ניצוצות של אור
משמעות התיקון בנפש ובעולם
רבי משה דוד וואלי זצ"ל, מציע מבט קבלי-חסידי עמוק על משמעות התיקון האישי והכללי ועל תפקידו של האדם בעולם.
1. "וַיּוותֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ; כִּי מַה שֶּׁאָרַע לָאֲבָוֹת סִימָן לַבָּנִים"
הפתיחה
בציטוט מסיפור המאבק של יעקב אבינו עם המלאך (ספר בראשית) אינה מקרית.
יעקב, שנותר לבדו באישון לילה, מסמל את נקודת הניתוק והעימות הנדרשת כדי
להגיע לדרגה רוחנית חדשה. חז"ל לימדו אותנו כי מעשי האבות הם "סימן לבנים" –
כלומר, הקשיים, הניסיונות, והניצחונות של האבות משתקפים בחיי כל דור ודור.
יעקב, המייצג את מידת האמת והשלמות, נדרש ל"בירור" המכריע לבדו. זהו רמז
לכך ששלמות התיקון של הבנים תלויה גם במאבק הפנימי והאישי של כל אחד ואחת.
2. "וְהַפַּכִּים קְטַנִּים הֵם סוֹד נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה הגְּרוּעִים שֶׁהֵם בְּעַקְּבַיִם"
זוהי ליבת הרעיון הקבלי-לוריאני המועברת דרך לשון החסידות.
* ניצוצות של קדושה: בעקבות שבירת הכלים הקוסמית (חורבן עולמות עליונים),
חלקים מהאור האלוקי נשרו ונפלו לתוך המציאות הגשמית והחיצונית. אלו הם
ה"ניצוצות הגרועים" – הקדושה שנפלה והתערבבה בקליפות, בטומאה, ובהיבטים
הנמוכים ביותר של המציאות.
* ה"עקביים": העקבים
מסמלים את סוף הדברים, את המקום הנמוך והחיצוני ביותר, המרוחק מהראש (השכל
והתודעה) – זהו החומר הגס, המעשים השגרתיים, ואפילו המחשבות והרצונות
הנמוכים ביותר של האדם.
* ה"פכים קטנים": ביטוי זה
רומז לנס חנוכה, שבו הניצחון הרוחני הגדול בא דווקא מ"פך שמן קטן" שנמצא
חתום. הנס העצום של הדלקת המנורה התאפשר בזכות הטהרה שהשתמרה דווקא במקום
הנסתר והבלתי צפוי. זוהי ההוכחה שגם בתוך העקבים, במקומות שנראים כחסרי
סיכוי, טמונה קדושה גדולה.
המסר: הקדושה הגבוהה
והטהורה כבר נתקנה; עבודת האדם (ה"בנים") היא דווקא בכיבוש ובבירור
הניצוצות שנפלו למקומות הנמוכים ביותר – בתוך חולשות הנפש וטרדות החיים
הגשמיים.
3. "וְגמַר הַבֵּרוּר תָּלוּי בָּהֶם, וְלֹא נֹאבַד מִן הַקְּדֻשָּׁה כלוּם, חַס וְשָׁלוֹם"
גמר
הבירור הוא השלב הסופי והמכריע של התיקון העולמי (תיקון עולם). אם אכן
ההשגחה טמנה את הניצוצות החשובים ביותר דווקא במקומות הנמוכים ביותר, הרי
שרק על ידי כיבוש וזיכוך ה"עקבים" נשלם את מלאכת התיקון.
* תכלית הכל: האדם אינו צריך לחפש קדושה רק בפסגות ההשגה הרוחנית; אדרבה,
עליו להפוך את ה"עקב" לחלק מהקדושה. כשאדם מעלה ניצוץ גרוע – למשל, משתמש
בכוח גשמי למטרה קדושה – הוא מקיים את התיקון החשוב ביותר.
* הבטחה ועידוד: המשפט "וְלֹא נֹאבַד מִן הַקְּדֻשָּׁה כלוּם, חַס
וְשָׁלוֹם" הוא הצהרת אמונה עמוקה. היא מבטיחה כי מאחר והניצוצות המכריעים
עדיין קיימים וניתנים להעלאה (תלויים ב"בנים"), הרי ששלמות הקדושה לא תאבד
מאיתנו לעולם. יש לנו את הכוח והאחריות להשלים את המלאכה.
לסיכום,
הטקסט מלמד כי הייעוד הרוחני של האדם אינו רק להתעלות בעולמות העליונים,
אלא לרדת ולפדות את הניצוצות השבויים ב"עקביים" של חייו ושל העולם. בכך,
הוא הופך את הקטן והנמוך (ה"פכים הקטנים") למפתח לגאולה השלמה והסופית.
על
מנת לקבל מאמר קבוע מתורתו של הרמ״ד וואלי זצ״ל ניתן לפנות את הרב נחום
קרלינסקי שליט״א או אל הרב שמעון שחר שליט״א המהדירים את ספריו כמו כן
לקראת היארצייט הציבור מוזמן להצטרף לשבת בוונציה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.