הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
רשימת הבלוגים שלי
יום רביעי, 1 באפריל 2026
קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר:
יום רביעי יד ניסן:
{ו} כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן-צִפּ֣וֹר | לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל-עֵ֣ץ | א֣וֹ עַל-הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ אוֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל-הָ֣אֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל-הַבֵּיצִ֑ים לֹֽא-תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל-הַבָּנִֽים:
{ז} שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת-הָאֵ֔ם וְאֶת-הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח-לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים:
{ח} כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַֽעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא-תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי-יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ:
{ט} לֹֽא-תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם:
{י} לֹא-תַֽחֲרֹ֥שׁ בְּשֽׁוֹר-וּבַֽחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו:
סגולה גדולה לקרוא מידי יום את הפסוק הבא:
"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"
"היום בתניא" יום ד', י"ד ניסן
"היום בתניא" יום ד', י"ד ניסן
תניא "ליקוטי אמרים"
המשך פרק מ' (עמוד 108)
שנה פשוטה
⛳
החיות האלוקית שבעולם הזה:
את ההארה האלוקית שבעולם הזה מאז התהוותו, מאפיינים שתי הנקודות הבאות:
א. (לעומת העולמות העליונים), ההארה שבעולם הזה מצומצמת מאד, עד הקצה האחרון.
ב. בהתלבשות ההארה בקליפת נוגה, הקליפה מסתירה על קדושתו יתברך המלובשת בהם.
מאפיינים אלו ניתנים איפוא לשינוי, על ידי עבודת ה' של היהודי, כדלהלן.
...
עם ההבעה בדיבור:
כשהאדם מדבר, החיות הנפשית המפעילה את דיבורו היא הנפש החיונית שמקליפת נוגה.
והנה, בשעה שהאדם מדבר "דברים בטלים", הרי הקליפה שבנפשו החיונית מסתירה ומעלימה על קדושתו יתברך (כטבעה של הקליפה).
אולם, כאשר האדם עוסק בדברי תורה בפיו וכן כאשר הוא מביע את מילות התפילה בפיו. הנה בשעת מעשה, כח הדיבור של נפשו החיונית (שהיא מנוגה) עולה ונכלל בקדושה - ומעתה, לאחר שהוא נכלל בקדושה והתהפך לטוב, הוא כמובן מפסיק מלהסתיר ולהעלים על קדושתו יתברך.
נצין, כי מהפך זה נפעל בכל לימוד ותפילה בפה, גם אם הם נעשים "סתם" מתוך "מצות אנשי מלומדה", וללא רגש מיוחד של אהבה ויראה.
...
גילוי הרצון העליון שבתורה:
התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה. ובכל פעם שעוסקים בה ממשיכים ומגלים את רצונו למטה.
אולם נקדים, שעצם המשכת חכמתו יתברך למטה וגילוי אור הרצון העליון שמלובש באותיות התורה, הם שני דברים - שכן, הגשמיות של העולם הזה (שבה מלובשת התורה) אינה "כלי" לקליטת ה"אור אין סוף" הטמון ברצון שבתורה.
המקום במערכת העולמות שהוא ה"כלי" הטבעי לגילוי האור הנעלה שברצון העליון, הוא הספירות הקדושות שבעולם הבריאה ובעולם היצירה.
והדרך שבה ניתן לזכות בגילוי הרצון העליון שבתורה. הוא על ידי לימודה באהבה ויראה (שכליים או טבעיים) - לימוד (המשולב בחיות מיוחדת) שבו מעלים את התורה (המלובשת בעניינים גשמיים המעלימים על האור האלוקי) אל המקום המהווה "כלי" לגילוי הרצון העליון.
יוצא איפוא: שתוספת החיות בעבודת ה' (שעם האהבה והיראה) המביאה לגילוי הרצון העליון, אינה ככחות הנדרשים לפעול את התכללות הנפש החיונית בקדושה (עם קיום המצוות).
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
"היום בתניא" יום ה', ט"ו ניסן
"היום בתניא" יום ה', ט"ו ניסן
תניא "ליקוטי אמרים"
המשך פרק מ' (עמוד 109)
שנה פשוטה
⛳
מעלת עבודת ה' כשהיא לשמה:
רבנו מחדד את מעלת התורה והמצוות כשיש בהם את הכוונה "לשמה" - המעלה אותם לעשר הספירות שבבריאה ושביצירה, בהתאם למהות הכוונה (כשהיא באהבה ויראה שכליים או טבעיים). "ושם", הרצון העליון המלובש בתורה ומצוותיה מתחיל להאיר - דבר שנמנע, כל עוד התורה והמצוות ימצאו למטה, שכן, גשמיות העולם הזה מונעת מהרצון העליון להאיר ולהתגלות.
...
כדוגמת כנפי העוף:
לעיל למדנו בהרחבה, אודות ההבדל בין עצם לימוד התורה וקיום המצוות, שעיקר עניינם הוא ביצועם ב"פועל". ובין האהבה והיראה, שאת מעלתם יש לראות בזה, שהם מעלים את התורה והמצוות למקום שבו הם יוכלו להאיר.
"ובזה" (מוסיף רבנו) "יובן היטב" מה שהאהבה והיראה נקראים בדרך משל "גדפין" (=כנפיים).
...
"כדכתיב ובשתים יעופף":
במראה נבואתו אומר ישעיה "...ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא... שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף" - וכתבו המפרשים:
א. בשתי כנפיים השרף עף בשליחות הבורא.
ב. בשתי כנפיים השרף משמש ועובד את ה'.
וכתב הרב חיים ויטאל, כי שתי כנפים אלו שבעוף, הם כשתי הזרועות שבגוף האדם, שעל פי הקבלה הם רומזים לשתי המידות חסד וגבורה, שענינם אהבה ויראה.
והנה, בדומה למלאך ש"בשתיים יעופף". כן גם האדם, עם שתי המידות הללו, הוא מתעופף ומעלה למעלה את התורה והמצוות, כמבואר לעיל.
...
"ובתיקונים פירשו":
"בתיקונים" (בספר תיקוני הזוהר), מתייחס לשני שמות שבהם נקראים העוסקים בתורה ובמצוות "בנים" ו"אפרוחים":
א. (נקדים שהאהבה והיראה שהאדם מוליד בשכלו, הם בבחינת בן ובת. ובהתאם:) העוסקים בתורה ובמצוות ביראה ואהבה נקראים בנים.
ב. העוסקים בתורה ובמצוות ללא אהבת ה' ויראתו, שעבודתם במצב זה אינה יכולה לפרוח ולעלות למעלה, "נקראים אפרוחים" (שכן, הם כאפרוחים שאינם יכולים לפרוח).
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
חג שמח!
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
"היום בתניא" יום ו', ט"ז ניסן
"היום בתניא" יום ו', ט"ז ניסן
תניא "ליקוטי אמרים"
המשך פרק מ' (עמוד 110)
שנה פשוטה
⛳
האהבה והיראה נקראים כנפיים:
למרות שאהבת ה' ויראתו הן שתי מצוות מכלל תרי"ג המצוות. הנה, בעוד שקיומה של כל מצוה מהוה ענין נעלה בפני עצמו. מעלתם של האהבה והיראה היא לא בעצם השגתם, אלא בהיותם כנפים המעלים את כל עבודת ה' של היהודי.
וככל שם שמצביע על מהות הדבר, כן האהבה והיראה נקראים "גדפין" (= כנפים), היות שזוהי תכליתם.
נציין, שלעומת מצות עונג שבת והשמחה בחג למשל, שמעלתם באה לידי ביטוי בעצם השגת רגשות אלו. הרי מעלת האהבה והיראה, היא לא בעצם השגת רגשות האהבה והיראה, אלא בהיותם "כנפים" המעלים את כל עבודת האדם למעלה.
...
אהבה בתענוגים:
נקדים, שבאהבת ה' ישנן בחינות רבות ומגוונות.
וכמבואר בחסידות, מעלת האהבה שדובר עליה לעיל, המהווה כנפיים לתורה, היא אהבה כרשפי אש.
אולם יש אהבה נוספת הנקראת אהבה בתענוגים, אהבה שיסודה הוא תענוג - תענוג, שהוא מעין התענוג שיתגלה בעולם הבא.
יש צדיקים, שזוכים כבר בעולם הזה לטעום מהתענוג שינתן להם בשכרם בעולם הבא.
אולם, אהבה זו ככל שתהיה גדולה, אינה מביאה לידי העלאת התורה והעבודה של האדם - ואין חסרון בזה, שכן, אין זה מעניינה של האהבה בתענוגים.
...
"הוי כל צמא לכו למים":
כל מי שלא הגיע למדרגה שבה יזכה באהבה בתענוגים, אלא "נפשו שוקקה וצמאה לה'". אינו יכול להסתפק בהרגשת הצימאון המפעמת בקרבו.
שכן, כאמור לעיל, אין לראות את רגש האהבה כרשפי אש והצמאון לאלוקות, כעניין בפני עצמו. וכל מעלתם של רגשות אלו היא, כאשר מצרפים אותם למעשה (ופועלים בו את העליה לעולמות העליונים).
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
"היום בתניא" שבת קודש י"ז ניסן
"היום בתניא" שבת קודש י"ז ניסן
תניא "ליקוטי אמרים"
פרק מ"א
שנה פשוטה
⛳
ראשית העבודה:
האהבה והיראה אודותם למדנו בפרקים קודמים (כולל מה שהם מהווים כנפיים לתורה), אמורים בעבודת ה' ברמה גבוהה. ובפרק שלפנינו (מ"א), מתייחס התניא ל"ראשית העבודה", שבמישור זה עליו לעורר בראש ובראשונה את היראה (המבוארת כאן, שעניינה "קבלת עול מלכות שמים").
...
יראת ה' הבסיסית:
בעבודת ה' מתקדמת המשולבת בחיות פנימית (שאודותיה דובר לעיל בפרק ד): אהבת ה' מהווה את השורש למצוות עשה (בהביאה לקיום המצוות בהידור). ויראת ה' היא השורש למצוות לא תעשה (בהביאה לידי זהירות גדולה בכל הגדרים והסייגים).
אולם כאן, בדברו על "ראשית העבודה", מציין רבנו, שבמישור זה, היראה היא השורש לכל המצוות כולן, הן למצוות שענינם "סור מרע" והן למצוות שענינם "עשה טוב".
וביראה זו, אין צורך שתהיה ברמה של "אהבה ויראה שכליים". אלא, די אם יעורר את "היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, שתהיה בהתגלות לבו, או על כל פנים בהתגלות מוחו".
...
התכנים להתבוננות:
להשיג את היראה הבסיסית שלפנינו, עליו להתבונן בנקודות הבאות:
א. "בגדולת אין סוף ברוך הוא ומלכותו אשר היא מלכות כל העולמות, העליונים והתחתונים" (ואינו מלך רק על חלק מהעולם).
ב. שהקב"ה "ממלא כל עלמין" ו"סובב כל עלמין" (כדברי הזהר, וכפי שפירשם הבעש"ט דוקא ומבוארים בהרחבה בתניא ובתורת חב"ד).
ג. שהקב"ה מיחד את שמו, הן על כלל ישראל, והן עליו באופן פרטי - וכחובת האדם לומר "בשבילי נברא העולם".
ד. שהשגחת הקב"ה עליו, אינה בשלט רחוק. אלא "ה' נצב עליו" ממש "ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי" - ואינו דומה הירא מהמלך בשעה שנמצא לידו, מהירא מהמלך הנמצא במקום אחר במדינה, אי שם בארמונו.
...
המסקנה:
עם התבוננות הנ"ל הוא יגיע למסקנה:
א. שגם הוא "מקבל עליו מלכותו להיות מלך עליו, ולעבדו, ולעשות רצונו בכל מיני עבודת עבד".
ב. שבעת עבודתו את ה' יהיה שרוי "באימה וביראה כעומד לפני המלך".
על הנקודות הללו עליו להתבונן, לפני קיומה של כל מצוה ולפני גשתו לעסוק בתורה.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ


















