הנשיא שז"ר כתב לרבי מליובאוויטש: ידעתי כי הרבי נגד המושג נשיא המדינה אבל לא חשדתי כי גם המושג מדינת ישראל היא למורת רוחו

 

הנשיא שז"ר כתב לרבי מליובאוויטש: ידעתי כי הרבי נגד המושג נשיא המדינה אבל לא חשדתי כי גם המושג מדינת ישראל היא למורת רוחו 

לכבוד הלוחם הגדול למען כבודו של הרבי במשך קרוב ליובל שנים 

ר' חיים שיחי' שאולזון 

ראיתי את המאמרים הנפלאים שאתה מעלה בקשר ליסודות האמונה של הרבי ומלחמתו נגד כל ההשקפות הפסולות המביאים לידי בלבול המוחין וסכנה קיומית ליהדות. ואשריך שאתה עושה רצונו של הרבי בכל דבר ועניין, עוד מהתקופות שנלחמת באותו האיש מבני ברק ואתה היית היחיד ממש מבין כל אנ"ש חסידי חב"ד שיצא להגנתו של הרבי ולא פחד משום איש ומסרת נפש מול כל הרוצחים המתועבים כולל מול הקמב"צ יהודה משי זהב ועברייני סטמאר.

בקשר למכתב שהרבי שלח לגאולה כהן בו הרבי כותב שהוא לא מקבל ולא משתמש בתואר מדינת ישראל. אגב, לא רק שלא משתמש בתואר, הרבי גם כותב מפורשם שהוא לא מקבל את המונח מדינה על מה שקורה, שזה נושא מאד מורכב, ובהזדמנויות אחרות הרבי הסביר שהמדינה אכן אין לה גדר של מלכות אלא הוא מסתכל עליהם בגדר של שבעה טובי העיר  או כמו וועד ארבע ארצות, וזה הפירוש שהוא לא מקבל את מדינת ישראל כמדינה אלא במושג ההלכתי של שבעה טובי העיר וועד ארבע ארצות. 

 [ועד ארבע ארצות הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580[1] ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין. תפקידיו של הוועד היו גביית מסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות המתאימים וכן שיפוט פנימי הנוגע לתשלום או לאי תשלום המיסים. מאוחר יותר סיגל לעצמו הוועד את תפקיד ייצוג הקהילה היהודית בפולין לפני מלכי פולין. נוסף על כך היו לוועד סמכויות שיפוט בתוך הקהילות היהודיות, בין היהודים לבין עצמם.]

זה ההסתכלות האמיתית של הרבי על מדינת ישראל, ומזה נגזר שחייבים להצביע בבחירות כי אתה צריך להכריע מי ייצג אותך הכי טוב ומי ימחה מול כל העוולות נגד הדת היהודית וכו'. 

וכעת לסקופ האמיתי והמדהים: כשהרבי שלח את המכתב לגאולה כהן הוא שיגר במקביל מכתב נוסף לנשיא (פרזידנט) שז"ר ה=עם העתק המכתב לגאולה כהן, כאשר הוא כותב לו שלא רוצה שזה יגיע אליו ממקורות אחרים. תבין לבד שהרבי כתב זאת לגאולה כהן ששימשה כעיתונאית הוא הניח שזה גם יפורסם בעיתונות.  

ואכן שזר שקיבל את המכתב הוא רתח וזעם ולא ידע את נפשו. מצאתי בארכיונים של שזר את המכתב שהוא כתב לרבי בעקבות המכתב שהרבי כתב לגאולה כהן ואצטט חלקים ממנו, כדי להראות לציבור עד כמה הרבי לא רק שלא פחד לפרסם את דעתו, אלא גם ידע את שז"ר שראה את עצמו חסיד גדול של הרבי וסייע לו רבות בארץ, בהשקפתו הנכונה, וזה להוציא מליבם של טפשים כאילו את ההשקפה של הרבי צריך להחביא, כאשר הרבי עצמו הדפיס את כל הדברים שאמר וכתב בליקוטי שיחות ובאגרות ודיבר עליהם בפומבי ללא מורא. ואותם אלו שמנסים לעוות ולשקר בדבריו של הרבי, רק מראים לאיזה שפל מוסרי ורוחני הם ירדו, ואני בהחלט לממליץ להם לעבור למרכז הרב או לבית אל אצל ר' זלמן מלמד או אצל בנו מהר ברכה. אם הרבי לא מתאים לכם תארזו את המזוודות לכיוון המזרחי. 

קטעים מתוך המכתב ה של שז"ר לרבי מליובאוויטש מתוך כתב ידו של שז"ר. 

ז' תמוז, תשכ"ט

אדמו"רי היקר והנערץ שליט"א

חב אני תודה מרובה לכ"ת [= לכבוד תורתו] על מכתבים אחדים מאז חג השבועות וקונטרס דא"ח.

" ישא ברכה על כולם, וביותר על אשר דאג לכך לבל יגיע אלי מכתב כבוד תורתו  לעיתונאית גאולה כהן בעקיפין, כדרך שמכתבים שלו מעין אלה נוהגים להגיע אלי, ובחר לשלוח אותו אלי במישרים. ועדיין נמלך אני בדעתי אם וכיצד להגיב על מכתבו זה האחרון, מבלי לעשות שקר בנפשי מזה, ומבלי לפגוע חלילה ביחסים שבינינו מזה.

"זכורני כי פעם באחת השיחות שבינינו התאונן בפני כ"ת בשנינות דבדיחותא כי אין אני נותן לו להיות ציוני, כמדומני כי אחר מכתבו זה לגב' כהן הגיע תורי להתאונן, כי אין כ"ת אומר לתת לי להיות חב"די.

 ידעתי כי אין דעתו נוחה מהמושג נשיא המדינה והחלטתי לקבל את התנצלותו והבלגתי 

"ידעתי אמנם כי אין דעת כבוד תורתו נוחה מן המושג "נשיא" המדינה, והיו לי הרבה הסברים להיסוס הזה, ומפני דרכי שלום החלטתי לקבל את אחת מהתנצלויותיו כי כבר נהג כך בימי קודמי ז"ל (הנשיא השני בן צבי שהרבי לא כתב לו את התואר נשיא המדינה) , ומכיוון שקודמי כבר שוכן עפר, איננו יכול לשנות ממנהגו, הבלגתי בנעימה.

 אבל לא חשדתי כי המושג מדינה היא למורת רוחו 

"אבל לא חשדתי כי המושג "מדינה" עצמו הוא לו למורת רוח. לא שמעתי כזאת לא מפי האדמו"ר [מהוריי"צ] המנוח חותנו זצ"ל, וגם כ"ת [כבוד תורתו] לא אמר לי זאת, לא בשיחותינו המרובות הזכורות לי כולן כלשונן, ולא באגרותיו. סוד זה, למגינת לבי, נתגלה לי רק במכתב זה לגב' העיתונאית, שבודאי לא תוותר על כך בזמן מן הזמנים לעשות פומבי לדבר.

 לרגע  חשבתי שהפעם לא אכתוב את מכתבי על הבלאנק עם סמל המדינה 

"לרגע חשבתי, אולי אבליג גם הפעם ואולי גם אכתוב הפעם את מכתבי לא על גליוני, ששם "מדינה" עליו, לבל לגרום לו עוגמת נפש חלילה, אלא על בלאנק פשוט, והחלטתי לשאול בעצתו איך להתנהג, ואעשה כאשר יורני כבוד תורתו.

ובשל חשיבות השאלה מוטב שאסתפק הפעם רק בענין זה ולא אוסיף במכתבי זה לכתוב על ענינים דחופים אחרים, ואצפה להוראה.

 בהוקרה נאמנה כמו תמיד ובכל רגשי הכבוד והאהבה זלמן שזר