עורפים ראשים בסרט ויזניץ

מאת סערעטער

 הדרמה בחצר סערט ויז’ניץ מגיעה לשיאים חדשים*, ומזכירה יותר ויותר עלילה של סיפור חסידי דרמטי מהדורות הקודמים – רק שהפעם היא מתרחשת בזמן אמת, בלב הקהילה החרדית המודרנית.

היום (ו באדר תשפ״ו) יצא האדמו”ר מסערט ויז’ניץ במסע פריקת עצבים חסר תקדים, שמטלטל את כל המעגלים הפנימיים של החסידות. גבאי כל בתי הכנסת והמוסדות המרכזיים קיבלו שיחת טלפון ישירה מבית האדמו”ר – הוראה חד-משמעית ובלתי מתפשרת: להרחיק באופן מוחלט את הרב מאיר יהודה מרמורשטיין, מנכ”ל ארגון “עלה” ואיש אמונו הקרוב ביותר של בעל ה”חכמת אליעזר” זצ”ל – אבי האדמו”ר הנוכחי.

הסיבה? מרמורשטיין העז לדבר בגנותו של חיליש – בנו של האדמו”ר, אבי העצור בפרשת “מהפכת הניידת” שממשיכה להסעיר את החצר כבר תקופה ארוכה. המילים של מרמורשטיין, גם אם נאמרו בלחש או במעגל מצומצם, נחשבו לחציית קו אדום בלתי נסלח.

ההוראות מהאדמו”ר היו ברורות ונוקבות:

 • אסור לתת לו עליות לתורה בבתי הכנסת.

 • אסור לבקש ממנו תרומות או מעורבות כלכלית.

 • אסור להזמינו לאירועי חצר הקודש, שמחות, התוועדויות או כל פעילות רשמית.

מדובר בהחרמה ציבורית מלאה – צעד נדיר מאוד בחצרות חסידיות, ובמיוחד כלפי אדם ששנים ארוכות נחשב לאחד מעמודי התווך של החסידות, מקורב מאוד למשפחת האדמו”ר ולמוסדותיה.

אבל כאן לא נגמר הסיפור. במקביל נשלחו הודעות אזהרה חריפות לחמישה אברכים נוספים – אנשים משפיעים בקהילה – כי אם יעזו להמשיך להביע ביקורת כלשהי על חיליש או על הנסיבות סביב מעצרו, יעמדו בפני קנסות כבדים, סנקציות חברתיות וכלכליות, ואולי אף יותר מכך. האווירה בחצר מתוארת כ”מתוחה עד קצה הגבול”, עם שמועות על שיחות חירום, התייעצויות ליליות והרבה דמעות מאחורי דלתות סגורות.

והיום – שיא הדרמה: האדמו”ר עצמו צפוי לבקר את נכדו במקום המעצר. ביקור שרבים רואים בו סמל כואב של המשבר העמוק שפוקד את החסידות – בין נאמנות למשפחה, בין שמירה על כבוד החצר לבין כאב אישי ומשפחתי.

האם מדובר בתחילתו של פילוג עמוק יותר? האם ההחרמות והאזהרות יביאו להשתקה מוחלטת של קולות הביקורת – או דווקא יציתו אש מתחת לפני השטח? בינתיים, בחצרות סערט ויז’ניץ שורר שקט מוזר – השקט שלפני הסערה הגדולה. חסידים רבים מתפללים בלחש שהשלום יחזור לחצר, אך הסדקים כבר נראים לעין כל.