"היום בתניא" ח' תשרי

 

"היום בתניא" ח' תשרי
תניא "אגרת הקדש"
המשך פרק כ' (עמ' 260)
שנה פשוטה

⛳

"עיקר התהוות היש":
לעיל הציג רבנו מספר מתהוים הנכללים במסגרת של "ראשית היש הנברא ותחילתו" (וביניהם ה"כלים" של עשר הספירות שב"בריאה יצירה ועשיה", וכן ה"אורות" שבבחינת "נפש ורוח" שבעולמות אלו). ועכשיו מתיחס רבנו (למצב נמוך יותר) "לעיקר התהוות היש ודבר נפרד לגמרי" - השונה לחלוטין מהנ"ל, הן במהותו והן במקור המהוה אותו.
בנוגע למקור התהוותם - בעוד ש"ראשית היש הנברא", נברא על ידי ה"נשמה" שבבריאה יצירה ועשיה (המכילה את שלשים הכלים שבמלכות דאצילות המתלבשים ב"בריאה יצירה ועשיה"). הרי "שעיקר התהוות היש" התהווה (מבחינה נמוכה יותר)  "ממלכות דאצילות שנעשה עתיק לבריאה".
ובנוגע למהותם - אף שתחושת הפירוד לגמרי, היא גדולה יותר ב"עיקר התהוות היש" (מאשר "בראשית היש"). הנה, דוקא ב"עיקר ראשית היש", הוא המקום שבו מתגלית מלכותו יתברך.
...

"כי אין מלך בלא עם":
כידוע, אחת הסיבות  שהביאה לבריאת העולם, היה רצונו יתברך שתתגלה מידת מלכותו.
והנה, בדומה למלכות בשר ודם שאינה על עצים ואבנים או על בעלי חיים, אלא רק על אנשים שהם כמותו. וכן, לא שיך שהאדם יהיה מלך על בניו או על שרים המקורבים אליו ביותר. אלא רק על כאלו שהם ממהותו (גם בני אדם) וגם נפרדים ורחוקים ממנו, אבל במקביל יש להם ביטול אליו (כביטול העבד אל אדונו).
כך גם התגלות מלכותו של הקב"ה אינה אפשרית, אלא עם בריאת העולמות "בריאה יצירה ועשיה",  שמצד אחד יש בהם חיות אלוקית, ומצד שני כל אחד מהם "נראה דבר נפרד בפני עצמו" (ולמרות מצבם זה, הם מקבלים על עצמם את עול מלכותו יתברך).
יוצא איפוא, שגילוי בחינת מלכותו יתברך, אינו שיך על הנאצלים שבאצילות, ולא על אותן הבחינות הנכללות ב"ראשית היש הנברא ותחילתו" (שמצבם דומה לשרי המלך והמקורבים אליו). אלא דוקא על המתהוים המוגדרים  כ"יש ודבר נפרד לגמרי".

...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ