סערת המתפללים המתפלפלים
בענין שליח ציבור שטעה ואמר בעשי"ת "האל הקדוש"
מעשה שהיה בבית הכנסת "מנחת יהודה", שטעה החזן ואמר "האל הקדוש" במקום "המלך הקדוש", ועבר זמן תוך כדי דיבור, רב בית הכנסת הורה לו לחזור ל"אתה קדוש", אך כמה מחכמי בית המדרש העירו לרב שלא זו דרך ההוראה הנכונה, ואמרו לחזן לחזור לראש התפלה כדין כל אדם בתפלת הלחש, החזן נבוך מאד ולא ידע את נפשו, כי הרגיש מונח בין הפטיש לסדן.
אחד הרבנים שהוא מורה הוראה מובהק, אמר בקול גדול ובאופן נחרץ לאחר בקשת המחילה מרב בית הכנסת, שאם החזן לא יחזור לראש, הרי שכל ברכותיו מכאן ולהבא יהיו לבטלה, כיון שהוא עושה שלא כדין, ואנן לתקוני שדרנוהו ולא לעוותי, ולכן אם הוא חושש ואינו רוצה לחזור לראש, אני אעלה כעת לומר את החזרה מעיקרא.
רב בית הכנסת שוב היה שונ'ה לטעון ששונה דין החזן מדין יחיד שטעה ואמר "האל הקדוש", דדוקא שם אמרינן דהני מוטב תלתא דברכתא כחדא אינון, אבל בנידון דידן שהופסק רצף הברכות באמירת "קדושה", אין צורך לחזור לראש וסגי לחזור ל"אתה קדוש", והביא בידו ספרי אחרונים שכתבו כן באופן ברור להלכה ולמעשה.
מהכא להתם עלתה תבערת אש התורה ונתלקחה סערה גדולה בציבור, באופן שכמעט כל המתפללים החלו מתפלפלים בסוגיא זו כדת מה לעשות, עד שאמר אחד מהחברים הלא עוד רגעים אחדים כבר ישהה החזן כדי לגמור את כולה, וממנה נפשך צריך לחזור לראש.
סוף דבר ראינו שהסוגיא לא מחוורת לנו די צרכה, והענין לוטה בערפל, וברצונינו לדעת את ההלכה הברורה בזה ואת הכרעתו של מרן אור העולם עמוד התורה וההוראה רבינו החד"ה קוק שליט"א.
תשובה בקיצור:
אמנם בספרי ההלכה של דורינו יש בענין זה דעות לכאן ולכאן, אך לאחר העיון בסוגיא זו ההכרעה ברורה היא ע"פ דברי מרן השו"ע ורוב ככל הפוס' ראשונים ואחרונים, שדין שליח ציבור כדין היחיד, ואם טעה חוזר לראש התפלה. וכ"כ הגאון מהר"א הלוי בתשו' "זקן אהרן", ופסקו את דבריו להלכה רוב ככל האחרו' שבאו אחריו. וכן הורו מרנן הגרש"ז אוירבך זיע"א, והגרב"צ אבא שאול זיע"א, ומהר"ש הכהן והגר"ד פוברסקי ועוד רבים מגדולי הדור, ועד אחרן מרן החד"ה קוק שליט"א.
וראה בתשובה המצ"ב בירור הלכתי רחב ומבוסס היטב בביאור ההכרעה הנ"ל מפי סופרים וספרים, תן לחכם ויחכם עוד.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.