מאת לייבלה ויינברג
פארסת "עצרות התפילה" - ההודעה וגרוע ממנה הביטול, הפילה את האסימון: "גזירת הגיוס" הינה עבודה חרדית, של ניהול "גבולי" שיצר את הבעיה יש מאין. ניתן היה להסדיר את הסיפור בחוק ליברמן שנראה היום כמו חלום מתוק וגדולי הדור שהבינו את המשמעויות ארוכות הטווח רצו בו, מאד.
אבל עסקני גור טירפדו את המהלך, ומאז הם מטריפים את המערכת, כשמצד אחד מנהלים "דו שיח פורה" עם הצבא, ומצד שני, משתמשים בשיטות מלוכלכות כדי לטרפד פתרונות, והכל בניסיון (שכשל) להפיל -דרך הגיוס- את הממשלה ולממש את חלומם הישן מתש"ן, להקים ממשלת שמאל, עם ליברמן, לפיד ויאיר גולן.
למה?
נקמנות על עלבון ישן? רצון להוכיח "מי בעל הבית"? או אינטרס כספי אפל? באמת לא משנה.
משנה הנזק לציבור החרדי, ללימוד התורה והחילול השם.
פרשת העצרות היא שיא חדש בפועלם של העסקנים "למען הציבור החרדי".
אף אחד לא הבין למה עצרות דווקא עכשיו, כשהתברר שההר הוליד עכבר. האיום לעצור בחורים בישיבות התגלה כעורבא פרח, והסתבר כי הצבא מטפל בנושא כמי שכפאו שד - עובדה ש"הפשיטות" פסקו, העצורים המעטים שוחררו ברובם (אם הצבא היה רוצה היו היום אלפי עצורים).
במקביל כולם יודעים שהבעיה לקראת פתרון בידי ביסמוט (שהשיג את התמיכה הקריטית של יועהמ"שית חו"ב), והפתרון המדובר זוכה לתמיכה חרדית כמעט מקיר לקיר.
אבל היא הנותנת, יעד עסקני גור אינו הגיוס אלא הפלת הממשלה וחוק ביסמוט עושה סיכול ממוקד למטרה נעלה זו ועל כן דחפו ל"עצרת תפילה".
ואז הגיעה גחמה חדשה שברגע האחרון ביטלה את העצרת והביכה את ההנהגה החרדית.
לכן אל דאגה, כשיותר נושא הגיוס הם ייצרו "בעיה" חדשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.