הבעיה אינה 'דעתם' אלא 'איומם'

מותר לכל אחד להביע דעה, וכאשר מישהו תורם מותר לו להביע את דעתו כל עוד שהיא רק דעתו, ברגע שהוא מאיים אסור לקחת ממנו פרוטה, אחד כזה נותן כסף ומכתיב לראשי הישיבות ולציבור החרדי איך להתנהג כאן הבעיה. כאשר ציבור כל כך גדול עושה מה שהוא עושה אין לזלזל בדעתם, מותר ואולי אף חובה לחלוק עליהם אבל עד כאן, לאיים על מי כי אם הוא לא יחשוב כמוני אתנקם בו, לא אתרום יותר כסף לקיום הישיבות זה חמור

כן, אם מי לפני שהוא נתן את הכסף התנה שהוא נותן על מנת שיתנהגו ככה זה משהו אחר, ולכן קשה מאוד על אחד מגדולי ראשי הישיבות כאשר מי מן הנגידים הבטיח כסף לקרן הישיבות בתנאי שמי שלא לומד יילך לצבא התשובה חייבת הייתה להיות ברורה, כי לוקחים למען הישיבות שפירושו למען מי שלומדים, ובאשר לאחרים איש לא ביקש ממנו פרוטה, והוא לא יכול לקבוע לאף אחד איך לנהל את חייו

היום הזדעזעו ממכתב של קבוצת נגידים שרובם מודרנים שתבעו כי יכבדו את החיילים ואת הצבא, אז נפריד, מכבדים כל חייל בצבא אין מי שאומר מילה אחת נגדם, ההיפך מברכים ומתפללים למענם. ובאשר לצבא כאן יש לנו בעיה, מפני מי שמבקשים לסגור את הישיבות מי שמבקשים לחלן עשרות אלפי חרדים, חייבים להתנגד למזימתם

חז"ל לימדו אותנו כי אין לפחד מאיומים, מה שצריך להחזיק את הישיבות יגיע ממילא, איש לא יכול למנוע זאת. ואם הנגיד הזה לא נותן, יתן נגיד אחר, ואולי דווקא בגלל האיומים שלהם ההכנסות יגדלו. אסור בשום אופן להיכנע לאיומים, וחייבים להעמידם על מקומם שיבינו, כי המאבק נגד הצבא הוא מפני שיותר משבעים שנה הם לא עשו דבר לקליטת שומרי תורה ומצוות שיוכלו להיכנס לצבא ולצאת משם כפי שהגיעו. חילוני מגיע לצבא ויוצא חילוני מהצבא, חרדי מגיע חרדי ויוצא חילוני. אז אנא בטרם אתם מבקשים לכבד את הצבא היכן הייתם בכל השנים כשהם חילנו אלפי חרדים ודתיים לאומיים?

חיים שאולזון