לכבוד הרב שאולזון
כהמשך למה שכת''ר פירסם אודות ''מכירתה של ירושלים'' וחילולה של פלטרין של מלך
ואע''פ שלכאורה היתה צריכה להיות נשלטת ביידיים חרדיות. לצערינו העסקנים החרדיים מכרוה...
אחד הנושאים ה''בוערים'' זה המגדלים וכל הפינוי בינוי.
והנה היחיד שעומד בפרץ ולא נרתע מלומר את האמת
הרה''צ הרב דב קוק שליט''א. ולא יכרע ולא ישתחווה לכל העסקנים
רוח הקודש מפעמת מתוך גרונו. כפשוטו.
שווה לצפות ואף לקרוא את כל הדין ודברים. סיני ועוקר הרים.
פ'ן יפונ'ה": קונטרס הוראות והלכות ממרן הגר"ד קוק שליט"א בעניני "פינוי בינוי" בעקבות פולמוס "פינוי בינוי" שהתעורר לאחרונה בעיה"ק ירושלים, האם יכולים הרוב לאכוף את מיעוט הדיירים להסכים לתכנית זו, להלן מסקנותיו והוראותיו של מרן שליט"א בענין "פינוי בינוי": א. גם כאשר "רוב" הדיירים מרוצים מתכנית "פינוי בינוי", אין היתר לכפות את ה"מיעוט" להסכים לתכנית זו, והעובר על זה ומאלץ אפילו דייר אחד בלבד לצאת מביתו, עוון פלילי של גזל ואונאה ואכזריות גמורה בידו, ואין זו מידת בני ישראל הרחמנים. כן הכריע לדינא מרן הגר"ד קוק שליט"א. וכך היתה דעתו של הדיין המצויין הגרז"נ גולדברג זצ"ל כמ"ש בשו"ת שואלין ודורשין ח"י (סי' פה). וכ"כ בס' "משפט צדק" (הבית המשותף, סי' ג אות סו). וע"ע בתשו' הגר"י סילמן שליט"א בס' "אוצר המשפט" ח"א (עמ' תכז והלאה). ובס' "פינוי בינוי בהלכה" (עמ' ו בהערה) הביא שכן דעת הגר"י תופיק ראב"ד ביתר, והג"ר שריאל רוזנברג שליט"א, והגר"נ קופשיץ. ועוד. ב. טענת המבקשים לבצע תכנית "פינוי בינוי" משום חשש מפני "רעידת אדמה" אינה טענה מספקת, כיון שאין לנו לאכוף דבר כזה בשביל דבר המוגדר "רוח שאינה מצויה". ובפרט במרכז הארץ [שאינם סמוכים לשבר הסורי] שסכנת הרעידה רחוקה עשרת מונים.
ואם באמת חוששים הם מן הרעידה, הרי שהיה להם לפעול בדחיפות ולפנות את כלל בתי התושבים ואת כל בתי הספר וכו' כדי להציל נפשות בזמן רעידה. אלא שעיקר מגמתם היא ריבוי ממון ומסים, ומלבישים את מעשיהם בכל מיני טענות. ג. יש מי שכתב, שבשכונה חרדית, גם אם כל השכנים מסכימים ל"פינוי בינוי", יש להורות להם להתנגד לזה, כי בריבוי האוכלוסין והתערבות דיירים חדשים שאינן בני תורה, הדבר ברור שיבואו לידי תגרה וכל מיני קלקולים. [כ"כ בשו"ת "שואלין ודורשין" שם]. ומרן הגר"ד קוק שליט"א אמר לי, שאין בזה כלל ברור, ובמקום שע"פ בדיקה של אנשי חכמה ויראה, יש סיכוי לקלקול ברוחניות ע"י ביצוע התכנית, הרי שהחותמים לקיימה הם בכלל מסייעים לאיסורי תורה. ד. אם סירובם של המיעוט הוא משום "צרות עין" או "סחטנות" בלבד, שרוצים לסחוט משאר הדיירים או מהיזם תמורה כספית גבוהה יותר מן הראוי, יש שכתבו שכאן חל הדין של "כופין על מידת סדום", וע"כ אם מסרב לשמוע לדין תורה ולחתום על אישור, מותר להשתמש באיום הידוע ע"י תביעה בבית המשפט, ואם לאחר שהוזהרו על ידי בית הדין כנהוג, עדיין עומדים בעקשנותם, יעשו שאלת חכם.
אמנם מרן שליט"א אמר לי שלענין מעשה, גם אופן של סירוב מחמת צרות עין, אין לנקוט בצעדים אגרסיביים נגד המיעוט, וברור שאין היתר לכפותו ע"י בית משפט, דסו"ס הוא יושב בביתו, ולא מצינו כפיה על מדת סדום בכה"ג להוציא אדם מביתו, [וכיו"ב העיר בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' רחצ. ע"ש], אלא שזה המתנגד בחנם, הוא אדם רשע ואכזר, ואם ילך לתקופה ארוכה לאיזהו מקומן, וביתו יהיה ריק מבני אדם, נראה שיש היתר לבצע את התכנית מהנימוק הנ"ל שכופין על מדת סדום. ויעשו שאלת חכם. ה. אין הבדל בין אם באו הדיירים לגור בבנין קודם שחוקקו המשוגעים את חקי התכנית הנ"ל, לאם באו לאחר שכבר הוכנס בעולם ה"חק" הנ"ל, כי התורה לא תהא מוחלפת בשום זמן, ולא כל דבר שיכניסו המשובשים ויוסכם ע"י הכופרים והנמשכים אחריהם, יחשב ל"מנהג מדינה" וכיו"ב. ו. יש מי שעורר לחשוש לאיסור רבית בין בעלי הדירות ליזם בביצוע התכנית הנ"ל, ולכן כתב שיש לעשות "היתר עסקא" בחוזה שביניהם, ולענין הלכה אין לחוש לזה, ואין כאן איסור רבית כלל ועיקר. ז. באופן שעשו את התכנית כדת וכהלכה, כאשר יכנסו הדיירים לביתם ה"חדש", יש להם לברך שהחיינו כדין בנה בית חדש, שהרי בודאי שמחה רבה יש להם בחידוש הבית והגדלתו וכו'. [ע' משנ"ב (סי' רכג ס"ק יב), ובשעה"צ (שם אות יג). וראה מה שהעיר בס' "שלמי הזמן" (עמ' סח). ואכמ"ל]. ח. ב"מדינת ישראל" לכו"ע לא אמרי' "דינא דמלכותא דינא", וכפי שהורה מרן החזון איש זיע"א. הכו"ח בשם מרן שליט"א, יקותיאל דטבריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.