומרשימה שתכננה מראש להכין למסיבה מיוחדת לעובדות, בחברה בה היא משמשת בתפקיד ניהולי בכיר. השכם בבוקר, נכנס הילד למטבח, וראה שתי עוגות מוכנות, אחת גדולה ומרשימה ואחת קטנה ופשוטה, ובתומו הבין כי הגדולה מיועדת בעבורו והקטנה לעבודה של אמא. לאחר שעה-שעתיים, כאשר האם נכנסה אל המטבח חשכו עיניה, התכוונה למהר לטלפן לתלמוד-התורה של בנה כדי לבקש שלא לנגוע בעוגה עד שתגיע להחליפה, אך לאחר רגע עצרה, ויתרה ולא אמרה דבר. 

חלפו שנים, הילד גדל והגיע עת דודים, כמה דקות לפני שהוא נכנס לחופתו, הוא קרא לאמו ואמר לה את הדברים הבאים: 'לפני למעלה משנה, התחברתי לחברים לא טובים, והללו גררו אותי להחלטה להצטרף איתם למסע רחוק פיזי ורוחני בלי להודיע להורים והמשפחה. היינו כבר בדרך לשדה התעופה, הייתי רעב ונכנסתי לקונדיטוריה, ולפתע אני רואה מול עיניי עוגה יפה וגדולה, כל כך דומה לעוגה שהכנת לי פעם כשהייתי ילד קטן, לרגל מסיבת סיום מסכת בכיתה. הכל צף בזכרוני, ואמרתי לעצמי, שאני לא יכול בשום פנים לצער אמא כה מסורה, שכל כך העריכה את לימוד התורה שלי. הסתובבתי ולא טסתי, חזרתי לישיבה, לתפילות וללימודים, ובעוד כמה דקות אזכה בע"ה להקים בית יהודי טהור וקדוש, כשאיפתכם הגדולה".

 

ב. חברותא וחברים

 

אם כבר הוזכר נושא לימוד וגם עניין חברים, אין ספק כי חייו של אדם המסובב בחברים טובים, מהווים עבורו אושר גדול, והשתתפות בשיעור תורה קבוע יחד עם עוד יהודים, הוא מתכון לחיים מאושרים ושמחים.

וכבר קבעו חז"ל הקדושים "או חברותא או מיתותא".

וכך שמעתי השבוע מחבר טוב, שהסביר לי בטוב טעם, מה שאפשר ללמוד בנושא זה מאיוב, שהשטן קיבל מהקב"ה לקחת ממנו הכל; משפחתו, רכושו ועושרו הרב, אבל בלבד שלא ייגע בנפשו וישאירו בחיים. ואכן, שלב אחר שלב, מתו עליו כל שבעת ילדיו, כספו נלקח, נכסיו אבדו והוא אף חלה בשחין בכל גופו, מראשו ועד רגליו, והדבר גרם לו לצער גדול, עד כדי שהוא התפלש באפר והתגרד כל היום. לפתע מתברר שיש לו חברים, שלושה רעים מגיעים אל איוב במטרה לנחם אותו, לאחר ששמעו על הרעות אשר נפלו בחלקו. וכאן נשאלת שאלה מתבקשת: אם השטן לקח מאיוב כל מה שהיה לו, איך השאיר לו בכל זאת את חבריו? אלא מכאן רואים, שחברים זה חיים, ובלעדיהם אין משמעות לחיים, והיות והשטן הוזהר לא לקחת נפשו של איוב, לכן לא יכול היה לקחת ממנו את חבריו!

ואם הדברים נכונים לכל אדם בוגר, הרי שכהורים, מוטלת החובה לראות שילדינו מסובבים בחברים טובים, ואם קורה שהילד מופנם ולא מתקשר עם חברים, יש לבחון זאת בצורה מתאימה ולראות מה גרם לכך וכיצד אפשר לטפל בזה, ואף לסייע להם בקיום מאמר חז"ל בפרקי אבות "וקנה לך חבר".

 

ג. דרכים בדרך העבודה של ה'אידישער גנב'

 

כשהבטתי במראהו השפוף והשדוף הייתי בטוח כי מדובר בקשיש, אבל לאחר שהציג לי את תעודת הלידה שלו, התפלאתי שהוא נולד רק לפני 60 שנה. 

עיניו כבויות, ידיו מלאות קעקועים מאותו סוג המסגיר מיד את מה שעבר עליו, לפחות בחלק מחייו. 

באמצע דיבורו, הוא הרשה לעצמו לחייך קצת ואומר לי: 'עד הבוקר יש לי לספר לך את הסיפור הארוך של חיי'.

שני הוריו יהודים, הוא אף נימול ביום השמיני וקיבל שם יהודי, ועוד זוכר את אמו אופה מצות לפני חג הפסח.

'בגיל 14 נתפסתי פעם ראשונה בגניבה', הוא מתוודע לפתע בפניי, ומגלה את סגור ליבו על קרוב ל-30 שנה שהוא מבלה בבתי כלא שונים, בעטיין של גניבות שונות במקומות שונים. לפני מספר שבועות הוא שוחרר לאחר שהות של שנים רבות בכלא באחת הערים הרחוקות מכאן, ונשלח למוסקבה הבירה רק עם הבגד המכסה את גופו. שבועיים ישן באיזו תחנת מטרו, ואחר-כך נלקח לעבודת בנייה כשבקשה אחת הייתה לו מהמעסיק: לקנות לו כרטיס ברכבת לאחותו שגרה בעיר אחרת, לא הרחק ממוסקבה. בתום שבועיים של עבודה קשה, המעסיק פשוט נעלם והוא שוב חזר לישון כהומלס במטרו. לפתע הוא נזכר ביהדותו, שאל על בית הכנסת, שירך את עצמו רגלית ואתמול בצהריים הגיע, רעב, תשוש ומרושש. 

תוך כדי שסעד סעודה טובה ומשביעה באולם בית התמחוי, כמוה לא ראה וטעם זה עידן ועידנים, חיפשנו לו כרטיס ברכבת, והיא נקנתה לנסיעה הקרובה היוצאת בעוד מספר שעות. עוד מנת מזון נארזה עבורו, יחד עם סל מכובד של מצרכי מזון טובים, וקולקציה מכובדת ונקייה ממחלקת 'יד שנייה' - והאיש כבר חייך ונראה אחרת. 

כשהורדתי ממנו את רצועות התפילין, הוא אמר לי בעיניים דומעות ונרגשות: "מחר אני מתחיל דף חדש בחיי"! חייכתי ואמרתי לו: "ידידי היקר! למה מחר? היום כבר התחלת"! הגשתי לו את הכרטיס לרכבת ונפרדנו לשלום, עם תקוות גדולות לחיים טובים יותר של הגנב היהודי, לשעבר.  

 

ולתמונת השבוע שלי: אלו משכימים ואלו משכימים

 

10 דקות נסיעה מהבית, 'אוסטקינו', השבוע ביום ראשון 6 בבוקר. המקום הכי מתאים לשאוף אוויר נקי, בעונה נפלאה זו, במעבר הקצר שבין האביב לקיץ הקרב ובא, ולהתחיל את השבוע ברגל ימין. הליכה בשבילים המוריקים והמסודרים ומסביב לאגם, שרק לפני שבועיים - בטיול משפחתי בחול המועד פסח, ראינו שהמים ברובם עוד היו קפואים. 

יחד עם זוגתי אנו לא יחידים כאן, יש עוד מעט אנשים, מהם שרצים, אחרים מסתובבים לצד בעלי החיים הקשורים אליהם וכאלו שעושים תרגילי ספורט. אך עיניי צדו את הדייגים.

כדי להעלות בחכם דגים מהאגם, הם יצטרכו לשבת שעות ארוכות - אני חושב בלבי, ואכן הם מתכוננים לשהות ארוכה; לצד ארגז עם אוכל ושתייה, יש להם כסא נוח, ובעיקר הרבה סבלנות והמון זמן. 

קנאה מסוימת התגנבה לרגע ללבי למראה השלווה שלהם, אך לא להרבה זמן, נזכרתי במה אני אהיה עסוק היום ב"ה, ולבי עלה בתודה ושמחה. נזכרתי כי היום מתחילים לומר 'תחנון' לאחר כל חודש ניסן שחלף ללא אמירה זו, היום מתחילים מחזור חדש ברמב"ם, עם פרקים ארוכים בתחילתו, מכאן אמהר למקווה, תפילה, שיעורים, אולי אזכה להניח למאן דהו תפילין, ועוד עיסוקים ב"ה הממלאים את היום בעשייה ושמחה אמיתית, כזו המביאה סיפוק ואושר נפלא שהקב"ה מרעיף על בניו ברוב רחמיו ואהבתו הגדולה. 

 

גוט שבת!

שייע