מעשה ברבי שהתעקש לנחם אבל שמוחרם ע"י קהילה גדולה וחזקה
היה זה בחורף תשנ"ג עת נפטרה בבני ברק הרבנית לאה אסתר מויזניץ ע"ה
בשיכון ויזניץ ישב עליה שבעה בעלה הגדול בעל הישועות משה זצ"ל ביחד עם בנו הקדוש והטהור
ואילו במקום לא מאוד רחוק משם בבביתו שברחוב הרב הירש ישב הבן המנודה שהורחק מהמשפחה ומהקהילה
בקרית ויזניץ רעש וגעש המצב
רעבעס ורבנים ראשי ישיבות וסתם סקרנים כולם באו ויצאו ניחמו היו שישבו ארוכות ושאלו שוב ושוב בת כמה היא היתה מתי נולדה וממה נפטרה והאם בבית או בבית חולים והיו שהסתפקו בלומר כשם שמצווה לנחם כך מצווה להתנחם וקמו והלכו
העסק געש ורעש והפסטיבל היה גדול
ואילו ברחוב הרב הירש היה דממה אנשים כמעט ולא באו
רעבעס ורבנים שחשבו להגיע קיבלו טלפונים ואזהרות שלא יעזו להפר את החרם הגדול
ואכן כמעט ולא העיזו
השבעה שם היתה באמת שבעה
עצב ובדידות
כמעט ולא באו אנשים ובטח לא רבנים ואדמורי"ם
ורק אדמו"ר אחד צדיק וגדול ישב בירושלים ואמר היה לא תהיה כששמע שכך המצב קרא למשמשו ונהגו ואמר להם יוצאים לבני ברק בתחילה נלך לנחם את האבא אך חס ושלום לא נפסח על הבן המנודה יהיו הלחצים אשר יהיו
לא נשתף פעולה עם הלבנת פנים שכזו
האדמו"ר המדובר היה למי שהיה לו ספק הרבי מגור בעל הפני מנחם זיע"א לשמו ולזכרו תאוות כל נפש
ואכן כך היה
הוא נסע לבני ברק בתחילה לקרית ויזניץ שם ניחם את הרבי ובנו ומיד שסיים שם יצא לכיוון רחוב הרב הירש הדף את כל הלחצים והתחנונים שניסו להניאו ממעשה זה ועלה לבן המנודה וניחמו במשך דקות ארוכות ובכבוד גדול והדבר עשה רעש גדול בכל העולם החסידי בדיוק כפי שהוא רצה למען ישמעו ויראו בכל מקום כי לא מחרימים אנשים אפילו אם כוחות גדולים לוחצים לכך ובטח לא בימי אבל
ואכן יודעי רשומות מספרים שמאותה שעה שפשטה השמועה על הניחום הדרמטי החלו להגיע לרחוב הירש מנחמים רבים ביניהם רבנים גדולים והבדידות פסקה לה עד סוף ימי השבעה.
יהא הסיפור לעילוי נשמתה של הרבנית של בעל הפני מנחם מרת ציפורה ע"ה שבימים אלו נפטרה ויושבים עליה שבעה
וגם יהיה מעניין לראות האם כשהגלגל התהפך לו בעולם והמוחרמים הפכו למחרימים יזכרו המנודים של פעם את הסיפור או שימשיכו בכפיות הטובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.