על חטא שחטאנו באלימות חרדית!!!

כאשר אדם חוטא לתיאבון זה ענין בינו לבין קונו, האדם חייב לחפש דרכים איך להתגבר על יצרו, ולא אתן כאן מוסר לאף אחד שמתקשה להתמודד עם המצב הזה. הבעיה שלנו היא, כשאדם חוטא ומאמין כי הוא עושה מצוה, כאן החורבן הגדול, הוא בכלל לא חושב שהוא חוטא, הוא משוכנע כי כל השערים פתוחים בפניו, מפני שהכה את מי שהרבי שלו לא אוהב. עם המצב הזה אנו מתמודדים במשך של מאות שנים ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות, דורכים על דאורייתא'ס ובטוחים כי רק עושים מצוות

אחד הדברים הנפוצים מאוד בהרבה מקהילות החרדים היא האלימות, מכים אחרים רק מפני שמי נקלע למחלוקת עם הרבי שלו. אצל החסיד אין בכלל שאלה של לתבוע מישהו לדין תורה ושבית הדין יקבע, ברגע שזה אינטרס של הרבי שלו, אז לא צריך בית דין ולא צריך הלכה, זו מצוה להכות את האחר 'לשמח' בכך את הרבי שלו לעשות למענו שזה קודם לכל התורה כולה

לא אשכח באחת התקופות הסוערות בחצר חסידות גדולה בירושלים, הרבי רצה משהו והרבנים של החסידות שדנו בנושא קבעו כי הרבי לא צודק, אבל איך אפשר לומר לרבי שהוא לא צודק, אז החליטו שתיים מן הרבנים שיאלצו להתיר לרבי את האסור. אבל היה זה דיין אחד שטען כי אסור לעשות דבר כזה ופסק שהרבי לא צודק. וכאשר הוא נכנס לרבי לברכה כדרכו, הרבי ברח לחדר השני ולא רצה לדבר עמו בגלל שפסק נגדו (שמות הדיינים אצלי, בעבר פרסמתי את שמותיהם)

פרשה אחרת וסוערת לאחרונה, בקהילה ידועה שמרכזה בבני ברק אבל הבעיה היא בעיר ביתר, שם עמל חסיד במשך הרבה שנים התרוצץ להשיג כסף ובנה בניין גדול ומוסדות, וכאשר הצליח חמדו את הבניין ואת המוסדות מי מסובבי הרבי וביקשו לגזול זאת ממנו. הם לא הצליחו ופנו לבית המשפט לערכאות האמינו ששם יצליחו ודווקא שם הפסידו. אז מה עושים חסידי הרבי 'למען כבודו של הרבי' מכים ומזיקים למי שניצח, לא חלילה סתם ככה כי חמד את המקום, הוא ביקש למנוע את מה שניסו לעשוק אותו, ועל זה מגיע לו מכות רצח, לשבור ולהרוס כל מה שרק יכולים וכל זאת 'למען כבודו של הרבי' שזקוק לרחמי שמים במצבו הרפואי

לא רק שם, אני בכוונה לא כותב שמות מפני שמטרת השורות האלו היא כללית לכל קהילות החרדים. אין כמעט פינה חרדית היכן שלא הייתה אלימות, ורובם הגדול מתוך 'קדושה' וערכים חסידים, הם מאמינים כי הם עושים לשם מצוה. זוכר אני איך הכו יהודים ליד קברו של אדמו''ר גדול ב'הר המנוחות', ואיך הכו בקרית יואל ובעוד מקומות, ולא שכחנו אלו מכות היו בשמחת תורה בישיבה ידועה בבני ברק ובבית כנסת של חסידות גדולה מאוד בוילימסבורג

גם קראון הייטס לא יוצאת נקיה מן העניין הזה. צעירים בני הטיפש עשרה חמומים מאמינים כי הם מבינים טוב יותר מן הרבנים מה זה להיות 'חסיד' ומתנהגים באלימות נוראה, ולא חלילה מפני שהם מבקשים לחטוא, הם מבקשים להוסיף 'אש חסידית', כאן החורבן הגדול של היהדות החרדית

לא שומעים את גדולי החרדים עוסקים בכך, בדרשותיהם אינם משקיעים להסביר ולהזהיר שחלילה לא ינהגו באלימות, ואין זה פלא שבכל שני וחמישי זה קורה במקום אחר. חייבים לעשות סוף למצב הזה, וזה בידי הרבנים מי שלהם השפעה בציבור, אבל בורחים מן הענין הזה כמו מאש מחשש שהם יהיו הקרבנות ויפגעו גם בהם

הפחד מן האלימים זה מקור הצרה, ובערב יום כיפור אין ברירה אלא להכות על חטא על ששתקו היכן שהיו חייבים לזעוק, ולקבל על עצמם בשנה הבאה עלינו לטובה ילחמו באלימות החרדית ובמיוחד 'הקדושה' זו שעושים מה שעושים 'למען הרבי' והקהילה

חיים שאולזון