עבור תושבי ארץ ישראל זה היה בשמיני עצרת ושמחת תורה, בחוץ לארץ זה קרה בשמיני עצרת ולא בשמחת תורה. זוכר אני לפני שנה, כנהוג שהרב אומר דרשה לפני יזכור, דיברתי על שמיני עצרת החג הזה, מדוע בכל חג אנו אומרים חג לפני שם החג ואילו בשמיני עצרת אנו אומרים 'שמיני עצרת החג הזה', הסברתי את עניינו של היום המיוחד הזה, ולא חלמתי שלאחר שאסיים את הדרשה יהיו מי שיקפצו עלי וישאלו היתכן לאחר דרשה כל כך ארוכה לא מצאת מילה אחת מה לדבר על המלחמה שפרצה בארץ ישראל?
הייתי המום ושאלתי איזו מלחמה, מי שמכירים אותי יודעים כי אצלי חגים זה להתנתק כליל מן העולם כולו, חי אני בחגים ממש ורק בהם, אלו הימים הגדולים והמיוחדים שלי בחיים, ומניין לי לדעת כי פרצה מלחמה. על פי שעון ארץ ישראל אצלנו כבר היה אז אחרי השעה 6 בערב, כאשר העולם כולו כבר ידע את הפרטים, וכך נודע לי שבכלל פרצה מלחמה
השנה כבר לא תהיה לי ברירה איאלץ לדבר על השנה כולה 'משמיני עצרת שעבר ועד שמיני עצרת הנוכחי', והשאלה היא איך זה שקרה דבר כזה ומדוע, ומה רוצה הקב"ה מאיתנו, והאם אכן אלו מסימני הגאולה כפי שנראה. הרבה דברים קרו מאז יום הכיפורים בשנה שעברה, מראות מזעזעות שככל הנראה היה להם כח והכרעה בטבח של יותר מאלף יהודים ביום אחד, ואיני מתעלם מעבודה זרה ועניינים אחרים שלא כאן המקום לעסוק בהם כי בוודאי עשו תשובה, לומר כי אני מופתע מדוע בא עלינו חרון אף שכזה, בהחלט לא. והשאלה היא היכן אנו היום, האם קרענו עולמות וגזירות והדברים יתהפכו לטובה. עושה רושם כי מן השמים מרחמים עלינו אם כי עדיין הרבה שפיכות דמים של חיילים ונפגעים אחרים. ומה שמעיק עלי איך מתמודדים עם שמיני עצרת החג הזה, האם מסוגלים אנו להכיל את ה'חג' שבמקרה זה הוא בידינו, לא כמו החגים האחרים שהקב"ה קבע אותם חג, ואילו כאן הוא נותן לנו חג אם נקבל ונרצה את החג. שימו לב, זה לא קרה כאשר התואר 'חג' בא לפני שם החג, אלא בשמיני עצרת שכאן 'החג' בא אחר כך. מדובר בחג שהוא כולו יהודי, זה היום היחיד שמקריבים קרבן אחד ויחיד למען העם היהודי לא כמו בסוכות שהקרבנו 70 קרבנות למען 70 אומות העולם
להתעלם מיארצייט שכזה לא רק שאי אפשר זה אסור, מדובר ביום שמזכירין בו נשמות, וחייבים להזכיר את כל הנשמות שנרצחו באותו יום. אבל האם אפשר לשמוח בחג שאירע בו רצח של כל כך הרבה או שעלינו חלילה להתאבל דבר שאסור בחג
קורה משהו ביום הזה שלמרות ששינו את שמו, לא עוד 'סוכות' אלא 'שמיני עצרת' אבל את ה'זמן' לא שינו, שניהם גם סוכות וגם שמיני עצרת 'זמן שמחתנו' וזה חיוב דאורייתא, ולכן נעשה הכל לשמוח ביום הזה. ליבי אומר לי כי הסיבה מדוע שנה שלימה סבלנו סבל נורא הוא מפני שהשטן התחכם ודחף את הרוצחים להילחם דווקא לפנות בוקר של שמיני עצרת למנוע מאתנו את ה'שמחה' זו הקובעת אם נשמח כל השנה. כאשר שמחים בשמיני עצרת כל היום כולו, שמחים בכל השנה, וכאשר לא שמחים ההשפעה שלה היא על כל השנה, וזה מה שקרה, בארץ ישראל בכל היום, ובחוץ לארץ רק חלק מהיום כי זה נודע מאוחר והשפיע על השנה
השנה בשביל לתקן ולהבטיח שנה טובה, נעשה הכל ששמיני עצרת יהיה יום מלא שמחה ובלי גבול, בשביל שבשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה שמחה בכל העניינים, נמחה את עמלק, וכך נפתח את הדרך לגאולה האמיתית והשלימה
א גוטן קוויטל, וחג שמח
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.