מרן החד"ה קוק שליט"א
סודות "באר מרים" בטבריה
הענין שבאר מרים נראית כ"כברה"...
א. איתא בשבת (לה ע"א) אמר רבי חייא, הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים.
וידוע ש"באר מרים" נמצאת בכנרת שבטבריה, וכמ"ש רש"י עה"פ (במדבר כא, כ) "וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן", וז"ל, "דבר אחר ונשקפה בארו על פני הישימון שנגנזה בימה של טבריה והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים והיא הבאר, כך דרש רבי תנחומא". ע"כ. וכן הוא בירושלמי (פ"ט דכלאים ה"ג).
ב. ואמר מרן שליט"א בסעודת רעוא דרעוין:
אני חושב שה"כברה" הזאת - זה תורה שבע"פ...
[היינו] להבדיל עם הכברה הזאת [ע"י כח הסברא] מה אסור מה מותר
[ע"י] הסברא [צריכים] לברור... [מה] מסתבר [מה] לא מסתבר...
"באר מרים" זה תורה שבע"פ...
"מן" זה תורה שבכתב – [באר מרים] זה תושבע"פ
עכשיו [צריך] לברור... "כברה"... מה זה כברה? [זה ה]"סברא"...
מסתבר [או] לא מסתבר... מה נכנס מה לא נכנס...
בורר... מה מסתבר מה לא מסתבר... מה הפסולת מה האוכל...
עכ"ל רבינו שליט"א.
מן ובאר - תושב"כ ותושבע"פ
ג. יסוד דברי רבינו שליט"א בזהר הקדוש (פ' ויצא, דקמ"ז ע"ב) עה"פ "הואיל משה באר את התורה הזאת", דתורה שבכתב נקראת "באר". וע"ש בסוד ה' ליראיו. ו"באר" מלשון "ביאור" (ע' פע"ח שער הארת המוחין פ"ו), דתורה שבע"פ היא המבארת את התורה שבכתב.
ובגמ' דתענית (ט ע"א) איתא, דה"מן" בזכות משה ו"עמוד הענן" בזכות אהרן, וה"באר" בזכות מרים, נמצא דיחס "מן ובאר" כיחס "דוכרא ונוקבא", וכן הוא יחס תושב"כ ותושבע"פ כיחס הנ"ל כידוע [תושב"כ ז"א, ותושבע"פ מלכות].
ובסה"ק "מגלה עמוקות" (אופן רמו) כ', דיצחק אבינו בחי' תושב"כ, ורבקה בסוד תושבע"פ, והיינו דכתיב "בקחתו את רבקה" ר"ת "באר". והבן. וכן ידוע ד"באר שבע" לקבל "בת שבע" שהיא המלכות. ועמש"כ רבינו שליט"א בס' "רני ושמחי" (עמ' רסא).
וכ"כ מהר"ם אלשיך זיע"א ב"תורת משה" (פרשת חקת, עמ' קלא) וז"ל, "נתן להם את המן בזכות משה - לעומת תורה שבכתב, כי רוחניות המן שהוא לחם אבירים, מבחינת רוחניות העליון אשר לתורה שבכתב, ורוחניות הבאר מבחינת שורש רוחניות תורה שבעל פה, והוא כי התורה נקראת לחם ונקראת מים, תורה שבכתב הוא הלחם, והתורה שבעל פה היא המים" וכו'. ועמש"כ בדבריו הגאון מהרי"ט מסטמאר בס' "דברי יואל" (פ' חקת, עמ' שעב והלאה).
רבי מאיר - בורר
ד. ומעניין הדבר כי באר מרים דטבריה הוא מול ביני עמודי דטבריה הסמוכים לציון ר"מ בעל הנס [כמבואר בתיאור מהרח"ו הידוע בשער הגלגולים (הקדמה לז), ובמדרש ויקרא רבה (פרשה כב פיסקא ב) איתא, א"ר יוחנן, שיערוהו חכמים והיא [באר מרים] מכוונת כנגד השער האמצעי של בית הכנסת העתיק של טבריה. ע"כ. ועי' בערוך השלם (ערך סרנג) מש"כ בזה], ורבי מאיר יש בו את בחינת הבורר כמ"ש בחגיגה (טו ע"ב) לגבי לימוד תורה שלמד ר"מ מאחר דרימון מצא "תוכו אכל קליפתו זרק", וכן אשת ר"מ "ברוריה" שהיא גדר "בורר אוכל מתוך פסולת" וכאשר מתבטא הדבר במה שאמרה (ברכות י ע"א) "יתמו חטאים ולא חוטאים". ואתה תחזה.
ביאור מחודש
בעובדא דהאר"י ומהרח"ו בביאור מרים
ה. מהרח"ו לא היה מצליח לקבל מרבינו האר"י את סודות התורה, כי כל מה שהיה לומד היה שוכח, עד שהלכו לכינרת והלכו בתוך הספינה, ושם השקהו האר"י מהמים של באר מרים, ומאז נפתחו לו מעיינות חכמת הסוד. [כמבואר כל זה בפרי עץ חיים (דפ"ה ע"ג), ובהקדמת ספר "נגיד ומצוה" למהר"י צמח, ובשבחי האריז"ל (פרק ג), ולהגאון חיד"א בס' "שם הגדולים" (מע' רח"ו). ולאחרונה נדפסו הדברים הללו מכתב יד מהרח"ו בס' "אלה תולדות יצחק" של חברת "אהבת שלום"].
ו. ושמעתי ביאור הענין ממרן החד"ה קוק שליט"א [לפני י"ג שנה לערך], בהקדים מה שאמר שלמה המלך במשלי (כז, ז), "נפש שבעה תבוס נופת, ונפש רעבה כל מר מתוק".
וביאר הגר"א מוילנא זיע"א [בביאורו למשלי שם, בביאור השני], כי המשביע עצמו מתאוות עולם הזה, הוא לא מצליח להנות מנופת צוף אמריה של תורה, אבל המרעיב עצמו מתאוות, הוא זוכה למתיקות התורה, וגם כל מר, היינו הקושיות והמרירות שבתורה – מתוק הוא לו. [ויתכן לבאר בלשון הגר"א ענין אחר, דכוונתו על המרירות של ההתגברות שנעשית מתוקה. ועכ"פ ודאי שגם זה אמת. ואכמ"ל].
וממילא היינו שורש הסוד של "באר מרים", כי בה יש כח לבא'ר כל חמיר'א דאיכא באורייתא, ואפי' הענינים המרים והקושיות החמורות, שהלומד מרגיש אטום וחתום מבלתי יכולת להבין ולהשכיל, נפתח הסתום על ידי ששותים ממנה.
ז. וידוע מש"כ ב"עץ חיים" (ריש שער תיקון הנוק') דמרים הנביאה מתקנת כל מרירות דינא קשיא, ושמה עולה כמנין מנצפ"ך וי' אותיות הכפולות גופייהו, שהם דינין מרירין כנודע. [ועמש"כ רבינו שליט"א בס' "פיסוק טעמים שבמקרא" (עמ' קלג). ודו"ק].
ח. ולהשלמת היריעה אביא כאן מה שכתב הגאון המקורי מהר"י תמר זצ"ל בס' "עלי תמר" (על הירושלמי שם), וז"ל, וביאור "יראה כמין כברה בים", כי הנה הסלע היה לו חורים חורים סביב ככברה, ובזה מבואר הפסוק בפ' חקת "ויך את הסלע במטהו ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם", כי אחרי שהסלע היה לו חורים חורים ככברה, זרמו המים לכל צד, ובזה מבואר גם הפסוק "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם" וכו', ולמדנו דבארה של מרים היה עגול ומנוקב חורים חורים כמין כברה, ומפני כן היה הבאר נובע במהירות מים רבים שנבעו מכל החורים להשקות העדה ובעירם מ' שנה במדבר, עד שנסתלק הבאר כשמתה מרים". עכ"ד.
ט. ידוע מה שאמרו חז"ל בר"ה (לא ע"ב) ד"טבריה עמוקה מכולן", ועל זה שמענו מפי קדשו של מרן החד"ה קוק שליט"א שבטבריה יש עומק גדול להשכיל ולהבין בתורה, וטובה ראייתה במראות אלהים הנראים לעוסקי תורה, ובה התעוררות נבל וכינור בהארת הכינרת להאיר את אור שירת התורה, ולפי האמור יתכן שהדבר מאיר לא רק מצד קדושתה של טבריה, אלא גם מצד "באר מרים" שבתוך ימה של טבריה. תן לחכם ויחכם עוד.
י. כמה פעמים רצו שמועות בשם רבינו שליט"א באשר לגילוי מקור המים של באר מרים בכינרת, ואמר לי רבינו שליט"א, "אין בדורותינו מי שיכול לומר שיודע היכן באר מרים נמצאת, הלא זה ענין שכולו אתכסיא, ואין אתנו יודע בזה שום דבר"...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.