מאת תמיר מורג
עכשיו, כשחמאס כמעט גמור, חיזבאללה נחל תבוסה בממדים היסטוריים, הציר האיראני מפורק לגורמים וההרתעה של ישראל בשיא שכמוהו לא היה מאז 1967, כדאי להיזכר בכל אלה שהציעו לסיים את המלחמה בלי אף אחד מההישגים הללו; באלה שקבעו בנחרצות האופיינית להם שישראל "לא מסוגלת לעמוד במלחמות ארוכות"; שהחלישו שוב ושוב, בכל הזדמנות אפשרית; שחזו תבוסות ומפלות מעבר לכל פינה.
הם - פעם נוספת - טעו והטעו לכל אורך הדרך. בייאושם, גם עכשיו הם ינסו לספר לכם שלא ניצחנו, אבל בכל יום שחולף המציאות מגחיכה יותר ויותר אותם ואת הנרטיב התבוסתני שהם מכורים לו, ומנסים להדביק בו את כל מי שאפשר - בהצלחה הולכת ופוחתת.
כי עכשיו כבר כל המזרח התיכון יודע שישראל היא מעצמה אזורית; שהחברה שלה - למרות המחלישים הכרוניים - הוכיחה חוסן ובגרות שהקריסו את כל הקונספציות של אויביה; שהצבא שלה הוא החזק באזור ואחד הטובים בעולם; ושאויביה מוכים, מושפלים ונלחמים על חייהם.
כל זה הושג הודות לשלושה מרכיבים עיקריים: אותו חוסן של החברה הישראלית, שהתגלתה כקשוחה לאין שיעור מכפי שכמעט כולם העריכו; קבוצת עילית של לוחמים בסדיר ובמילואים שסחבה על הגב, באופן לא פחות מהירואי, את נטל המערכה הכבירה הזו; והנהגה שהתעלתה לגודל השעה, "החליפה דיסקט", לא נכנעה ללחצים אדירים מבית ומחוץ והתעקשה להמשיך להילחם - ולנצח.
יש עוד משימות גדולות להשלים, בראשן החזרת החטופים והטיפול בגרעין האיראני, אבל מבעד לענני אבק המלחמה שמתחיל לשקוע, עולה תמונת מציאות שבמשך שנים ניסו לשכנע אותנו באותות, במופתים ובעיקר בהפחדות שהיא פנטזיה בלתי מושגת: ישראל מנצחת באופן חד וברור, מקריסה אחד אחרי השני את אויביה - ואת כל התיאוריות התבוסתניות של מחלישיה מבית ומחוץ.
תמיר מורג חדשות 14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.