זובח תודה יכבדני - מעלתו של קרבן התודה

 

זובח תודה יכבדנני – מעלתו של קרבן התודה

מאת: איש החינוך הרב גרשון רוזנפלד

בפרשת צו נאמר: "זאת תורת זבח השלמים, אם על תודה יקריבנו" (ויקרא ז', יא). חז"ל במדרש רבה (צו, ט) עומדים על ייחודו של קרבן התודה ומביאים את הפסוק: "זובח תודה יכבדנני" (תהילים נ', כ"ג). מדוע דווקא קרבן התודה נושא עמו כבוד שמים יותר מקרבנות אחרים?

כבוד שמים בקרבנות – הבחנה יסודית

מבאר ה"עץ יוסף", כי קרבנות חטאת ואשם באים לכפר על חטאים, ולכן אין בהם בהכרח כבוד שמים אלא חסד הבורא, שנתן לאדם דרך תשובה. אף קרבן עולה, למרות שהוא קרבן נדבה, מטרתו לכפר על הרהורי עבירה, ולכן גם בו אין גילוי מפורש של כבוד שמים.

לעומת זאת, קרבן התודה הוא קרבן שנעשה מתוך הודאה והכרה בטובו של ה'. אדם שניצל ממצב מסוכן – מחלה קשה, מסע מסוכן, כלא או ים סוער – מקריב קרבן תודה כדי לפרסם את הנס שנעשה לו. כיום, בהיעדר מקדש וקרבנות, מברכים על הצלה כזו את ברכת הגומל, שהיא תחליף לקרבן התודה.

מדוע קרבן תודה נחשב ייחודי?

אם קרבן תודה הוא סוג של קרבן שלמים, מדוע עליו בלבד נאמר "יכבדנני", ולא על קרבן שלמים רגיל?

ההבדל המרכזי טמון באופי אכילת הקרבן:

• קרבן שלמים נאכל במשך שני ימים ולילה אחד, והאדם יכול להסתפק בכך שבני ביתו יאכלו אותו.
• לעומת זאת, קרבן תודה מחייב גם הקרבת ארבעים לחמים – שלושים מצה ועשרה חמץ. מתוכם ניתנים לכהן רק ארבעה, ואת כל השאר יש לאכול תוך יום ולילה אחד.

מכאן עולה הכרח משמעותי: כדי לסיים את האכילה בזמן הקצר שנקבע, המקריב חייב להזמין לסעודתו אורחים רבים – עניים, מכרים וידידים. בזמן הסעודה הוא מספר לכל המסובים על הנס שאירע לו, וכך מפיץ את הכרת הטוב והאמונה בה'.

כבוד שמים המתפשט בציבור

ספר תהילים (פרק ק"ז) מלמדנו שהניצולים ממצבי סכנה צריכים להודות בגלוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם" (פסוקים ח', ט"ו, כ"א, ל"א). קרבן התודה הופך לאירוע ציבורי שבו המשתתפים שומעים על הנס ומצטרפים להודאה. זהו מקור הכבוד הגדול לה', ולכן דווקא עליו נאמר "זובח תודה יכבדנני".

סיכום ובקשה

לסיום מוסיף בנו של הרב רוזנפלד, הרב אלחנן, מנהל תלמוד תורה חניכי הישיבות אשקלון; קרבן התודה מדגיש את ההודאה הפומבית ואת השיתוף של הציבור בהכרת חסדי ה'.

יהי רצון שנזכה להרבות כבוד שמים בעולם, ושם ה' יתאהב על ידינו. אמן סלה