מאביו של הרבי זצ״ל
תזריע/מצורע
וְהִתְגַּלָּח וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
י״ג, לג
גמרא (קידושין ל,א) לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה , שהיו אומרים,
וא"ו ד"גחון" (ויקרא יא, מב) חציין של אותיות של ס"ת,
״דָרֹש דָּרַש" (ויקרא י, טז) חציין של תיבות,
״והתגלח" (ויקרא יג, לג) של פסוקים.
עיי״ש
אביו של הרבי מקשה יותר מעשר שאלות על המאחז״ל, ונזכיר רק אחדים מהם;
א) מהו הענין של חציין דוקא?
ב) מה הטעם והדיוק שבתורה יש שלשה רמזים על חציין, 1) אותיות, 2) תיבות, 3) פסוקים?
ג) כל דבר הוא בדיוק , מהו הקשר של חציין ,
1) בדרש דרש משה - בענין שעיר ראש חודש, 2) בנחש שהולך על גחון, 3) בטומאת נתק בראש?
ד) למה בתיבת והתגלח יש אות ג רבתא, וכן למה יש אות ו רבתא בתיבת גחון?
לקוטי לוי יצחק, הערות לזהר בראשית ע׳ רח-רט
ילקוט לוי יצחק עה״ת חלק ז סימן סח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.