חסידי ויזניץ שואלים את הרב שיף - ומה עם שמוע בין אחיכם?

 שמוע בין אחיכם

כוח התורה וסמכות הרבנים נחלש מאוד בדור האחרון, המצב כמעט איש הישר בעיניו יעשה. יוצאים איסורים חרמות ומחאות פסקי הלכה וקול קורא על ימין ועל שמאל, ואין לזה את ההשפעה שצריך להיות. 

למה זה ?

אפשר לתלות את הקולר בדור השפל שאנו נמצאים בו. דור עם הרבה קלות ראש, וקלות דעת, והשפעה מבחוץ, יש בזה הרבה מן האמת. אבל הגיע העת שגם הרבנים יסתכלו בתוכם מה הם תרמו למצב הזה.

רב או אדמו"ר שחותם, מוציא איסור, מחאה, חרם או קונם, על מה שלא שיהיה, בלי שבדק באופן אישי הטיב הדק את הצד השני, הוא רב שהורס את מעמד הרבנות או האדמורו"ת ללא תיקון. והופך את זה לבדיחה.

לפני שאתה לוקח עמדה בכל סוגיה שתהיה, על תסתמך רק על הלוחשים על אוזנך, גבאים ומשמשים למיניהם, גם אם הבא להחתים אותך על העניין הוא אישיות חשובה, נגיד, עסקן, משגיח, מורא הוראה, ומספרים לך בשם רבנים אחרים או "כולם חתמו רק מחכים לך", תחקור תבדוק, תתקשר לנשוא העניין בלי אנשי דרגי ביניים, ואז תיקח את ההחלטה. 

אסור שיהיה דבר כזה לקחת החלטה בעל השלכות על מישהו בלי לשמוע קודם את עמדתו ! כי אתה לעולם לא ידוע מה האינטרס של הבא להציג לך את הדברים. יהיה מי שיהיה. וככל שיתרחקו ממחלוקת ולא יתערבו בכלל הרי זה משובח.

לא רק החלטות כתובות, במכתבים למיניהם. אלא אפילו בעל פה, אל תגיד עוד שום דבר, אפילו ברמז, לפני שבדקת הטיב את העניין בידי מקורות נייטרלים. גם אמירה בשמך כבר מנוצלת בידי הבחשנים "האדמו"ר אמר לי כך וכך" ואחרי זה לך תתמודד. 

לא פעם ולא פעמיים, אנשים בעלי אינטרס סחבו רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות לפרשיות ולמאבקים, וסיבכו אותם לעולם ועד, ועל הדרך הרסו באופן אנוש את כלל ההערכה לרבנים ולגדולי ישראל.

כל ההחלטות והמחאות והאיסורים נהיו בבחינת זאב זאב, וכשבאים כבר עם נושא אמיתי אז הציבור כבר איבד את האימון ברבנים.

כל הלעיל מדובר על שגגות, על שהטעו את הרבנים בתמימותם. 

על רבנים מזידים, שמשיקולי שחיתות יוקרה ומעמד, ליקוק לכסף, מגבים פשעים, או מאלימים עין מעוולות, על זה כבר אין מחילה.

כי כל אלה הם האחראים - בין השאר - על הדרדור הנורא בדור, אלפי נושרים, ונושרים למחצא ולשליש, כי אבדו כל אימון בהנהגת הציבור, ואז גם הם עושים שבת לעצמם.

ואם היו היה וסחבו אותך לתוך איזה פרשייה, קלטת את הסיבוב שעשו על גבך, לפחות תידע להתנצל ולחזור בך.

 מי שיודע להודות על טעות רק מרומם את עצמו, ולא הפוך, רב שיודע להגיד סליחה טעיתי, מרבה בכבוד התורה. אלה המתבצרים בטעותם רק בפאת הכבוד המדומה שנפגע, גם הם נושאים באחריות ביזוי מעמד הרבנים האדמו"רים ראשי ישיבות בדורנו.