מאת פישל קדוש
לפני חודשיים אדם בוהלר ניסה להשיג את שחרור החטוף האמריקאי, אבל בתשלום ישראלי נדיב: מאות אסירי חמאס בכירים פלוס סדרת הטבות מדיניות, וישראל הכשילה את המהלך.
היום אלכסנדר חוזר "בחינם", אפילו בלי שחרור אסירים.
על פניו הישג ענק לישראל. אממה, מפלגת התקשורת בבעיה: איך מעכלים ניצחון לנתניהו ומהלכיו העיקשים?
הפתרון: הופכים את הניצחון המהדהד לתבוסה משפילה: "טראמפ סגר עסקה בלי ישראל", והרי ה"בלי ישראל" זה ההישג.
זה כוח התקשורת, להפוך טוב לרע, נצחון לתבוסה, הישג לבזיון (בימיה הקצרים של ממשלת לפיד-בנט הכל היה כמובן הפוך).
השיטה מוכרת כבר שנים: מקהלת הצרצרים שרה שיר אחד: "כשלון", "טראמפ בגד בישראל", והפזמון החוזר (שחוזר כבר 30-20 שנה): "ביבי אשם".
כמה תמימים קונים, חבורת הזבל בטירוף, בן כספית מאושר.
לא משנה שדוברת הבית הלבן, "שמיל" ויטקוף ואפילו אדם בוהלר אומרים שהמהלכים האחרונים "מובילים את יחסי ישראל-ארה"ב לפיסגה חדשה" (בוהלר במטוס).
ואז, כשהחגיגה נגמרת מתברר שקרה ההיפך: הישג עצום. חטוף שוחרר בלי תשלום ישראלי ומתחילים לדבר על מה שישראל הציעה לחמאס חודש אחרי ה-7.10: פירוק חמאס מנשקו, יציאת הארכי מחבלים מעזה, הקמת שלטון שאינו חמאס ואינו רש"פ.
אבל אל דאגה גם כאן יחזרו לפזמון: "עוד כשלון לביבי".
אותו דבר גם באיראן.
ומה טוב בסיפור?
שבסוף, אחרי שהמקהלה גומרת, הציבור מתחיל לקלוט.
עד התרמית הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.