מאת הרב אליעזר שמחה ווייס
חז"ל מלמדים אותנו: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (סוטה ב ע"א). מדוע? משום שזיווג אינו רק מפגש בין שני אנשים. הקמת בית בישראל היא חלק מהנהגה אלוקית עמוקה, שבה הקב"ה מוביל את האדם בדרך המיוחדת לו, בזמן ובאופן הידועים לפניו.
האדם נדרש לעשות את השתדלותו – להתפלל, לפעול, להיות נכון לקבל הצעות ולהיות מוכן לבנות קשר של קדושה. אך יחד עם זאת עליו לדעת שהתוצאה הסופית אינה בידיו בלבד.
כך נאמר בספר משלי: "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת" (משלי י"ט, י"ד). שלמה המלך מלמד אותנו שיש דברים שאדם יכול לקבל בירושה או להשיג בכוחות עצמו – בית, רכוש ונכסים. אולם הזיווג הראוי אינו דבר הנקבע רק על פי תכנון אנושי. הזיווג הוא מן השמים, ולכן גם כאשר האדם עושה את המוטל עליו, עליו לזכור שיש הנהגה אלוקית המכוונת את דרכו.
אמת זו מקבלת משמעות מיוחדת בתקופה שבה רבים נושאים על כתפיהם עומסים כבדים. הדור הצעיר מתמודד עם מציאות מורכבת – חיים בתקופה של שינויים מהירים, חוסר ודאות ואתגרים רבים, ובתוך כך גם עם משבר השידוכים, שבו רבים מבני ובנות ישראל מייחלים להקים בית נאמן בישראל, אך הדרך לכך נעשית לעיתים ארוכה ומורכבת יותר.
בתוך מציאות כזו, לעיתים קשה הן לצעירים המחפשים את הבשערט – המיועד או המיועדת להם – והן להוריהם למצוא את הכוחות הנפשיים להמשיך בדרך: להתמודד עם ההמתנה, לשמור על התקווה, להתחדש לאחר אכזבות, להיות פתוחים לעוד הצעה ולעוד פגישה, ולהמשיך להאמין כי גם הדרך הארוכה מונהגת בהשגחתו של הקב"ה.
אין זה פשוט להמשיך כאשר האדם כבר עבר אכזבות בדרך. אך דווקא במקומות הללו נדרשות אמונה וסבלנות. עיכוב בדרך אינו בהכרח סימן לחיסרון. הוא אינו אומר שמשהו אינו כשורה ואינו מעיד שהזכות להקים בית חלילה רחוקה. לפעמים הקב"ה מכין את האדם, את הצד השני ואת הנסיבות המתאימות כדי שהבית שייבנה יהיה נכון ומתאים יותר.
למחפשי זיווג : אל תיתנו לתחושת הזמן החולף להפוך את הדרך למסע של ייאוש. אין אדם שנמצא "מאוחר מדי" בתוכנית של הקב"ה. לכל אדם יש את הדרך שלו ואת הזמן שנקבע לו מן השמים.
עשו את ההשתדלות הנכונה והאפשרית עבורכם. המשיכו להיות פתוחים להצעות, גם כאשר הדרך אינה פשוטה. זכרו כי הקב"ה אינו שוכח אף תפילה ואינו מתעלם מאף צער. תפקידנו הוא לפעול, להתפלל ולהאמין שהישועה תגיע בזמן הנכון.
להורים היקרים : הדאגה שלכם לילדיכם נובעת ממסירות עמוקה ומרצון אמיתי לראות אותם מאושרים ולהקים בית נאמן בישראל. אולם דווקא מתוך הדאגה הגדולה חשוב לזכור שלא תמיד הלחץ מקרב את הישועה.
המתנה הגדולה ביותר שהורים יכולים לתת לילדיהם בתקופה זו היא תחושה של בית מלא באמונה, סבלנות וחיזוק. מקום שבו הם יודעים שמעריכים אותם כפי שהם, ושאינם עומדים למבחן לפי לוח זמנים מסוים.
מילה טובה, תפילה חרישית, עידוד ואמון בדרך שהקב"ה מוביל יכולים להעניק כוחות גדולים. לפעמים התמיכה השקטה והאמונה של ההורים פועלות יותר מכל עצה נוספת.
עלינו לזכור כי בניית בית בישראל אינה רק יעד שצריך להשיג; היא שליחות. בית יהודי אינו נבנה רק כאשר שני אנשים נפגשים, אלא כאשר הקב"ה מסייע ומכוון את הדרך אל החיבור הנכון. הזמן ממשיך לעבור, אך הקב"ה הוא שמנהל את דרכו של כל אדם. כאשר אנו הולכים בדרך עם אמונה, תפילה והשתדלות, אנו יודעים שגם ההמתנה עצמה יכולה להיות חלק מההכנה לברכה.ובזמן שהקב"ה יבחר, יתקיים בנו הפסוק:
"עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה"
(ירמיהו ל"ג, י').
בברכה לבשורות טובות הרב אליעזר שמחה ווייס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.