מאת בעלזער
מרוב חומר שהגיע אנו לא יודעים מה להקדים, זה מדהים ולא להאמין איך שהוא עובד, מדובר במי שמנצל את מעמדו לעשוק ולא חש יסורי מצפון כי הוא עושה זאת למען 'הרבי' למען 'בעלז' או איך שתרצו לקרוא לזה, בכל מקום אחר על דברים כאלו היו מוקיעים אותו ולא מתעסקים עמו, אבל נראה שרק כך אפשר לבנות בניינים מן הסוג של בעלז בלי מעשים כאלו לא היו משיגים את הכסף
בסידרה זו תמצאו שורה ארוכה של מעשים שילמדו איך הוא הוציא במרמה כסף מאנשים ואיך עבד עליהם, וכאן נספר לכם סיפור שצריך לזעזע כל סוחר שיידע להזהר ולהשמר ולא לתת אימון במי ש'בונים' אימון על מנת להפיל אותך בפח
וככה זה התחיל, מדובר ביהודי ששמו יהושע אולמן המתגורר בעיר התורה והחסידות בני ברק ולפרנסתו עבד כחלפן כספים [סוחר דולרים]. הוא עבד קשה לפרנסתו ולאף יהודי לא היתה מילה רעה נגדו, אדם שביקש לעשות רק טוב
יום בהיר מתקשר אליו שמעון וואלף קליין ואומר לו אני רוצה לעבוד איתך, אתה מאנ״ש חסידי בעלזא למה שאתה לא תעשה פרנסה מבעלז למה לי לתת את הכסף לאחרים תעשה אתה את הכסף הוא שמח מאוד וכך עבדו שנה שלמה, קליין הביא דולרים ואולמן נתן שקלים, תחילה הביא צ'קים קטנים אחר כך עלה לעשר ועשרים אלף דולר ואחר כך שלשים וחמישים אלף דולר, הוא פדה לו את הצ'קים שכולם היו טובים עד כדי כך שכל מה שהביא אוטומטית הוא החליף לו בלי לשאול שאלות, וככה זה היה עד שהביא יום אחד צ'ק בסך 350 אלף
מדובר היה בסכום מאוד גבוה לא היה לו במקום סכום כזה גדול אז הוא התחלק עם כמה סוחרים ויחד גייסו את הכסף במזומנים, ונתנו לקליין והיה בטוח כי עשה כאן סכום כסף גדול
אבל כאן באה המכה, הצ'ק חזר, הוא מיד צלצל לקליין אבל פתאום לא עוד כמו קודם שמיד ענה, עכשיו אין לו כבר זמן לטלפונים ולא עונה לו יותר. אולמן לא התעצל ונסע לירושלים ופנה לבית המדרש הרבי היה שם הוא ניגש והתחנן על נפשו ומשפחתו וביקש שהרבי יאמר לקליין שיחזיר לו את הכסף, ואז כאשר ראה כי הרבי כנראה לא ידע מה קורה ומה הוא רוצה ולכן לא ענה אז הוא נעמד בפוליש וצעק כי שמעון וואלף קליין גנב, ואחרי מנחה שוב הוא ניגש לרבי רצה לבקש שוב שירחם עליו, ושמעון וואלף צעק תזרקו את המשוגע הזה מפה, תזרקו את החוצפן, וכאשר ראה כי הוא ממשיך לדחוף את עצמו לכיוון הרבי לדבר עמו צעק תנו לו מכות שיפחד עוד פעם להכנס לקריה
כאשר ראה אולמן כי ישועתו לא תבא מבעלזא החליט כי הוא פונה לדין תורה, אבל שמעון וואלף אמר כי הוא מוכן להתדיין רק בבית הדין של בעלזא, בדלית ברירה הסכים ומזכיר בית הדין מוניש פרנצויז שלח הזמנה וקבע דיון לעוד שבע חדשים בטענה שהכל תפוס עד אז ועליו להמתין לתחילת הדיון
בצר לו, הוא המתין וסבל, אבל לא יכל לעמוד בלחץ של בעלי החובות שבאו לתבוע ממנו כסף אז הוא נסע לחוץ לארץ וסיפר מה קרה לו עם שמעון וואלף ונותר בלי לחם לאוכל לילדים שלו, וביקש שיתנו לו כסף לעזור לו לצאת מן הצרה הזו, ואנשים שריחמו עליו נתנו לו קצת כסף, אבל חזר עם סכום יחסית מגוחך
כשהגיע יום הדיון שמעון וואלף קליין לא הופיע ושלח לומר כי דבורה עקצה אותו, אולמן ביקש שיוכיח זאת על ידי טופס מבית החולים שערי צדק שזה נכון, אבל מזכיר בית דין קבע כי זה אסור מפני שזה ענין פרטי ויש לזה 'חסיון רפואי' לכן הוא לא צריך להביא ניירות כאלו לבית הדין והחליטו לדחות את הדיון בשלשה חדשים נוספים
הוא הבין לאן שזה הולך, ולא היתה לו ברירה אלא להמתין עוד שלשה חדשים ואז סוף סוף שמעון וואלף הופיע ותשמעו מה הוא אמר בבית הדין
ראשית אני לא חייב רק בית המדרש הגדול חייבים
שנית מגיע לי פיצוי על הבושות שאולמן עשה לי בכל בעלז כאילו שאני חייב לו
שלישית אני רוצה לדעת כמה כסף אסף בחו״ל ושזה יתקזז מהחוב שחייבים לו
רביעית אמר אין לי כסף מהיכן להחזיר
חמישית אמר, אולמן משוגע ואת הכסף של החוב צריך למנות אפוטרופוסים שהרבי ימנה והם יחזיקו את הכסף
הייתם מאמינים, זה מזעזע
ומאז אולמן לא חזר לעצמו והעסק שלו נהרס ואילו שמעון וואלף קליין מסתובב בעולם עם ריפס כמו איזה יהודי חשוב ואין מי שיעיז לומר לו את האמת בפרצוף
