חידושים נפלאים
בגדרי הדין דראש השנה ויוה"כ
מאת מרן אור העולם רבינו החד"ה קוק שליט"א
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ויש לנו לדעת, מאי עבדי בשמיא בענינו של גוי שיצא "בינוני" בדין, האם ממתינים לו עד יוה"כ, או שכלפי הגויים ישנה הנהגה אחרת.
בינוניים תלויים בתשובה
א. איתא בר"ה (טז סע"א), א"ר כרוספדאי, א"ר יוחנן שלשה ספרים נפתחים בר"ה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים, צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינונים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יוה"כ, זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה.
ומבואר ברמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה ה"ג), דמה שכתוב בגמ' לגבי בינוניים שאם "זכו" נחתמין לחיים, היינו שעשו תשובה. וכ"כ רבינו חננאל שם. ועפרש"י לסוטה (יז ע"א, ד"ה זכו). וע"ע בפיהמ"ש להרמב"ם (ספ"ק דברכות) בביאור "ולא זכיתי", שהוא לשון נצחון, וה"נ י"ל דלשיטתיה אזיל, ד"זכו" של בינוניים היינו שנצחו את יצה"ר, וכלישנא דגמ' בברכות (ה ע"א) "נצחו מוטב".
עשי"ת - מתנה טובה
ב. והנה "זמן בית דין" של מעלה לבינוניים הוא עד יוה"כ, ולכאו' לא מסתבר כלל שיום הכיפורים יהיה גם נחלת הגויים, שהרי הוא "ים של רחמים" כלשון הגר"י סלאנטר זיע"א, ואינו שייך אלא לבנים אהובים ולא לגויי הארצות.
ומטו עוד משמיה דהגרי"ס זיע"א, שאילו היה ניתן לנו יוה"כ פעם בשבעים שנה היה זה אושר עצום עבורינו, וכמה נשמח ונעלוז שאנו זוכים ליום אדיר זה מידי שנה בשנה. וכולי האי לא יתכן כלל שיקבלו בני השפחה, והרי זה בכלל מאמרם ז"ל (שבת י ע"ב) א"ל הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה [ויוה"כ נמי איקרי "שבת שבתון"], ואני מבקש ליתנה לישראל.
אין "תשובה" לגויים
ג. מה גם שיוה"כ הוא "יום תשובה", וכן כל עבודת עשי"ת היא בתשובה, כמ"ש ר"ח והרמב"ם הנ"ל, וקיי"ל דאין תשובה מועילה לגויים כמבואר בתנחומא (האזינו סי' ד), וכן מבואר בתקוני הזהר (תיקון כד, דנ"ד ע"ב), ובירושלמי (רפ"ט דנזיר), וקרא כתיב, "שובה ישראל עד ה"א" וכו' - ולא גויים. וכבר חשפו זרועם בנושא זה מרן הגרי"ח סופר שליט"א בס' "שובי השולמית" (ח"ב סי' טו) ורב אחאי כמהר"ר יוסף חיים אוהב ציון שליט"א בס' "סמי דחיי" (קונטרס "ישראל לסגולתו", עמ' קלה והלאה) לברר נושא זה מכל הקושיות שיש בו, ורב אחאי שם, אסף כעמיר גורנה ל"ו טעמים מפי סו"ס בטעם שלא שייכת תשובה בגויים. [וראה מה הביאו בס' שערי יחזקאל על שע"ת לר"י ריש שער א בשם המשגיח זצ"ל. וצע"ע].
יוה"כ - מתן תורה
ד. עוד יש לציין, שיוה"כ הוא יום מתן תורה, וגוי שעוסק בתורה חייב מיתה (סנהדרין נט ע"א), ותשובה ותורה חדא אינון, וכמ"ש בנוסח התפלה "השיבנו אבינו לתורתך". ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. וע' מנחות (קי ע"א). ואכמ"ל.
וידועים ד' הגר"א מוילנא זיע"א בביאור דברי הגמ' בפסחים (סח ע"ב) דמר בריה דרבינא היה צם כל השנה חוץ מערב כיפור וחג שבועות ופורים, דכולהו חוט המשולש אית בהו דקשורים לקבלת אורייתא קדישתא בראשונה ובשניה ומאהבה. ואכמ"ל.
גם הגויים בדין דר"ה
ה. אכן, לשון המשנה בר"ה (טז ריש ע"א) "בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון", והוא שלב ראשון בדין [ובודאי דגויים בכלל, וכמבואר בירושלמי (פ"ק דר"ה ה"ג), וכן הוא בנוסח התפלה. וע' להלן בנספח אם הם גם ב"דינא רפיא" דיום שני של ר"ה], ושלב שני הוא המבואר בברייתא הנ"ל - בינונים תלויים ועומדים מר"ה עד יוה"כ, ולכאו' פשטות הענין משמע, דכולם שייכים גם בשלב השני כולל גויי הארצות, וזה לא כפי שמבואר לעיל בכמה טעמי תריצי. וצ"ב.
דעת הגרא"ב פינקל זצ"ל
יש לגויים י' ימים בלא סגולת הימים
ו. והגאון המקורי מהר"ר אליהו ברוך פינקל זצ"ל בס' "פותח שער" על הלכות תשובה (פ"ג ה"ג, סי' טז, עמ' קכז) כתב, דלגויים יש זמן המתנה במשך עשרה ימים עד יוה"כ, ואין להם שום דבר מהסגולות השייכות לעשי"ת ומכ"ש ליוה"כ, שלא נתנו אלא לבני ישראל עם קרובו, ורק בהם נאמר "קראוהו בהיותו קרוב". ושוין נינהו לישראל בשיעור ה"זמן" של עשרה ימים, ולא בתכלית הזמן דהיינו יוה"כ, וגם לא באיכות הזמן של עשי"ת. עכת"ד. וע"ש בדברים הנחמדים.
המלך הקדוש – המשפט, כנגד ר"ה ויוה"כ
ז. ויש לציין כאן הערה נחמדה בענין זה, כי בעשי"ת יש שינוי בנוסח התפלה, שאומרים "המלך הקדוש", ו"המלך המשפט", ומשמע דהשינוי דוקא בהני תרי ברכות, כי המלך המשפט הוא כנגד יום ר"ה שבו יעמיד במשפט כל יצורי עולם, והיא ברכה מהאמצעיות של בקשות צרכיו של אדם, ושייכי גם בגוי שבא לבקש. לא כן ברכת המלך הקדוש, שהיא כנגד יוה"כ, [וברכה זו נמצאת גם ביוה"כ דג' ראשונות לעולם פותחות], שבו נאמר "לקדוש ה' מכובד", וזה שייך רק לעם ישראל שעליהם שייך לומר "וקדושים בכל יום יהללוך סלה".
דעת החד"ה קוק שליט"א
הגויים נידונים בדין "בינוני"
ח. אמנם מרן פלא הדורות רבינו החד"ה קוק שליט"א אמר לי בזה [ערב שבת שובה תשפ"ב] דבר חדש, ובהקדים שיש לשאול, אמאי בינונים תלויים ועומדים, ולמה לא יהיה דין מיוחד ל"בינונים", כמו צדיקים לחיים ורשעים למיתה, בינונים יתנו להם דין "אפור". וכמו שמצינו בדיני התורה דין "אשם תלוי" ו"תרומה תלויה", ואם כי יש מקום לומר דבמעשים שייך טפי גדרי בינוני, משא"כ ב"דין" של ר"ה, אבל אכתי צ"ב אמאי לא קבעו בשמיא דין מוכרע לבינונים, ומה ההכרח להותירם במבחן עד יוה"כ.
וביאר רבינו שליט"א, כי מצב של "ספק" הוא משורש עשו שהוא בית אב לספיקות, [כידוע "עמלק" שהוא מזרע עשו, עולה בגימטריא "ספק"], וגם בלימוד התורה כל אמירת הסברות שאינן ברורות, יש בהן שייכות לשורש עשו, והלמדן הטהור דוחה כל סברא שאינה מבוררת, ומצינו (סנהדרין קג ע"א) דהמוצא אשתו ספק נדה קשה יותר ממוצאה ודאי נדה, וענין של משיח בן דוד הוא לסלק ספיקות מהעולם, וכבר ידוע מהגר"א דענינו של יצר הרע, הוא הטלת ספיקות ומורה היתרא מפוקפק באדם, ובלא זה לא היה עבירות בעולם.
ט. ומעתה דעת לנבון נקל כי ביום ראש השנה שהוא בירור מלכות ה' בעולם, עבודת היום היא לדחות את כל הספיקות, וכדמצינו בזמן גילוי מלכות ה' כאשר כל ישראל על אדמתן, שאין היובל נוהג כל זמן שלא הכיר כל אחד את שבטו, אכן כל זה דוקא בבני ישראל שנאמר בהם "לתקן עולם במלכות שדי", ולהם הזכות והחובה הקדושה לברר כל הספיקות, ולברר את שליטת ה' בעולם, לא כן גויי הארצות דל"ש בהם האי מילתא, ולכן ב"גוי בינוני" יש "דין של בינונים", ואין ממתינים לו עד יוה"כ.
י. והוסיף הגר"ד קוק שליט"א, כי הדין של חיים ומות לצדיקים ורשעים הוא ברור, [וכבר הרחיבו בזה הראשו' כל אחד לפי דרכו כידוע שיטת התוס' והרמב"ן והראב"ד והחינוך וכו' זיל קרי בי רב], אך דין "אפור" של "בינונים" לא מצאנו מהי הגדרתו, ונראה שנקשר הדבר בדין "חציו עבד וחציו בן חורין", שנחלקו הבבלי והירושלמי בצורת עבודתו, דלבבלי הוא כעין אנדרוגינוס ותמיד הוא כלול מזה ומזה [וכעין גדר "כל דאלים גבר"], ולירושלמי "עובד את עצמו יום אחד ואת רבו יום אחד" [כעין גדר "יחלוקו"], ויתכן דדינו של הבינוני תלוי בפלוגתא הנ"ל. עכת"ד הפלאיים של רבינו שליט"א.
נמצינו למדים פלוגתא דרבנן בתראי, בענין גוי בינוני אי ממתינין לו עד יוה"כ, שלדעת מרנא הגר"ד קוק שליט"א, אין לו המתנה, ומיד פוסקין לו חיים של "בינוני", ולדעת הגרא"ב פינקל זצ"ל ממתינים לו עד יוה"כ, ואין לו את סגולת עשרת הימים ומכ"ש שאין לו כלל את מתנת הקדושה שביוה"כ, וגורלו נחרץ ביוה"כ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.