איראן
מחכה לאייזנקוט – שעת הכרעה גורלית ביותר לחרדים ולימין הישראלי
מודיעין
עולמי
בשנת
92 הסלוגן של מפלגת העבודה הייתה ישראל מחכה לרבין. הפעם ב-26 אין ספק שהסלוגן היא
איראן מחכה לאייזנקוט. זה לא מצחיק אלו העובדות האמיתיות זאת לא תעמולת בחירות.
באיראן מחכים ליום שאחרי להציג את העונש לבנימין נתניהו וממשלת הימין שחיסלה את
ציר הרשע. הפוליטיקה הישראלית ניצבת בפני נקודת הכרעה היסטורית, כאשר מערכת
הבחירות הנוכחית מסתמנת כאחת המורכבות והרגישות ביותר שידעה המדינה. ברקע הדברים,
המזרח התיכון כולו עוקב בדריכות אחר התנודות הפוליטיות בירושלים. בציר הרשע,
ובמיוחד בטהראן, מבינים היטב כי הקלפי בישראל אינה רק כלי דמוקרטי פנימי, אלא זירה
אסטרטגית שיכולה לשנות את מאזן הכוחות האזורי כולו.
הדיווחים
האחרונים של ראש השב"כ בוועדת החוץ והביטחון, אשר הדהדו מידע שכבר נחשף קודם
לכן בפלטפורמות תקשורת מגזריות כמו "בעולמם של חרדים", חושפים טפח מן
האסטרטגיה האיראנית המתוחכמת. טהראן אינה מסתפקת עוד בטילים ובשלוחים חמושים
בגבולות; היא מכוונת אל הלב הפועם של החברה הישראלית – אל התודעה, אל השסעים
החברתיים ואל אחוזי ההצבעה.
האסטרטגיה
של טהראן: מלחמת תודעה ומיליארדי דולרים
המטרה
המרכזית של איראן, כך עולה מן הניתוחים הביטחוניים, היא להביא לעלייתו של שלטון
בישראל שיהיה נוח ונוקשה פחות כלפי שאיפותיה האזוריות. בעיניים איראניות, דמויות
כמו גדי איזנקוט נתפסות ככאלו הניתנות להשפעה או לריסון באמצעות מה שהם מגדירים
כמערכות התומכות והמייעצות בתוך משרד הביטחון והשב"כ הישראלי. כדי להשיג יעד
זה, האיראנים מוכנים להשקיע משאבי עתק – עשרות מיליארדי דולרים – בקמפיינים חשאיים
של השפעה ותודעה.
היעדים
המרכזיים של מתקפת התודעה הזו הם הזרמים השונים בציבור הדתי והחרדי:
- עידוד קיצוניות
("קנאים"): החדרת
מסרים המקצינים את השיח ומרחיקים קבוצות שונות מן הממלכתיות הישראלית.
- יצירת פילוג בציונות הדתית: פנייה לקהלים מוגדרים כמו
הציבור ה"דתי-לאומי לייט" כדי לערער את הלכידות הפוליטית של המחנה.
- הורדת אחוזי ההצבעה: האסטרטגיה המסוכנת ביותר היא
הניסיון לגרום לציבור החרדי הרחב לא לצאת אל הקלפיות. באיראן מבינים כי
הימנעות מהצבעה במגזר החרדי והדתי משמעותה המיידית היא קריסה של גוש הימין
ושינוי דרמטי בתוצאות הבחירות.
סכנת
"שורפי האסמים" מימין
החשש
הגדול בקרב האגף השמרני והימני במפה הפוליטית הוא מפני תופעת "שורפי
האסמים" – גורמים ופעילים המונעים מכעס, אכזבה או טהרנות אידיאולוגית,
ומעדיפים להחרים את הבחירות או להצביע למפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה.
על פי
הערכות, התנהלות כזו עלולה להוביל לאובדן ישיר של כ-200 אלף קולות למחנה הלאומי.
התרחיש המדאיג הוא שביום שאחרי הבחירות, כאשר תתבהר תמונת המצב והשלטון יעבור לידי
גוש המרכז-שמאל בראשות איזנקוט והשפעת מערכות המשפט והביטחון הישנות, אותם אנשים
יתעוררו למציאות חדשה ויתחילו להביע חרטה, אך אז זה כבר יהיה מאוחר מדי.
בחירות
של הכרעה קיומית
מערכת
הבחירות הזו, בעיני תומכי המחנה הלאומי, אינה סובבת סביב שאלה פרסונלית של אהדה או
התנגדות לבנימין נתניהו. רבים בתוך המחנה מודים בגלוי כי ההתנהלות המנהיגותית
מלווה בכשלים ובמקורות לאכזבה. עם זאת, התמונה הגדולה גדולה בהרבה מכל אדם פרטי.
המטרה
המרכזית המוצבת כעת היא בלימת מה שנתפס כ"חיוך של קפלן, איזנקוט, היועצת
המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה לגיל לימון". הצבעה בבחירות אלו נתפסת
כחובה עליונה, כאשר כל מי שבוחר להישאר בבית או לבזבז את קולו נתפס כמי שמפקיר את
המערכה ומסייע לאויבי המדינה מבחוץ ומבפנים. המסר ברור: גם מי שאינו מוצא את מקומו
במפלגות החרדיות כמו אגודת ישראל, מחויב להטיל את הפתק של הליכוד כדי להבטיח את
ניצחון המחנה ושמירה על ביטחון ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.