לסיכומו של יום אתמול גדוש ארועים:
1. לאורך כל היום ניסו בבציק&נחמיה להסדיר איזו שיחת טלפון מביבי שתגרום לכק לרדת מהעץ אבל נאדה. הוא שוחח עם בעלזא ועם רמ"ה הירש (באנגלית!) ולא היה מוכן לתת סולם ליענקל. כמו תמיד, ביבי הוא הראשון שזיהה (עוד בחוק הרווחים הכלואים) שגור כבר לא רלוונטית.
2. בפגישה דיבר הכק בצורה קשה. הוא רתח ממש ודרש שיצא אולטימטום בכתב. הגר"ד נבהל ונכנס ללחץ ממנו. הוא רק אמר לו: סיכמנו שאין מכתב, אך נשמע מה אומר הר"י (הגרמ"ה).
3. הגרמ"ה ספג אף הוא צעקות מהכק (אפשר לראות בתמונה את האצבע מונפת בזעם) אך כדרכו נשאר שלו ורגוע. הוא החזיק בצעיפו וחזר פעם אחר פעם על כך שזו לא העת להעלות את נושא הגיוס ובודאי שלא להציב אולטימטום. בסופו של דבר הכק קם בזעם והישיבה הסתיימה.
4. אפשר לראות שהצעקה "בוז" מערערת את שיווי משקלו. זו פעם ראשונה בחייו שהוא נתקל בסיטואציה כזו (אפילו סנדיק לא העז לצעוק לו כנ"ל אלא פנה אליו בדרך ארץ).
5. בגור רותחים על נחמיה שגרר את הכק לפגישה עם שנוא נפשם הגרדל. על אף שמנסים לצייר את הביקור כהישג אך לכולם ברור שזו היתה השפלה צורבת.
6. לסיום, ההשפלה היתה יכולה להיות גדולה יותר אילו תוכנית הש"ב בבית הגרד"ל היתה יוצאת לפועל, אך היא בוטלה ולא בידי בית הגרד"ל. מצד שני, אילו הש"ב היתה מתקיימת לפי התוכנית, סביר שהכק לא היה מגיע אל הגרד"ל וכך היה חוסך מעצמו את הבושות.
7. בשורה התחתונה: די לראות את התמונה מלפני שני עשורים, הכ"ק ניצב זורח כשלידו הגראי"ל והרבי מבעלז, והוא מלך העולם כשכולם רוקדים לצלילי חלילו. כמה שנים חלפו מאז, והכק מתחנן להתקבל בביתו של הגרדל, ויוצא משם מושפל. כי החילות לנפול וכו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.