הילולות מרן מחקו את האשליה: מנדט וחצי של עוצמה יהודית חזרו הביתה
במשך חודשים ארוכים התבשם יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, מהערכות פוליטיות ומסקרים מחמיאים. הוא בנה מגדלים באוויר על בסיס פלח מצביעים קריטי – צעירים ובני פריפריה מסורתיים, "הבייס" הספרדי ההיסטורי, שהביעו אכזבה זמנית ופזלו ימינה אל עבר הצהרות פופוליסטיות. אותה הערכה מנופחת של מנדט וחצי לפחות, שעליה השתית את אסטרטגיית הגידול שלו, נראתה לרגע כמו נכס בטוח בכיסו. אלא שאז הגיע חודש אוקטובר, ואיתו ימי הזיכרון והילולות מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר שינו את פני המערכה והוכיחו כי האש הציבורית האמיתית בוערת במקום אחר לגמרי.
המערכת הפוליטית חוזה כעת בקריסה מוחלטת של היתרון המדומה שעליו נשען בן גביר. גורמים מעורים בקמפיינים ורועי פוליטיקה מדווחים כי מאגרי התמיכה הללו נמחקו כמעט לחלוטין, והותירו לעוצמה יהודית אלפים בודדים בלבד מאותה זליגה מדוברת. מה שהחל כסחף נעצר בבת אחת, כמעין חומת אש רוחנית ורגשית שהתרוממה מתוך השטח.
הגורם המרכזי לתפנית הזו נעוץ בשרשרת אירועי הזיכרון למרן. הניסיונות המשפטיים של היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ לבתו את כנס הזיכרון הממלכתי הולידו תגובת נגד אדירה של הנהגת ש"ס. הקריאה להמונים לקיים "אלף הילולות" בכל עיר, מושב ושכונה, מומנה והוצאה לפועל בעוצמה חסרת תקדים. רבבות המשתתפים שגדשו את עשרות האירועים ברחבי הארץ לא באו רק כדי להדליק נר, אלא כדי להצהיר נאמנות. האש שהוצתה בהילולות הללו הזכירה לציבור הספרדי המסורתי מאין הוא בא, מיהו אביו הרוחני ומהי המורשת האמיתית שלו.
מול מורשתו ההלכתית והחברתית העצומה של מרן, המילים הריקות והסיסמאות של הפוליטיקה המגזרית איבדו את קסמן. המתקפה התורנית החריפה שיצאה מפי גדולי התורה ובראשם חברי מועצת חכמי התורה, הבהירה לכל חרדי ומסורתי כי קיימת מחיצה ברורה בין הנהגה רוחנית אמיתית לבין הרפתקנות פוליטית. הציבור הבין כי הצבעה לעוצמה יהודית אינה רק עניין של עמדה מדינית, אלא פגיעה ישירה בבית שהקים מרן ובכבוד התורה.
בן גביר, שבנה על הזיכרון הקצר ועל המיית הלב הצעירה, גילה שהשורשים עמוקים בהרבה מהענפים. המנדט וחצי שנגרעו ממנו בימים האחרונים וחזרו אל כור מחצבתם מוכיחים שהרחוב הספרדי מסרב להפקיר את מורשת הרב עובדיה יוסף. הלהבה של ש"ס שרפה את אשליית הכוח של עוצמה יהודית, והבהירה לכל מי שביקש לרעות בשדות זרים: הציבור המסורתי שייך למרן, וביום פקודה – הוא תמיד חוזר הביתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.