אחת הטענות החזקות של הרב אברהם סאלים נגד הרב יצחק יוסף מדוע אינו מתאים להיות 'נשיא מועצת החכמים' מפני שאינו 'ישיבישער' במילים אחרות אינו 'בן תורה', ותשאלו בודאי מה זה 'ישיבישער' ומה זה 'בן תורה', הרב יצחק יוסף אינו יכול להשיב על שאלות אלו, מפני שהתנהגותו ומעשיו בכל שנות חייו היו ההיפך מ'בן תורה' אמיתי שיודע כי הוא יכול ללמוד הרבה ולהיות אפס אחד גדול אם אינו חי את ה'השקפת התורה' שהיא ההיפך מהשקעת כל החיים ל'קריירה'. כאשר הרב יצחק יוסף מאשים את הרב אברהם סאלים שאינו בקי בהלכה הוא משמיץ את כל ראשי הישיבות בדורנו ובדורות קודמים שלא היו רבנים, וכפי שאמרו כמה מגדולי ישראל ביניהם מרן הגאון רבי דב לנדו רק לאחרונה, כי המזל של ראשי הישיבות שאינם רבנים, ולכן הם שוקלים דברים בצורה שונה מרבנים, שמכריעים על פי הלכה ולאו דווקא על פי השקפה, שעניינה הבנת התורה
אחד הדברים הכי קשים אצל רבים הוא להבין את התורה. יש לנו בדורנו ידענים רבים, היום קל מאוד לדעת, יש הרבה אפשרויות כולל טכנולוגיות ללמוד ולדעת הרבה ומהר, אבל 'הבנת התורה' זה כבר סיפור אחר לגמרי, לשם כך אתה צריך לחיות את 'השקפת התורה' ואצל חסידים את עומק 'תורת החסידות' אלו משנים את האדם ואת כיוון מחשבתו, הוא לומד את הדברים לעומקם ורואה אותם בצורה שמובילה להבטחת העתיד התורני והיהודי
אכתוב כאן משהו שאולי ירחיק אבל אין מנוס צריך להעמיד את הרב יצחק יוסף על מקומו בהבדל שבין אנשי הלכה אשכנזים לאנשי הלכה ספרדים. קחו את הרב עובדיה יוסף שהיה ידען מהגדולים בדור מעטים מוצאים כמותו בידע, ואת הרב יוסף שלום אלישיב מן העבר האחר. הרב עובדיה יוסף פסק על פי הלכה, הרב יוסף שלום אלישיב פסק על פי הלכה והשקפה, וזה מה שמבדיל בין מי שבאו ממדינות המזרח התיכון לבין מי שבאו ממדינות ששם חיו את ההלכה וההשקפה שהכתיבה את דרך החיים. זו הסיבה מדוע אנשי ש"ס עד היום הזה קרובים הרבה יותר למזרחי מאשר לחרדים, לעומת הספרדים שלמדו בישיבות האשכנזיות שם קלטו כי השקפת התורה הוא הבסיס להנהגה ולא לימודי ה'מזומנים' וההלכה כפשוטה
היה זה מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל שפעם בחן בגור את הבחורים והם הוכיחו בקיאות רבה, כשיצא משם אמר למי שהיו עמו, לדעת הם יודעים, להבין הם לא מבינים. ואת זה אומר כאן להרב יצחק יוסף שאני מכירו מגיל ילד, גרנו לא הרחק זה מזה וגם למדנו בישיבה יחד ומאוחר יותר ראינו זה את זה הרבה פעמים. השקעת הרבה בלימוד ההלכה מאביך הגדול זצ"ל, אבל מעולם לא למדת 'השקפה' זה ניכר מדבריך אין לך מושג ב'השקפת התורה' וכאן הבעיה שלך
תחשוב בודאי שכוונתי ל'השקפה' במובן הליטאי-בני ברקי שהיום הם מחבלים מן הפלג הירושלמי. חלילה וחלילה, הם בנו השקפה חדשה כזו שכל עניניה לעקוף את ההלכה. 'השקפת התורה' למדו בישיבות באירופה ואצל גדולי ישראל בארץ ישראל שלא היו חלק מן הפוליטיקה. היו כמה דרכים ללמוד השקפה, הדרך הליטאית שעשו זאת דרך המוסר אבל בדרכים אחרות, לשם כך עליך ללמוד את ההבדלים המקוריים שבין הישיבות כמו נוברדהוק היכן שהשקיעו בשבירת המידות, לבין ישיבות שהשקיעו בעמקות, אחרים בלמדנות, ובסלבודקה שם עסקו ב'גדלות האדם' שלכל אחת מהם היה דרך איך לבנות את האדם לאו דווקא רק לדעת 'ידע', אלא הרבה יותר, לדעת איך לחשוב נכון. ובצד האחר היו החסידים שגם שם כל אחת מהן בנתה את החינוך שלה על ענין אחר, אבל דבר אחד היה המאחד שבין כולם שהבינו, כי ידע לבד לא מספיק, אתה יכול לדעת הרבה מאוד ולהיות חמור נושא ספרים. בשביל להכריע צריך 'להבין' וזה לא בא מידע בלבד. אזכיר לך כי תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.