במהלך הביקור העניק הרבי מפיטסבורג את הספר החדש "תפארת מרדכי" על התורה ומועדים דא"ח שנאמרו בשנת תשע"ב ע"י אביו זיע"א אשר בשבוע הקרוב ב' דחוה"מ סוכות חל יומא דהילולא השני.
לביקור הצטרף גם בנו הבחור צבי הערש ני"ו שנכנס זה עתה בחודש תמוז לעותו"מ ומרן הרבי מבעלזא העניק לו דו"ד משנה ברורה.
הגר''ח כהן שליט"א רב עדת תוניס בירושלים ובנו של הגה"צ זקן חכמי תוניס זצ"ל בבנית סוכה בחצר ביתו
ומחר ערב יום הכיפורים!
שיעורי הבית האחרונים שלנו – בחרנו את בית הכנסת הנכון, נצמדנו לגדולי ישראל האמיתיים, וכיום אנו צריכים לנקות שולחן בטרם מגיע יום כיפור.
אומר הקדוש ברוך הוא לכל יהודי: "על העבירות שבן אדם לחבירו אני לא מתכנן לכפר לך ביום הכיפורים, אלא רק על עבירות שבינך לביני" (יומא פ"ה ע"ב).
עבירות של בן אדם למקום, הקדוש ברוך הוא מוחל ביום הכיפורים, למי ששב בתשובה.
אבל אם פגעת בחבר, או חס ושלום יש בידך ממון של חבר, אין סיכוי שיום הכיפורים יכפר לך. ואם תתחנן ותבכה, ואם תצום שבוע שלם – זה לא יעזור!
הקדוש ברוך הוא אומר: "קודם כל לך ותרצה את חברך, ורק לאחר מכן תבוא ותבקש ממני מחילה".
בשעות האחרונות הללו, יום לפני יום כיפור, כל אחד מאיתנו פותח את ספר הטלפונים, ומחפש דווקא את אותם האנשים שהוא לא יצר איתם קשר לאחרונה.
את אותם האנשים שהיה איזה שהוא דבר בשנה האחרונה - או בשנים קודמות - בינו לבינם.
את אותם האנשים שיש בידו משהו שאולי שייך להם, או שלפחות הם חושבים ששייך להם.
יוצר איתם קשר טלפוני, ואם צריך, אפילו פגישה של פנים מול פנים. מתנצל על העבר, מתחייב לפתוח דף חדש, ורק אז ניגש לפני הקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים.
יש כאן יותר מדאי על כף המאזניים: הפרנסה, הבריאות, הנחת. כל כך הרבה דברים שחבל שנפסיד אותם בגלל בעיה קטנה, או חוסר נעימות בינינו לבין מישהו שבעבר לא זכינו לסיים איתו בצורה טובה ויפה.
אולי היית הבוס שלו, אולי הוא היה הבוס שלך, אולי מדובר בשותף, אולי בחברים מהעבודה והלימודים.
לא משנה במה מדובר, קח את כל שמות בני הידידים ובני המשפחה, תעבור אחד אחד. וגם מי שאתה מסתפק אם סיימת איתו טוב או לא, תרים אליו טלפון, תבקש ממנו סליחה מחילה וכפרה, תבהיר לו עד כמה אתה אוהב אותו, ותכנס ליום הקדוש הזה כאשר אתה כלי קיבול שלם וראוי לקבל את השפע מהקדוש ברוך הוא.
גם חור קטן בכלי, מאבד כל ערך של תוכן שיוצקים לתוכו.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
{ה} אַל-תִּתְגָּ֣רוּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף-רָ֑גֶל כִּֽי-יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת-הַ֥ר שֵׂעִֽיר:
{ו} אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַֽאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם-מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם:
{ז} כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת-הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה | אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר:
{ח} וַֽנַּֽעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵֽי עֵשָׂ֗ו הַיּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֨רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵֽאֵילַ֖ת וּמֵֽעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַנֵּ֨פֶן֙ וַֽנַּֽעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב:
{ט} וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אַל-תָּ֨צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי-ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת-עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה:
מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
זכינו ואחד מבני
החבורה בני העליה (ועוד תארים, סליחה שאיני מתמצא) כתב כאן את הגיגיו אודות החרפה
והשערוריה שהציבור לא מגבה את בן העליה, בן החיל וכו' שנמק בכלא הצבאי לאחר נתפס
בנתב"ג ונגזרו עליו 20 ימי מחבוש.
הצדיק הכותב מתקומם קשות נגד העוולות שנובעות מכך שר"א דויטש (כך במקור, כו"כ פעמים) אינו נלחם בחום ובלהט פנימי ומקרר את המערכה הגדולה נגד גזירת השמד וכו' וכדו'
"היחידים שנחלצו למערכה במסירות נפשם ושבזכותם בלבד קיבל עונש של רק עשרים יום היו... שכבר ביום שישי הודיעו בקו הטלפוני שלהם שאחרי ר"ה יקיימו הפגנות ענק. גם הרב ... שליט"א הודיע בליל שישי שאחרי החג יש לקיים הפגנות" (ציטוט מקורב).
כך מונה והולך הכותב באותיות קידוש לבנה את החרפה והשערוריה בהזנחת 'אסיר עולם התורה' ושבכך 'ממיתים את המערכה נגד גזירת הגיוס' וכו'.
קורא נורמלי (כלומר, מי שאינו גדל בשלוליתו של הכותב) מבין שמדובר כאן במאבק פנימי בין פלגי הפלג המתפלג ואין זה מעניינו. העובדה שאחד מראשי הפלג ומגדולי ראשי הישיבות שלהם נקרא בשמו הפרטי (וגם זאת רק בר"ת) אינה נראית לנו כנוגעת לנו, כי הרי איננו חלק מהסערה בכוס הבוץ הזו.
ייתכן. אבל ייתכן גם שהבורא נתן בליבו של הירא והחרד לדבר השם המדובר לזעוק את זעקתו מכאן, כדי שנשים לב לשיח ולשפה שלנו.
מן הסתם הכותב מנצל את רוב עיתותיו ליגיעה בתורה ובמצוות ואין לו בעולמו המודע מעבר למה שהקב"ה דורש ממנו לקיים בעולמו. הוא נשמע לרבותיו (שליט"א, כמובן) ופועל אך ורק כפי שמצווים אותו. אין שום סיבה להניח שכישרונותיו או יכולת השיפוט שלו נמוכים משלנו.
לתפיסת הנכבד הנ"ל ההתייצבות בלשכת הגיוס והחתימה על טופס הדחיה (כפי שעשו דורות של בני תורה) הנה בגידה בערכי התורה. אי החתימה על הטופס אינה התנגדות למהלכים שהותוו ע"י רוב-ככל שגדולי התורה בדורנו אלא הינם מלחמה בהשם ובתורתו. מסתבר שרובנו לא שמנו לב אבל החתימה הזו אינה פחות ממלחמה בגזירת הגיוס (והעובדה שאף אחד לא מגויס בכוח, אינה מבלבלת את הרואים כאן 'מלחמה בגזירת הגיוס').
לתפיסת הנ"ל ההצלחות ב'מערכה נגד גזירת הגיוס' מיוחסות כולם אך ורק לרבותיו שהם, בכך שהודיעו שיורו להפגין, הרתיעו את כוחות השחור ומנעו גיוס המוני.
אין לי עניין להתווכח עם הנכבד. מן הסתם בן מעלה הוא ובפשטות יש לו מעלות בהן הוא עולה עלי עשרת מונים. אין לי גם עניין לשכנעו שלא מדובר בגזירת גיוס או מערכה על קודשי ישראל. סביר להניח שאם יפקחו עיניו לראות שבעצם הוא נאבק במלחמה מפונטזת לחלוטין, שעלול לקרות שהוא יבין עוד כמה פנטזיות בהן הוא חי. עדיף שיוותר בתומתו ויפגין נגד זנבות סוסים מאשר יבין את המציאות מסביבו.
לא אודותיו אני כותב. רק אודות עצמנו אנו.
האם אנחנו יכולים לזהות (אפילו זיהוי מה. כזה המשול לראיה מעורפלת מבעד לאובך כבד) משהו שאנחנו נאבקים עליו ומקדשים אותו ורואים בו 'מלחמה על עקרי הדת', כשבפועל מדובר בתפיסת מציאות שגויה? האם ייתכן שיש דברים שקידשנו עליהם מלחמה כשבפועל אין להם נגד השם ותורתו ולא כלום?
נראה שאם אתה שואב את ראית המציאות שלך ממדיה מובחנת ואם בראש אנש"ך עומדת דמות רבנית (לא מזויפת כמו שיש 'להם', כמובן), אזי אתה בסיכון גבוה ללכת לאיבוד.
הצלחה בזיהוי במה
והיכן אנחנו 'גיבורי חיל' ונלחמים מלחמת השם וכדו', יכולה לעזור לנו למקד את מבטנו
פנימה ולהבין שיש כנראה עולם אחר (הקרוי אצל אחרים 'המציאות') מעבר לסיפורים
שאנחנו אוהבים ורגילים לספר לעצמנו.
חרדי בעולמו
זה דוגמא אחת ממה שצריך להיזהר בקריאת הדברים. ח"ו לא להעיז בדברי גדולי הענקים. הראשונים וגדולי האחרונים. ולא לשכוח קוצר המשיג וגודל המושג של אותו גדול בענקים.
וזאת על אף שיש בדברי הכותב ממש מה שכתב שם בהמשך שצריך מחשבה עצמית בכמה דברים לא לילך כסומא בארובה אחרי מה שהרבה אנשים עושים מבלי להבין תוכנם ומהותם או מה שמכתיבים לך בעלי אינטרסים וכדו' אבל עדיין מחוייבים אנו על פי תורה לרסן מחשבתינו ולהבין שיש קוים אדומים שלא ניתנו לחצות אותם בשום אופן בבחינת מה לפנים ומה לאחור. ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' להגביל המחשבה רק עד כמה שהוא בגבולי התורה.
תן לחכם ויחכם עוד
יום כיפור מתקרב!
איך בוחרים את בית הכנסת הנכון שבו אנו הולכים להתפלל ביום הזה?
בית הכנסת שבו התפילות שלנו יתקבלו, בית הכנסת שבו נזכה ונתעורר, ונהיה ראויים לקבלת השפע?
ישנם בתי כנסת עם חזנים מושלמים, אבל זה לא מספיק.
אנו צריכים לפני הכל את רב בית הכנסת, אותו אחד שמנהל את התפילות מבחינה רוחנית.
אותו אחד שמחזק אותנו בין לבין.
אותו אחד שמסביר לפני כל קטע בתפילה מה אנו הולכים לקרוא, ואיך אנו הולכים להשתנות בעקבות קריאת אותו קטע.
אנו לא מחפשים את המקום היפה ביותר,
לא את המקום הגדול והמהודר ביותר.
אנו מחפשים את המקום שיקרב אותנו הרבה יותר לאבינו שבשמים.
הצום, התענית והתפילות, כולם שווים הרבה פחות כאשר כוונת הלב לא מלווה אותם.
כאשר יש לב, ישנה הבנה, אנו יודעים לקראת מה אנו הולכים – שם נמצא הכח האמיתי, שם נמצאת החתימה הטובה לחיים טובים ולשלום.
לא מתמקדים בשטויות, לא מתמקדים בגשמיות.
מתמקדים אך ורק בכח האמיתי שמוביל אותנו לחתימה הטובה.
ויש כאן משהו נוסף, כל אחד מאיתנו זכה או לא זכה לאבא שהלך בדרך הישרה, יותר או פחות.
כל אחד מאיתנו יונק את השפע על ידי ההורים.
באותה מידה, כל אחד מאיתנו גם לפעמים "זוכה" לאי אלו סתימות פה ושם.
הרמח"ל ומהרח"ו כותבים, כל אחד בדרכו, שהשתלשלות השפע מהשמים יורדת לכל אדם על ידי הוריו ועל ידי הוריהם, אם יש שם איזו שהיא סתימה, זה אומר שגם השפע נתקע איפה שהוא באותה סתימה, התפילות, גם הן נתקעות שם.
לעומת זאת, כאשר מנתקים את השורש, ומגיעים לכבוד הרב, ומדווחים שמהיום הוא זה שדרכו יורד לנו השפע, הרי שהשפע הזה מגיע ללא סתימות, מגיע בצורה חלקה וטובה, וזוכים לשנה טובה ונעימה.
בהצלחה רבה לכולנו בבחירה הנכונה,
וברוכים תהיו!
{מו} וַתֵּֽשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם:
{א} וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֨רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם-ס֔וּף כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת-הַר-שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים:
{ב} וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
{ג} רַב-לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת-הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה:
{ד} וְאֶת-הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי-עֵשָׂ֔ו הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד:
הרב אליעזר קוגל ז״ל בן 96,
ראש ישיבת שבות עמי לעולי רוסיה
הלווייתו תצא הערב מביתו רחוב אבן האזל 18 להר המנוחות,
