מרן החד"ה קוק שליט"א
משיב לשאלות בבית ההוראה
בתחילה נסובה השיחה על לימוד זהר [למי שאינו מבין כלל] בתשעה באב, ואמר רבינו שליט"א שרק
אם אינו מבין כלל יש להקל, כיון שאין כאן "משמחי לב" שזה בא רק במקום שיש
הבנה ואפילו מועטת, ואם קורא בכדי לקבל הארה לנפשו [כנודע] ואינו מבין
בקושטא שום דבר, אכן יש להתיר.
לאחר
מכן נשאל רבינו שליט"א אודות שמירת זמן ר"ת בצום ת"ב, כי רבים אומרים
דדוקא בשמירת שבת החמורה שיש בה איסור תורה בחומרת סקילה וכרת, בזה הוא שיש
לנו להחמיר כיון דרוב ראשונים כתבו כדברי ר"ת, ועל צבאם מרן השו"ע (סי'
רסא), אבל צום ת"ב שאינו מה"ת שמא יש להקל בו בשופי.
ואמר רבינו שליט"א שאין
הדברים נכונים, וזה בכלל דברי רבא בפסחים (נד ע"ב) ד"ספיקו של תשעה באב
אסור כיוה"כ", ושם מדובר על ספק מצד זמן בין השמשות שמחמירים בזמן זה שיש
בו דין התענית, וכ"פ הרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ז), והשו"ע (סי' תקנג ס"ב). ונידון דידן כלול בתוך ד' הגמ' הללו. [ורק לגבי ספק קביעא דירחא אי"צ לצום ב' ימים כיוה"כ. ע"ש בסוגיא].
והנה
יש רבים שכתבו דבצאת הכוכבים יכולים לאכול מיד, [וזו גם שאלה גדולה אימתי
הוא זמן צה"כ, שהרי חזינן בהרבה לוחות זמנים של צה"כ ובפועל עדיין יש אור
בשמים ולא חזינן לסימני הכוכבים שאמרו חז"ל, ועל כן נהגו רבים וטובים לדון
את זמן צה"כ לפחות 35 או 40 דק' לאחר רגע השקיעה, וכנודע ממרן החיד"א זיע"א, וכן מפורסם משמייהו דמרנן החזו"א והגריש"א והגרב"צ א"ש זיע"א], ולדעתם אין כלל ספק מצד דעת רבינו תם, כיון שדבריו לא נאמרו על א"י, ושהמנהג כאן בא"י שלא כמותו וכו', ורבינו שליט"א אמר לן שאינו מקבל את דבריהם כלל ועיקר. וכעת אכמ"ל.
ובעיקר כל הסוגיא, ידועה הנהגת רבינו שליט"א להמתין במוצ"ש גם במלאכות דרבנן עד זמן ר"ת, וראיתי כמה פעמים שכן מורה ובא לכל באי שעריו.
בברכת "ובירושלים תנוחמו"
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.