סיפור של יראת ה' עצומה
על מרן הגרי"ג אלדשטיין זצ"ל
מפי קדשו של מרן החד"ה קוק שליט"א
לכבוד יומין דסוכות התשפ"ו הנני להביא כאן סיפור נורא שאינו ידוע בעולם כפי ששמעתי מפי קדשו של מרן החד"ה קוק שליט"א על רבן של ישראל מרן רבינו י. גרשון אדלשטיין זצוק"ל.
וכך אמר רבינו שליט"א: אירע פעם אחת שהגאון המופלא רבינו גרשון אדלשטיין זצוק"ל קם באמצע הלילה [בליל שבת] מן השינה והלך לבית הכסא, והיה שרוי בחולשה גדולה מאד ובמדה מסויימת בערפול החושים, ומפני כן הדליק את האור קודם כניסתו לבית הכסא.
לאחר שהוברר הענין לרב, אחזתו אימה גדולה וצער עצום שאירע דבר כזה על ידו, ומאז, במשך שנים רבות, בכל פעם שנכנס לבית הכסא לא ישב [כדרכו של עולם לישב על ה"אסלה", וע' ברכות (נה ע"א) ושבת (פא ע"א). ואכמ"ל] אלא העמיד עצמו באויר, בין בחול בין בשבת, למרות גילו המופלג והקושי הקיים אצלו בלאו הכי.
סיים רבינו שליט"א: את הסיפור הזה סיפר לי בנו של הגאון ר' מרדכי מן זצ"ל שהיה מקורב ביותר להגרי"ג זצ"ל, הוא היה כאן לפני כמה שנים ואמר לי את הדברים...
מדברי רבינו שליט"א היה נראה ברור שאין כל חשש לפרסם את הסיפור, ואדרבה זהו כבודה של תורה, ויש לספר את הדברים גם מבתי גוואי [במדת המותר והנכון בשום שכל והגיון בריא] כל שיש בהם חיזוק לבריות, ובודאי דאיכא נייחא לרבינו זצ"ל בדבר זה, שישמעו את דבר חרדת הקדש של רב האי גאון וצדיק, על תקלה שבאה על ידו בשגגה גמורה, [ויתכן שקרוב הדבר לגדר "מתעסק", כמבואר בשו"ת "פאת שדך" ח"א (סי' מד) וע"ע בס' "חשוקי חמד" (נדרים מא ע"א). ע"ש], ויראת שמים טובא איכא למילף מהאי עובדא.
רבים יסבירו לעצמם את פשר הנהגת הגרי"ג זצ"ל כ"תיקון" על מה שאירע לו ביום שבת, וקיבל על עצמו סוג של צער ופרישות דוקא באותו דבר שארעה לו תקלה, [ומי יודע עוד כמה "תיקונים" עביד לנפשיה על אודות הדבר הזה ואין אתנו יודע, וע' ברמ"א או"ח (סי' שלד סכ"ו) ובמשנ"ב (שם ס"ק עז), ובס' "לשון חכמים" ח"ב (תיקון כה). ואכמ"ל], ואולי יש לראות בזה גם כעין "מזכרת עוון" של "וחטאתי נגדי תמיד" שזו עבודת צדיקים אינסופית להכות את עצמם על כל פעולה שיש בה חסרון מצדם.
אך למען השלמת הסיפור והחיזוק ממנו נראה להוסיף כאן ביאור חדש בהנהגת הגרי"ג הנ"ל, דבכל פעם שהגיע למקום שבו אירע לו הדבר הזה, נפשו לא היתה במנוחה, והיה דרוך וסוער מרוב צער על תקלה שבאה על ידו, ודין גרמא ליה מצד טבעו המזוכך שלא היה יכול "לשבת" ביישוב דעת ובמנוחה גם לא לדקה או שתים במקום הזה, ורק לאונסו היה נמצא שם בתורת מצב "דחוי". והבן. [כמדומה שלאחר זמן אמרתי זאת לרבינו שליט"א והדברים היו פשוטים בעיניו].
כעת בעת הכתיבה נזכרתי במה ששמעתי שהגרי"ג אמר לאברך אחד [שהיה צריך להיות בגדר "מכיר את מקומו"], "אם עברת אפי' רק פעם אחת בחייך על איסור דרבנן... אין לך מה לצפות מעצמך להיות כמו ר' חיים קניבסקי"...
בברכת מועדים לשמחה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.