האמת הקטנה שמכסה על השקר הגדול: המערכה על צביון צה"ל ובג"ץ הטנקיסטיות

 האמת הקטנה שמכסה על השקר הגדול: המערכה על צביון צה"ל ובג"ץ הטנקיסטיות / מאת: אביעד גדות 

ההחלטה האחרונה של ראשי ישיבות ההסדר להורות לתלמידיהם שלא להתגייס לחיל השריון איננה גחמה מגזרית, אלא קריאת השכמה לכולנו. במשך שנים נעשה נסיון לבנות אמון עמוק בין הציבור הדתי-לאומי לבין צמרת צה"ל, אמון שהתבסס על ההבטחה שחייל שומר מצוות יוכל לשרת מבלי שיוצבו בפניו קווים אדומים הלכתיים. אלא שפעם אחר פעם התברר לרבנים שהבטחות אלו אינן אלא מצג שווא. ההובלה של בג"ץ וגורמים בפיקוד הבכיר של צה"ל למחוזות הפמיניזם הרדיקלי לא רק שפגעה ביחסי צבא-חברה, אלא ניפצה את האמון הזה לרסיסים.

חלון אוברטון ומסך העשן של ה"מחלקה"

הניסיון למסגר את סוגיית הטנקיסטיות כ"פיילוט נקודתי של מחלקה אחת בלבד" הוא השקר הגדול ביותר שדובר צה"ל וארגוני השמאל מוכרים לציבור. כל מי שמכיר את המערכת הצבאית ואת עולם התקציבים יודע שאין דבר כזה פיילוט למחלקה בודדת. לא משקיעים משאבי עתק, התאמות לוגיסטיות ותשתיות בשביל קומץ חיילות. מדובר בהקמה של גדוד לכל דבר, במסווה של ניסוי.

זוהי דוגמה קלאסית לשימוש ב'חלון אוברטון' – התיאוריה המסבירה כיצד מכשירים רעיונות שהיו בעבר בלתי מתקבלים על הדעת והופכים אותם לנורמה לגיטימית. אם לפני עשרים שנה איש לא העלה בדעתו שילוב נשים בטנקים של חטיבות ההכרעה, הרי שהיום המערכת מכשירה זאת צעד אחר צעד. המטרה האמיתית אינה זכויות נשים, אלא הרגלת הציבור והחיילים הדתיים למציאות שבה עירוב מגדרי מלא הוא ברירת המחדל החדשה.

קריסת פקודות הפלורסנט במבחן המלחמה

כבר לפני כעשור, כאשר נכתבה "פקודת השירות המשותף", הובטח כי תישמר ההפרדה וכי תינתן האפשרות לפלוגות 'מגדריות'. ובדיוק כפי שהתרענו בארגון תורת לחימה, פקודות שנכתבו תחת אורות הפלורסנט במשרדים הממוזגים בקריה קרסו ברגע האמת בשטח. במלחמה הנוכחית ראינו כיצד הפקודות הללו, שגם ככה היו גרועות, נרמסו לחלוטין – פרמדיקיות ולוחמות עורבבו עם לוחמים בתוך הטנקים והנגמ"שים בתעסוקה המבצעית ובלחימה.

כאשר הרבנים ומשפחות לוחמי מילואים מוחים על כך, המערכת משיבה בתירוץ שמדובר ב"פיקוח נפש" ובשעת חירום. אך זהו בדיוק חלק מהקונספציה של קריסת שמיני עצרת: הצבא צריך להיות מוכן למלחמה, לא רק לביטחון שוטף. אי אפשר לבנות צבא על בסיס הנחה שבשגרה נשמור על פקודות ההפרדה כביכול, ובשעת מלחמה נשתמש בטיעון ה"פיקוח נפש" כדי לכפות ערבוב מגדרי מלא ולרמוס את ערכיהם של הלוחמים שומרי המצוות.

המאבק על המובן מאליו: מצבא העם לגטאות מגדריים

כדי להבין את האירוע, יש להסיר את מסך העשן. ארגוני "הנשים" וארגוני השמאל הקיצוני אינם נאבקים על "זכויות הפרט" של לוחמת כזו או אחרת; הם נאבקים על צביון צה"ל כולו. שאיפת העל שלהם היא להפוך את הקערה על פיה: שהגדודים המעורבים בחטיבות החי"ר והשריון יהיו המובן מאליו, ומי שיבקש לשמור על הלכה והפרדה ייאלץ להידחק לתוך "גטאות מגדריים" – יחידות סגורות ומבודדות שייתפסו כחריגות.

התוכנית הזו אינה סודית. כבר בשנת 2013 פורסמו ניירות עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון למחקרי ביטחון לאומי, שבהם נכתב שיש להתייחס לחייל הדתי כאל בעל צרכים מיוחדים, בעוד שהעירוב המגדרי המלא צריך להיות הנורמה המובילה. לשם המערכת צועדת בכל הכוח. משום כך, המאבק של הרבנים והציבור איננו צריך להתמקד ב"זכויות החייל הדתי", אלא בדרישה עקרונית על דמותו של צבא העם כולו. חטיבות החי"ר והשריון הלוחמות, יחידות השדה - חייבות להישאר נפרדות.

המטרה: חינוך מחדש של הציונות הדתית

הציבור הדתי-לאומי שילם וממשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר במלחמה הזו. בתי העלמין הצבאיים התמלאו במיטב בנינו, תלמידי הישיבות שיצאו להילחם ומסרו את נפשם. והנה, למרות האחוזים הפנומנליים של המגזר במערך הלוחם ובפיקוד, אג'נדות קיצוניות מבחוץ ממשיכות להכתיב את הטון, תוך זלזול מוחלט בערכי הלוחמים.

האיפה ואיפה זועקת לשמים כאשר משווים זאת לניסיונות שילוב החרדים. כדי לגייס חרדים כביכול, המערכת מוכנה להקים יחידות נפרדות לחלוטין (כמו חטיבת חשמונאים ונצח יהודה), משום שהחרדים נתפסים כקבוצה העומדת על שלה. לעומת זאת, הציונות הדתית, המעורבת בכל דרגות הפיקוד והלוחמה, נתפסת הן כאיום על ידי ארגוני השמאל והן כמי שנמצא כבר בכיס של צמרת הצבא. משום כך, החשש שלהם מפני צבא "משיחי" מניע אותם לנסות ולחנך מחדש את הציבור הדתי-לאומי באמצעות כפיית ערבוב מגדרי, מתוך הבנה שהדבר יאלץ את הרבנים לכל  היותר לסגת ליחידות מגזריות מבודדות ובכך יוחלש כוחם בצבא הכללי. לאחר השילוב הכפוי בסיירות כמו מטכ"ל, היעד הבא שלהם הוא כמובן גולני וחטיבות החי"ר הנוספות.

קריאה למחנה האמוני

האירוע של הטנקיסטיות הוא רק 'חייל' אחד על לוח השחמט של שינוי ערכי צה"ל. עלינו להפסיק להסתכל על האירועים בצורה מבודדת ונקודתית ולחדול מלספוג את זריקות ההרדמה. השקרים התקשורתיים של דובר צה"ל כאילו "הכל בסדר והכל נקודתי" חייבים להיענות בעמדה תקיפה ובלתי מתפשרת.

זוהי קריאה לנבחרי הציבור של המחנה האמוני כולו – מהליכוד שמוביל את משרד הביטחון, דרך מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ועד למפלגות החרדיות: עצרו את הטירוף. אי אפשר לדבר על גיוס חרדים ועל אחדות השורות, בזמן שערכיו של המגזר שנושא בנטל הלחימה המרכזי נרמסים תחת אג'נדות פמיניסטיות רדיקליות. הגיע הזמן להסיר את מסך העשן, להחזיר את המערכת אל השכל הישר, ולהבטיח שצה"ל יישאר צבא מנצח השומר על צביונו ועל לוחמיו.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון תורת לחימה