רעה חולה בעולם בכלל ובישראל בפרט ונדבק אצלנו החרדים עוד מן העבר, עוד בטרם יודעים את כל הפרטים חורצים דין וקובעים שזה או אחר אשמים, המינימום המתחייב לא רק על פי הלכה, בעולם כולו שופט חייב לשמוע את כל הצדדים בטרם הוא חורץ דין, אבל לצערנו ראינו השבוע עוד מחזה שלא רק צרם זה זעק לשמים, עוד לפני שידעו איך זה קרה כבר ידעו להאשים, זה את היועצת, וזה את המעונות הפיראטיים, כל דרשן דרש על פי מה שהיה טוב ונוח לו
גם עתה לאחר כמה ימים לאחר שאנו כבר יודעים הרבה פרטים, האם אפשר לחרוץ דין, האם יש אשם אחד, או שמדובר בהרבה סיבות הנוגעים לאחרים ואי אפשר לזרוק את האשמה על אחד או אחת בלבד. המציאות שהמעונות מן הסוג הזה קיימים כל כך הרבה שנים ובצורה כל כך מוזרה ולא מתוקנת, גם אם ב"ה הרבה שנים לא קרה שום דבר, אז נזכיר שבמירון עשרות שנים הלב דפק ושאל איך זה שההדלקה עוברת ללא הרוגים ופצועים, וכל עוד שזה לא קרה המשיכו. רק כאשר קורה אסון אז קופצים ונזכרים שעם זה אנו החרדים מתמודדים בכל כך הרבה עניינים, עד שלא ניפגע ממש, לא נעשה דבר
לחרוץ דין מי אשם כאן אף אחד לא יכול גם עתה כאשר יודעים הרבה פרטים ועדיין לא מיצו את החקירה כמו שצריך. מי שישמע טוב את חורצי הדין הם קופצים על עגלות שאין להם כל קשר למה שקרה, זה עלול היה לקרות גם אם זה היה במסגרת ועם פיקוח, מפני שקשה להאמין שהדבר נעשה בכוונה, וארחיק עוד יותר קשה להאמין שידעו כי נמצאים במצב מסוכן ואיפשרו זאת. קרה מה שקרה מתוך חוסר זהירות שנבע מחוסר ידע ממה שעלול לקרות במצב הזה
כואב הלב שעברנו את זה, אבל הרבה יותר כואב שהציבור החרדי לא מאורגן טוב ונכון, אין מי שיפקח, ואין מי שיכריע בשאלות מן הסוג הזה. אוהבים לעסוק בדברים העומדים ברומו של עולם ולא בפעוטות, והנה ראו איזה אסון קרה מפני שחיים בתודעה כי לנו החרדים לא יקרה שום דבר, אנו מבוטחים אי שם
האם לומדים את הלקח, או שמא לאחר שירגע ימשיכו כדאשתקד מתוך חשבון שדבר כזה קורה פעם בהרבה שנים, האם ימצאו מי שיקימו מוסדות מאורגנים לילדים בגילאים האלו, שיהיה תחת פיקוח טכני, או שמא לא ירצו לקפח את פרנסות מי שמנהלים את הפעוטונים ולכן לא יעשו דבר לעצור בעד מה שמהווה סכנה ממש. במקום להצביע על פלוני או אלמוני האשם, קודם כל בואו נצביע על עצמנו, מה עשינו שנחיה במסגרות טובות וכי הילדים ישהו ביום במקומות שאינם מסוכנים, ובמסגרת שיש שם פיקוח מסייע, גם אם זה צריך לעלות יותר, ואם אין להורים את האפשרות לשלם אז תקימו ארגונים שימצאו את הכסף ויבטיחו כי בעתיד לא יקרו דברים כאלו
המציאות שיש פעוטונים כאלו בניהול פרטי ולא תמיד כאלו שמותר לסמוך עליהם שיידעו איך להבטיח את המקום מסכנות לא צפויות, סימן שהתרגלנו לחיות כך. אם היינו כנים והחיים של השני היו חשובים לנו לא פחות משל ילדינו, היינו משקיעים הרבה יותר בתחום הזה, וחבל שזה קורה ויקרה רק מפני ששילמנו מחיר כבד
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.