הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום רביעי, 3 באוקטובר 2018
יום ראשון, 30 בספטמבר 2018
בין שמיני עצרת לשמחת תורה
בשל המקור הישראלי שלי ועשרות שנים שהייתי רגיל לכך ששמיני עצרת ושמחת תורה באותו יום, בחוץ לארץ זה נראה לי מוזר אם כי מובן ואולי אף מקובל יותר, מפני שאחד הדברים הקשים להבנה איך שמחת תורה הולך יחד עם 'יזכור'. בחוץ לארץ 'יזכור' בשמיני עצרת ושמחת תורה הוא יום שכולו שמחה
גם בסיומו של החג יש לנו יומיים יום טוב אבל אין זה כמו כל יום טוב שני של גלויות מפני ששמחת תורה הוא יום שרובו אתה בבית הכנסת עסוק יותר בלרקוד מאשר בלפתוח ספר, השמחה היא 'שמחת התורה' יותר מאשר השמחה האישית, זו הסיבה מדוע אנו קוראים לחג הזה שמחת תורה, התורה היא זו ששמחה, ומדוע? על זה שמענו הרבה הסברים, ואנסה לומר כאן את שלי, מפני שזה היום היחיד בשנה שעם ישראל כולו שמח עם התורה. בכל ימות השנה לא כל אחד מקדיש מספיק זמן ללמוד, וישנם מי שבקושי פותחים ספר בקושי לומדים, בשמחת תורה היום אשר בו כל יהודי מקדיש זמן לתורה בלבד, אין שמחה גדולה מזו לתורה שעם ישראל כולו מתאחד מסביבה
שמיני עצרת הוא החג שחותם את החגים, ומכאן ועד לפסח אין לנו עוד חג ממנין החגים שמונה התורה, ולכן חייבים לנצל את היומיים האלה יותר מכל ימי החג אחרים, מפני שאחרת יקח עוד ששה חדשים עד שנזכה לחג הפסח
בשעת כתיבת שורות אלו בהושענא רבה, אני מאחל כאן לכל קוראינו ולכל כלל ישראל פתקא טבא, אני בטוח שהשנה נזכה לישועות גדולות בתחומים שאיש לא חשוב עליהם, הגאולה תבא בהיסח הדעת כשלא יעסקו בה יהיו עסוקים עם דברים אחרים וזו תצוץ, נקוה כי השנה נזכה לכך
להתראות במוצאי יום טוב שני של גלויות, ועד אז חג שמח
גם בסיומו של החג יש לנו יומיים יום טוב אבל אין זה כמו כל יום טוב שני של גלויות מפני ששמחת תורה הוא יום שרובו אתה בבית הכנסת עסוק יותר בלרקוד מאשר בלפתוח ספר, השמחה היא 'שמחת התורה' יותר מאשר השמחה האישית, זו הסיבה מדוע אנו קוראים לחג הזה שמחת תורה, התורה היא זו ששמחה, ומדוע? על זה שמענו הרבה הסברים, ואנסה לומר כאן את שלי, מפני שזה היום היחיד בשנה שעם ישראל כולו שמח עם התורה. בכל ימות השנה לא כל אחד מקדיש מספיק זמן ללמוד, וישנם מי שבקושי פותחים ספר בקושי לומדים, בשמחת תורה היום אשר בו כל יהודי מקדיש זמן לתורה בלבד, אין שמחה גדולה מזו לתורה שעם ישראל כולו מתאחד מסביבה
שמיני עצרת הוא החג שחותם את החגים, ומכאן ועד לפסח אין לנו עוד חג ממנין החגים שמונה התורה, ולכן חייבים לנצל את היומיים האלה יותר מכל ימי החג אחרים, מפני שאחרת יקח עוד ששה חדשים עד שנזכה לחג הפסח
בשעת כתיבת שורות אלו בהושענא רבה, אני מאחל כאן לכל קוראינו ולכל כלל ישראל פתקא טבא, אני בטוח שהשנה נזכה לישועות גדולות בתחומים שאיש לא חשוב עליהם, הגאולה תבא בהיסח הדעת כשלא יעסקו בה יהיו עסוקים עם דברים אחרים וזו תצוץ, נקוה כי השנה נזכה לכך
להתראות במוצאי יום טוב שני של גלויות, ועד אז חג שמח
חיים שאולזון
עכשיו מבינים כמה חסר לנו מנהיג כמו מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל
במשך שנים ודורות טענו כי יש לכולם תחליף, נכון שהיו גדולי ישראל כולל מנהיגים שהיו בדרגות גבוהות יותר, אבל במשך הרבה דורות ראינו איך שהנהגה עברה להנהגה גם אם השתנו כמה דברים, אבל מעשית ההנהגה החזיקה חזק את הציבור והובילה אותו
הציבור הליטאי לאחר הרב שך היה לה מנהיג שהחזיק בקושי, לולא הענין שהיה למחבלים וראשיהם שההנהגה הזו תתקיים בשביל שחלילה הרב שטיינמן לא יתפוס את ההנהגה זו היתה מתפוררת ומהר, מפני שהרב אלישיב לא היה קרוץ מחומר של מנהיג, הצוות שלצידו במיוחד בעיתון ששירת אותו עשו ממנו מנהיג על הנייר וככה משך שנים
כאשר מרן הגראי"ל שטיינמן תפס את ההנהגה הכל התהפך, הוא לא היה זקוק ללבלרים או למי שיעשה ממנו מנהיג, הוא היה קרוץ מחומר של מנהיג חזק כזה שהוביל את הציבור כפי שלא הובילו אותו עשרות שנים, העולם הליטאי זכה למנהיג החזק ביותר בדור האחרון הוא הוכיח לכל מי שהיה צריך הוכחה כי אפשר להנהיג וחזק, איתו לא יכלו לשחק הוא ניהל את העניינים, והנהיג ביד רמה עד כדי שאוייביו הגדולים הורידו את הכובע בפני כח ההנהגה שלו. מתנגדיו החזקים ביותר אלו שלחמו בו בכל הכח מודים כי הוא היה מנהיג חזק, זו הסיבה מדוע שלחמו בו לפני שהפך למנהיג הם פחדו ממנו ידעו כי אם הוא תופס את ההנהגה אף אחד לא יוכל לו, ואכן ככה זה היה
אבל הוא הלך לעולמו וכאן קרה אסון ממש לעולם הליטאי, מינו את מי שלא מגיע לקרסולי קרסוליו בהנהגה. ביתו של ר' חיים קנייבסקי ביקשו להשתלט על ההנהגה, ולא רק שלא הצליחו הם המיטו הרס וחורבן על הציבור הליטאי שאין לו עוד מנהיג. ר' חיים קנייבסקי הוא יהודי מתמיד שיש לו יותר דמות של אדמו"ר חסידי צדיק שנותן ברכות ועצות ממנהיג שמוביל ומדריך, מי שנואם ומחזיק את הציבור, מי שמונח בעניינים, מי שיוכל לשבת שעות ולהדריך מחנכים איך לחנך את הדור הבא, לר' חיים קנייבסקי אין את התכונות הללו, ואין זה חסרון בו, יש בו הרבה מאוד דברים אחרים, אבל הנהגה אינו הצד החזק שלו
מה שעברנו בששת השבועות האחרונים מאז המאבק הקשה בתוך הציבור החרדי על מי שייצג והיכן, זה לא היה קורה בתקופת הרב שטיינמן הוא היה עושה כאן סדר, ומונע את כל הטינופת שהיינו עדים לו בשבועות האחרונים של זה נגד זה. הוא היה מצווה על הצדדים להכנס לחדר ולא לצאת משם עד שהעניינים גמורים ואם אינם יכולים להסתדר אז הוא יקבע ולא יאפשר להמשיך במחלוקת הזו. מציאות היא, שכל עוד הוא הנהיג, כולם הורידו את הכובע בפניו כולל החסידים שלא העיזו לומר לו אחרת, מה שאין כן בימינו כשאין לליטאים מנהיג בשיעור קומה מספיק שיוכלו לקבל את הכרעתו
ולא שאין לציבור הליטאי מי שמתאים להיות מנהיג. מרן הגר"ד לנדו ראש ישיבת סלבודקה מתאים להנהגה הוא היה נכנס לנעלי הרב שטיינמן ומדריך איך לנהל את הפוליטיקה הפנימית מבלי להתלכלך בצורה כפי שהתלכלכנו בחודש האחרון, אבל מה אפשר לעשות שלא נמצא מי מראשי הליטאים שיהיה לו את הכח להעמיד את מי שצריך על מקומו להבין כי אם רוצים להבטיח את העתיד הליטאי רק מנהיג חזק יצליח, כל אחד אחר ימיט שואה על הציבור הזה שיהפוך לחלקים ולחלקי חלקים ויקרה לליטאים כמו לחסידים שהפכו למאות קבוצות וכיתות
היום אנו קולטים מה הפסדנו בהסתלקותו של מרן הגראי"ל שטיינמן, ועתה יותר מתמיד אנו מרגישים כמה שהוא חסר לנו, הנהגתו היתה הנהגת כלל ישראל, ודוקא בשל המלחמה בו, מפני שהיה מנהיג בקנה מידה של מנהיג
הציבור הליטאי לאחר הרב שך היה לה מנהיג שהחזיק בקושי, לולא הענין שהיה למחבלים וראשיהם שההנהגה הזו תתקיים בשביל שחלילה הרב שטיינמן לא יתפוס את ההנהגה זו היתה מתפוררת ומהר, מפני שהרב אלישיב לא היה קרוץ מחומר של מנהיג, הצוות שלצידו במיוחד בעיתון ששירת אותו עשו ממנו מנהיג על הנייר וככה משך שנים
כאשר מרן הגראי"ל שטיינמן תפס את ההנהגה הכל התהפך, הוא לא היה זקוק ללבלרים או למי שיעשה ממנו מנהיג, הוא היה קרוץ מחומר של מנהיג חזק כזה שהוביל את הציבור כפי שלא הובילו אותו עשרות שנים, העולם הליטאי זכה למנהיג החזק ביותר בדור האחרון הוא הוכיח לכל מי שהיה צריך הוכחה כי אפשר להנהיג וחזק, איתו לא יכלו לשחק הוא ניהל את העניינים, והנהיג ביד רמה עד כדי שאוייביו הגדולים הורידו את הכובע בפני כח ההנהגה שלו. מתנגדיו החזקים ביותר אלו שלחמו בו בכל הכח מודים כי הוא היה מנהיג חזק, זו הסיבה מדוע שלחמו בו לפני שהפך למנהיג הם פחדו ממנו ידעו כי אם הוא תופס את ההנהגה אף אחד לא יוכל לו, ואכן ככה זה היה
אבל הוא הלך לעולמו וכאן קרה אסון ממש לעולם הליטאי, מינו את מי שלא מגיע לקרסולי קרסוליו בהנהגה. ביתו של ר' חיים קנייבסקי ביקשו להשתלט על ההנהגה, ולא רק שלא הצליחו הם המיטו הרס וחורבן על הציבור הליטאי שאין לו עוד מנהיג. ר' חיים קנייבסקי הוא יהודי מתמיד שיש לו יותר דמות של אדמו"ר חסידי צדיק שנותן ברכות ועצות ממנהיג שמוביל ומדריך, מי שנואם ומחזיק את הציבור, מי שמונח בעניינים, מי שיוכל לשבת שעות ולהדריך מחנכים איך לחנך את הדור הבא, לר' חיים קנייבסקי אין את התכונות הללו, ואין זה חסרון בו, יש בו הרבה מאוד דברים אחרים, אבל הנהגה אינו הצד החזק שלו
מה שעברנו בששת השבועות האחרונים מאז המאבק הקשה בתוך הציבור החרדי על מי שייצג והיכן, זה לא היה קורה בתקופת הרב שטיינמן הוא היה עושה כאן סדר, ומונע את כל הטינופת שהיינו עדים לו בשבועות האחרונים של זה נגד זה. הוא היה מצווה על הצדדים להכנס לחדר ולא לצאת משם עד שהעניינים גמורים ואם אינם יכולים להסתדר אז הוא יקבע ולא יאפשר להמשיך במחלוקת הזו. מציאות היא, שכל עוד הוא הנהיג, כולם הורידו את הכובע בפניו כולל החסידים שלא העיזו לומר לו אחרת, מה שאין כן בימינו כשאין לליטאים מנהיג בשיעור קומה מספיק שיוכלו לקבל את הכרעתו
ולא שאין לציבור הליטאי מי שמתאים להיות מנהיג. מרן הגר"ד לנדו ראש ישיבת סלבודקה מתאים להנהגה הוא היה נכנס לנעלי הרב שטיינמן ומדריך איך לנהל את הפוליטיקה הפנימית מבלי להתלכלך בצורה כפי שהתלכלכנו בחודש האחרון, אבל מה אפשר לעשות שלא נמצא מי מראשי הליטאים שיהיה לו את הכח להעמיד את מי שצריך על מקומו להבין כי אם רוצים להבטיח את העתיד הליטאי רק מנהיג חזק יצליח, כל אחד אחר ימיט שואה על הציבור הזה שיהפוך לחלקים ולחלקי חלקים ויקרה לליטאים כמו לחסידים שהפכו למאות קבוצות וכיתות
היום אנו קולטים מה הפסדנו בהסתלקותו של מרן הגראי"ל שטיינמן, ועתה יותר מתמיד אנו מרגישים כמה שהוא חסר לנו, הנהגתו היתה הנהגת כלל ישראל, ודוקא בשל המלחמה בו, מפני שהיה מנהיג בקנה מידה של מנהיג
חיים שאולזון
הירשם ל-
רשומות (Atom)






















































