מרנן הגר"ע יוסף והחד"ה קוק שליט"א
פעם, כאשר עלה בלבי צד עצלות שלא ליסוע למקום רחוק שהיתה בו אפשרות לזכות את הרבים, וגליתי את לבי מורי מרן החד"ה קוק שליט"א, כה השיבני: כשאני הייתי בגיל שלך לא היה לילה שלא הייתי באיזה מקום לזיכוי הרבים, הייתי הולך מבית לבית וממקום למקום כדי לאפרושי מאיסורא ולזכות את הרבים... היום כבר אין לי את הכחות לעשות כמו שעשיתי אז... אבל אתה שיש לך כח ברגלים רוץ ועשה כל שבא לידך...
הנני מצרף לחברים סרטון שבו סיפרתי מה שסיפר לי כמה פעמים מר אבי ר' מרדכי שליט"א ששמע באזניו מפי ג"ע חכם עבדיה זיע"א כאשר נסעו ברכב יחד עם בנו גאון יעקב יוסף זצ"ל [בשובו של הגרע"י מחו"ל], כאשר אז אמר הגרע"י לבנו על שיעור מסויים שמסר בפני בעלי בתים בהלכות טהרה: 40 שעות הכנתי את השיעור הזה...
לפני 15 שנה לערך היה לי ספק אם להמשיך לגור בעיר הקדש "טבריה" [מצד עניני חינוך הילדים וכו'], ובדיוק באותו זמן נקראתי לביתו נאוה קדש של רבינו הגרע"י זיע"א, שהוא זה שתמך בידי והכריע שאלך לגור בעיה"ק טבריה, ואמרתי לו השיקולים, וכה אמר לי, "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, לך בכחך זה לזכות את הרבים, ותהיה שמח את ובני ביתך בכל מכל כל"...
שאלה ידועה מצויה אצל העוסקים ב"זיכוי הרבים", עד היכן הגבול? "שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי", כמה אני מחוייב לעזוב את הכרם שלי בשביל אחרים?? האם לא אמרי' בזה "חייך קודמין" [עכ"פ בשלב מסויים], אולי סגי רק ב"מעשר" מן הזמן, [וידוע מה שכתבו בזה בספרים, וכעת אכמ"ל בציונים], ופעם אמר לי רבינו שליט"א שזהו דבר התלוי ב"הרגשת הלב"...
וידוע שהגר"א דסלר התכתב בענין זה עם אביו ולא הגיעו למסקנא ברורה. וראה עוד חלומו של מרן הגרע"י זיע"א עם ה"בן איש חי" כפי שנדפס בהקדמת ספר "טהרת הבית", ולתועלת החברים הנני מצרף כאן גם הקלטת קולו הקדוש של מרן הגרע"י זיע"א שמספר ברגש את דבר החלום ב"יד אליהו" בערב חג השבועות.
כמובן שאם יש לאדם פגיעה במהלך הרוחני שלו בעבודת ה', אז כבר הוא ניזוק וממילא אינו מחוייב, וכמה פעמים הורה רבינו שליט"א לרבנים לעזוב את משרתם בגלל נסיונות כאלה ואחרים. וכבר ידועים ד' מרן הגראי"ל שטיינמן זיע"א שיש להזהר לקרב רחוקים ולא "להתקרב" אליהם. וכיו"ב היה מתריע מרן האור לציון זיע"א בזה"ל: "ראינו לא פעם רבנים שהלכו להחזיר בתשובה, והוצרכנו להחזירם בתשובה"...
עוד שמעתי ממרן החד"ה קוק שליט"א, "רב המבקש כסף עבור מה שבא לזכות את הרבים, כבר הרס את הכל, ועשה ריחוק במקום קירוב, וגם אינו יכול לחזקם באמת, כי הגדרת רב בישראל היא - להיות אוהב ונותן, וברגע שהרב מבקש ולוקח, כבר אינו יכול לתת לציבור כלום, והכל נופל על אזנים ערלות ובודאי שנעשה חסרון בהשפעה, ופעמים הרבה יש מזה חילול ה' שאומרים הנה בשביל לומר דברי תורה לוקחים כסף"...
זכורני פעם אחת ראה רבינו שליט"א פרסום של ארגון מסויים שיש לרבינו שליט"א הערכה אליו, וצדו עיניו בפרסום כמה ענינים של התרמות וכו', ואמר רבינו שליט"א, "לא מתאים לו ל... לעשות כך... זה קרוב לחילול ה' והורס את קירוב הלבבות, המראה שנראה לאדם חילוני שאנחנו רוצים לקרבו, מה שהוא רואה בעיניו כאשר דבר זה עומד לפניו, שהדתיים רוצים רק את הכסף של האנשים, וזה מרחיק אותו עוד יותר"...
הרבה הרבה יש להרחיב בענין זה שהוא יסוד חשוב בעבודת ה', ומראה על אהבת ה' אמתית, שלא מחפש לעבוד את עבודתו האישית לבד, אלא רוצה שישובו כל הבנים האבודים לצור מחצבתם, וכל הבנים שגלו מעל שלחן אביהם, שוב ישובו ברנה ותפסוק זעקת ונהמת האב כארי על צערא דגלות בניו.
וכבר ידועים דברי הזהר הקדוש במעלת מזכי הרבים, ואכן יש לכל אחד את האפשרות שלו בזיכוי הרבים - ואין פוט'ר אותו, וכל אחד יפעל בראוי לו להשיב בנים אבודים לצור מחצבתם, ולהוסיף חיילים לתורה וכו', ובזה נזכה לגאולה ברחמים אמן ואמן.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.